אגרות הגודש הן הדלקן החדש: היכונו לקאמבק של הליסינג

בשבוע שעבר עבר ללא בעיות מיוחדות חוק ההסדרים במתכונתו הסופית הכולל את אחד הסעיפים החשובים ביותר לענף הרכב הישראלי: אגרות הגודש. המפה של טווחי הטלת אגרות הגודש מפתיעה בהיקפה: לא זו בלבד שמדובר בהטלת אגרות גודש על מי שייכנס לתל אביב, אלא שכל מי שייסע בתוך גוש דן ייאלץ לשלם – גם מי שגר ברמת גן, בבית דגן, בהרצליה ובפתח תקווה. ואם לא יחולו עיכובים או דחיות, זה יתרחש בשנת 2024. 

האם המעסיק יישא באגרות הגודש כמו הטבת הדלק? | צילום: עמית מגל

בחוק ההסדרים יש גם התייחסויות תמוהות מאוד בכל הקשור באגרות הגודש שמבטיחות שלא מדובר במכשיר שמטרתו היא לדאוג לאיכות האוויר שאנחנו נושמים או לחלץ אותנו מהפקקים. בניגוד למשל ללונדון שהטמיעה שיטה שמיטיבה עם כלי רכב חשמליים שנכנסים למרכז העיר. 

בגוש דן כולם משלמים. כלומר, רכב חשמלי לא מקבל בישראל שום הטבה. יתרה מזאת, עוד סעיף מוזר שמופיע במסמכים שמסבירים את אגרות הגודש קובע שכלי הרכב היחידים שמסוגלים להתגבר על הפקקים, כלומר הקטנועים והאופנועים לא יהיו פטורים מאגרות הגודש. לפחות הם יקבלו פטור חלקי וישלמו רק מחצית מעלות אגרות הגודש. במקרה של רוכב קטנוע שמרוויח בשליחויות מאות ספורות של שקלים ביום - מדובר במכה קשה. קיים חשש מעלייה משמעותית במספר הרוכשים שיעברו לשימוש באופניים חשמליים ללא מספר רישוי, על כל התאונות, הסכנות והיעדר הביטוח שכרוכים בדבר.

אבל הסעיף החשוב ביותר שנוגע לאגרות הגודש אינו קשור למכוניות, לאופנועים או אפילו לגובה התשלום, אלא דווקא למעסיקים. לשון חוק ההסדרים חושפת משפט אחד שנושא חשיבות אדירה למחזיקי רכב צמוד, לענף הליסינג ולענף הרכב: המעסיקים יוכלו לזקוף את ההוצאות על אגרות גודש כהטבת מעסיק לצורכי מס.

הכסף החשוב בתלוש השכר נמצא בהטבות מס

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמסכמים את 2020 חושפים שבכבישי ישראל נסעו בשנה שעברה 3,689,300 כלי רכב. מתוכם 3,173,300 היו מכוניות נוסעים. 11.5% ממכוניות הנוסעים הללו היו בבעלות שאינה פרטית, כאשר 6.7% מתוך אותן 3,173,300 מכוניות היו מכוניות ליסינג. 

כך עובדת השיטה: מחזיקי רכב צמוד, שרובם מקבלים את המכונית בליסינג מקבלים משכורת חודשית. ולשכר הברוטו של מחזיקי הרכב הצמוד מתווספים כמה סכומים לצורך חישוב מס בכל מה שנוגע למכונית הליסינג: שווי שימוש, כלומר מה שמגיע למדינת ישראל – ושווי מעסיק, כלומר הסכום שמגלם את מה שהמעסיק משלם על הרכב לגורמים שונים. גובהו של שווי השימוש הוא 2.48% מערך הרכב כחדש. כלומר אם מכונית עולה 100 אלף שקל כשהיא חדשה, אז לשכר הברוטו של מחזיק הרכב הצמוד מתווסף בכל חודש סכום של 2,480 שקלים לצורך חישוב מס. על הסכום הזה מעניקה מדינת ישראל הטבות של 500 עד אלף שקלים בהתאם לסוג ההנעה של הרכב, למשל היברידי, או חשמלי. 

מאזדה 3, סמל ליסינג

האם המעסיקים יעודדו שימוש ברכב חשמלי? טסלה 3 כדוגמה | צילום: טסלה

הסכום היותר חשוב הוא מה שמתווסף לשכר הברוטו שמגלם את שווי המעסיק. כלומר, מה שהמעסיק משלם לחברת הליסינג, סכום שמגלם בתוכו את עלות הדלק, עלות הליסינג, עלות ירידת הערך החודשית של מכונית הליסינג ועלות הטיפולים במוסך. וכאן טמונה הבוננזה הגדולה שייצרו אגרות הגודש בעוד שנתיים: בהוצאות המעסיק. כאן אנחנו חוזרים במפתיע לחוק ההסדרים, אבל זה של שנת 2012. 

אז הוכנסה לחוק ההסדרים "עז" רצינית מאוד: לראשונה בתולדות מדינת ישראל הוצע שמחזיקי רכב צמוד ישלמו שווי שימוש מופחת, אבל ישלמו על הדלק שהמכוניות שלהם לוגמות. הסעיף הזה נעלם במהירות מסחררת מחוק ההסדרים, ככל הנראה לאחר שגורמים עלומי שם הצליחו לדבר על אוזנם של האנשים הנכונים. הסעיף הזה שנעלם חושף את אחד הבלופים הגדולים ביותר של שיטת חישוב שווי השימוש בישראל: הדלק הכמעט חופשי. 

