אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקטטה החדשה בתיק 4000: זכויות הנאשם נגד חקר האמת צילום: אתר בתי המשפט

משפט שדה

הקטטה החדשה בתיק 4000: זכויות הנאשם נגד חקר האמת

הקטטה החדשה על השלמות החקירה מתחברת לדיון נרחב יותר: האם שיח זכויות הנאשמים לא מסרבל, מקשה ומאפיל על חקר האמת. השופט יצחק עמית חושב שכן וכי הגיעה העת לרפורמה במשפט הפלילי

12.09.2021, 08:00 | משה גורלי

1. חזית חדשה: "בואו ניזהר לא להגיע לארה"ב"

למי שלא שם לב: חזית חדשה נפתחה בין התביעה לסניגורי נתניהו והזוג אלוביץ' בתיק 4000 (הדיונים מתחדשים מחר) – האם לתביעה סמכות וזכות בלעדיים לזמן את אבי אלקלעי, לשעבר עורך החדשות בוואללה, להשלמה חקירה, או שעל בית המשפט למנוע זאת ממנה. סניגורי נתניהו ואלוביץ' מתנגדים: לא לאלקלעי, ואם כן, למה רק אלקלעי? למה לא השלמת חקירה גם לבוז'י הרצוג, הגיב ב"כ נתניהו, עו"ד בועז בן צור. ישועה סימס להרצוג שהתמודד בבחירות נגד נתניהו: "אל תהסס להיעזר בי, בכל שעה, מצידי 10 פעמים ביום". 

קראו עוד בכלכליסט:

חזית זו מתקשרת לקובלנה שהשמיע שופט בית המשפט העליון יצחק עמית בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין על "ההליך הפלילי שהולך ומתארך, הולך ומסתבך". עמית לא דיבר על תיקי נתניהו, וגם לא על אחריות התביעה להתארכות כדי שלא לסדוק את המוסכמה שרק הסניגורים אחראים לדחיות. אבל עמית הזכיר את אפי נוה, רפי רותם ויונתן אוריך. בכולם עולה שאלה שמסעירה כיום את העולם הפלילי, ולא רק בישראל - "שיח זכויות מול שיח ראיות", בלשונו. ובפשטות – עד כמה אמור בית המשפט לגלות קשב והיענות למאמצי חילוץ הנאשמים בגלל טענות לפגיעה בזכויותיהם.   

נשיא המדינה יצחק הרצוג ואפי נוה. סטייה מהגרעין העיקרי של ההליך הפלילי, צילומים: אלכס קולומויסקי, ראובן קסטרו נשיא המדינה יצחק הרצוג ואפי נוה. סטייה מהגרעין העיקרי של ההליך הפלילי | צילומים: אלכס קולומויסקי, ראובן קסטרו נשיא המדינה יצחק הרצוג ואפי נוה. סטייה מהגרעין העיקרי של ההליך הפלילי, צילומים: אלכס קולומויסקי, ראובן קסטרו

"צריך לזכור שהנאשם הוא הצד החלש והתביעה היא הצד החזק, ומותר לנאשם לתפוס את התביעה בפאולים טכניים", אמר השופט עמית והוסיף: "אבל אמון הציבור במערכת המשפטית עלול להיפגע כתוצאה מזיכוי שנשען על הפרה טכנית של זכויות נאשם. ניתן לזהות מגמה נמשכת של העתקת מרכז הכובד בהליך הפלילי לכיוון הקוטב של הגנה על זכויות הנאשם, לעתים על חשבון חקר האמת, תוך סרבול ההליך המשפטי והתארכותו. אנו צריכים למצוא את נקודת האיזון הנכונה בין ההגנה על האינטרס הציבורי בחקר האמת לבין הצורך להגן על זכויות הנאשמים".

דעתו של כבוד השופט לא נוחה מהמאמצים להפיל כתבי אישום מבוססי ראיות שהושגו באמצעים פסולים. עמית הזכיר את 'הלכת יששכרוב' שמאפשרת לבתי המשפט לפסול ראיות כאלה. "לטעמי קצת הרחקנו ללכת בעניין יששכרוב", אמר, "אבל גם הלכה זו לא מונעת 'עשיית צדק במובנה הרחב'. ומהו מובנה הרחב? האם המחיר החברתי בפסילת הראיה גבוה מהתועלת החברתית שתצמח מכך".

בארה"ב, מקובל לחשוב, שראיות רקובות כאלה מושלכות לפח. "בואו ניזהר לא להגיע לארה"ב כי ארה"ב מתקרבת אלינו", אמר עמית, "בתי המשפט שם מצאו דרכם לעקוף את כללי הפסילה והחלו להתעלם משקרים של חוקרים ושוטרים לגבי הדרך שבה הושג הראיה. והכול על מנת להגיע לתוצאה שנראית להם צודקת ולא לזכות אשמים בגלל פגם טכני במהותו".

2. אפי נוה: האם זכאי הנאשם לחופש המידע?

עמית מתריע על כך "שבשנים האחרונות מסתמנת סטיה מהגרעין העיקרי של ההליך הפלילי לפריפריה שלו”. הוא הזכיר שלוש דוגמאות אקטואליות. אפי נוה, רפי רותם ויונתן אוריך. בכולן עלתה שאלת ההתערבות בהליך הפלילי באמצעות טענות מהמשפט החוקתי והמנהלי. טענות שתוקפות את סבירות החלטות הפרקליטות (משפט מנהלי) או את הפגיעה בזכויות הנאשמים (משפט חוקתי). עו"ד רענן גלעדי איגד אותן במאמרים בהם גיבש את דוקטרינת ההתערבות החיצונית הזו הזו.  