נוסעים כפול על מכונית ליסינג

בשנים האחרונות מכוניות בישראל הולכות ומתייקרות. לפני עשור אחד בלבד מכונית משפחתית עלתה כאן כ-110 אלף שקלים. כיום מכונית משפחתית עולה 140 אלף שקלים. הדלק מתייקר גם – ובפועל מגזר אחד במשק מצליח להתגבר על הבעיות האלה: מחזיקי הרכב הצמוד. הנתונים הרשמיים העדכניים ביותר שמתייחסים לשנה רגילה ולא לשנת קורונה שבה הישראלים הסתגרו בבית חושפים כי מחזיק מכונית ליסינג נוסע פי שניים ממחזיק מכונית רגילה.

רוב תושבי גוש דן, כולל ערי הלוויין, יידרשו לשלם מדי יום בין 15 ל-30 שקלים כדי להגיע לעבודה. קל מאוד להגיע לסכום המרבי לרכב פרטי - 37.5 שקלים ביום. כעת נכפיל את הסכום הזה במספר ימי העבודה – ונגלה שלהוצאות החודשיות מתווסף סכום נאה של יותר מ-700 שקלים

סטטיסטית, לא כל מחזיקי הרכב הצמוד באמת צריכים לנסוע מדי יום מתל אביב למפעלים בגליל או בקריית גת. מי שמחזיק במכונית ליסינג עם דלקן צמוד לא חושש להניע את הרכב ולנסוע לאן שרוצים בלי לדפוק חשבון למחירי הדלק. ההטבה הנסתרת הזאת שווה לעובדים שמחזיקים רכב צמוד הרבה כסף: אם ישראלי ממוצע שאין לו רכב ליסינג נוסע לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ-15 אלף קילומטרים בשנה, אזי מדובר פחות או יותר בשלושה עד ארבעה תדלוקים בחודש, או כ-1,200 עד 1,500 שקלים שנוספים להוצאה של משק הבית. במקרה של מחזיק רכב צמוד, הסכום הזה מגולם בתוך שכר הברוטו - והנסועה (כלומר קילומטראז') כפולה. מדובר באחת הסיבות העיקריות שמחזיקי רכב צמוד רבים ממשיכים להחזיק במכונית הליסינג.

כעת מתווסף למשוואה גורם חדש וחשוב מאוד: אגרות הגודש. חישוב פשוט בהתאם לנוסח שמופיע בחוק ההסדרים מעלה שרוב תושבי גוש דן, כולל ערי הלוויין, יידרשו לשלם מדי יום בין 15 ל-30 שקלים כדי להגיע לעבודה בשעות שבהן נהוג להגיע לעבודה. אם רוצים להוסיף כמה פגישות, אז קל מאוד להגיע לסכום המרבי לרכב פרטי - 37.5 שקלים ביום. כעת נכפיל את הסכום הזה במספר ימי העבודה המקובל במשק בישראל – ונגלה שלהוצאות החודשיות מתווסף סכום נאה של יותר מ-700 שקלים. ואם ניקח בחשבון את העובדה שבלא מעט משקי בית מבוססים בישראל יש שתי מכוניות, ההוצאה החודשית למשק בית עלולה להגיע ל-1,500 שקלים.

אולטימטום הרכב החשמלי

כעת נשוב אל אותו סעיף שמופיע בחוק ההסדרים, שמאפשר למעסיקים לזקוף את אגרות הגודש כהטבת מעסיק לצרכי מס. מה שהסעיף הזה אומר בפשטות, הוא שכפי שמחזיקי רכב צמוד "חייבים לנסוע פי שניים מהממוצע הישראלי כדי להגיע לעבודה במפעל הנידח בדרום", כך מחזיקי רכב צמוד יהיו "חייבים לנסוע בגוש דן מדי יום כדי להגיע לעבודה". 

הדלק החופשי הפך לנורמה בחברות רבות והמעסיקים כבר משלמים עבורו לא מעט. הוספה של עוד הטבת מעסיק לצורכי מס תדרוש מהעובדים להתפשר על משהו. לא ירחק היום שבו המעסיקים יציבו כנראה אולטימטום בפני מחזיקי הליסינג: או שתבחרו במכונית חשמלית או שתוותרו על הטבת אגרות הגודש

כאשר בשנת 2012 המעסיקים רמזו למחזיקי רכבי הליסינג שייתכן שהוצאות הדלק ימוסו בנפרד בגלל חוק ההסדרים (אגב, תוך הורדה משמעותית של גובה שווי השימוש החודשי כדי לתמרץ את העובדים לא לנסוע הרבה בשעות הפנאי שלהם), קמה זעקה כה גדולה בקרב מחזיקי הרכב הצמוד, שארגוני המעסיקים מיהרו להפעיל את כל כובד משקלם כדי שמיסוי הדלק ייעלם מחוק ההסדרים. כעת מדובר רק בשאלה של זמן עד שאגרות הגודש יהפכו לדלקן החדש. 

יתרה מזאת, כעת המעסיקים עלולים למצוא עצמם בבעיה: הדלק החופשי הפך לנורמה בחברות רבות והמעסיקים כבר משלמים עבורו לא מעט. הוספה של עוד הטבת מעסיק לצורכי מס תדרוש מהעובדים להתפשר על משהו. לכן לא ירחק היום שבו המעסיקים יציבו כנראה אולטימטום בפני מחזיקי מכוניות ליסינג: או שתבחרו במכונית חשמלית או שתוותרו על הטבת המעסיק על אגרות הגודש.