כדי לטעון “אכיפה בררנית”, ביקש אפי נוה לקבל מהפרקליטות את כל כתבי האישום שהוגשו בשנים האחרונות נגד אזרחים ישראלים ש"גנבו" גבול למרות שלא היו מלכתחילה מנועי יציאה וכניסה לישראל. הבקשה הוגשה על בסיס חוק חופש המידע. הפרקליטות והשופטת עינת רון דחו את הבקשה ובג"ץ נדרש ליחס בין זכויות הנאשם לקבל חומרים בהליך הפלילי לבין זכותו לקבלם במסגרת הליך מנהלי של חופש המידע. עמית צמצם את זכותו של נוה "להזריק", כלשונו, את חוק חופש המידע לתוך המסלול הפלילי. "לא די לנאשם להגות את מילת הקסם 'אכיפה בררנית' על מנת לפתוח את פתח מערת המידע", קבע עמית. את המערה הזו יש לפתוח בהליך מנהלי נפרד ולא כחלק מההליך הפלילי. אגב, פסק הדין מזכיר את "מעגל השוטים" לפיו לא ניתן להניח תשתית ל'אכיפה בררנית' מבלי לקבל את המידע המבוקש. אלא שאת המידע, קבע עמית, על הנאשם לבקש במסלול מייגע נפרד.

השופט יצחק עמית. “מותר לנאשם לתפוס את התביעה בפאול טכני"
, צילום: אתר בתי המשפט השופט יצחק עמית. “מותר לנאשם לתפוס את התביעה בפאול טכני" | צילום: אתר בתי המשפט השופט יצחק עמית. “מותר לנאשם לתפוס את התביעה בפאול טכני"
, צילום: אתר בתי המשפט

3. רפי רותם: האם בית המשפט יתערב בהגשת כתב האישום?

ביוני 2020 ביטל הרכב שמרני של בית המשפט העליון זיכוי פורץ דרך של השופט המחוזי ד"ר גרשון גונטובניק. גונטובניק נסמך על "הביקורת המינהלית בהליכים פליליים". דוקטרינה שמכירה בסמכות בית המשפט לבקר את סבירות החלטת התביעה להגיש כתב אישום. השופט נעם סולברג, ראש ההרכב שפסל את החלטת גונטובניק כתב: "בהחדרת המשפט המנהלי אל תוככי המשפט הפלילי נדרש לפתע בית המשפט לבירור 'אשמתה' של המדינה. העברת המוקד מהדיאלוג בדבר אשמתו ואחריותו של נאשם אל עבר בירור התנהלותה של המדינה – תחטא למהותו של ההליך הפלילי". וזה פחות או יותר המסר המרכזי בהרצאתו של עמית. דילמת רותם תלויה ועומדת בדיון נוסף בעליון, כמו גם סיפור הפריצה הלא חוקית לניידים של אוריך וחבריו.

4. יונתן אוריך: האם בית המשפט יתערב בשלב החקירה?

"האם יש לקיים ביקורת שיפוטית כבר בשלב החקירה בכל מה שקשור בטלפוניה", הציג עמית את דילמת יועצי נתניהו, שנחקרו בחשד להטרדת עד המדינה שלמה פילבר. כאן עלה הניסיון של הסניגורים לגרור את בית המשפט לבקר את ההליך כבר בשלב המוקדם של החקירה. הפרקליטות מתנגדת בתוקף בטענה לבלעדיות וריבונות מלאים של המשטרה בשלב ראשוני זה כמו גם לחוסר היכולת של בתי המשפט לבקר את השלב הזה. על המדוכה הזו ישב כבר פעמיים בית המשפט העליון ומגוון העמדות הוליד את הדיון הנוסף בהרכב מורחב. במיוחד בגלל שמדובר בחדירה לא חוקית לטלפון סלולארי שנחשב לליבת הפרטיות והסודות הכמוסים ביותר של האדם. 

5. בנימין נתניהו: האם בית המשפט יתערב בהשלמת חקירה?

בעקבות החומרים החדשים שהתגלו במחסנים הסלולאריים של עד התביעה אילן ישועה, טוענת הפרקליטות לזכותה המלאה לבצע "השלמת חקירה" בתיק 4000 לעד אבי אלקלעי. הסניגורים מתנגדים: לא לאלקלעי, ואם כן למה רק אלקלעי? למה לא לבצע השלמת חקירה גם לבוז'י הרצוג ולאחרים.

גם כאן השאלה היא האם יתערב בית המשפט בהחלטות התביעה בניהול התיק הפלילי באמצעות טענות מהמשפט המנהלי והחוקתי שמעלה נגדה הנאשם תוך כדי ניהול המשפט ולא רק כטענה מקדמית. כפי שעשה השופט המחוזי משה סובל שקיבל טענה של הנאשם רונאל פישר נגד השלמת חקירה שביקשה התביעה לבצע.

"באף מדינה בעולם", אמר עמית, "אין מודל טהור של חקר האמת מול מודל טהור של זכויות נאשמים. שיח ה'ראיות' מול 'זכויות' אינו בינארי". וכשהאיזון הזה יגיע שוב לעליון נדמה שנטייתו של עמית ברורה. "יש צורך ברפורמה בהליך הפלילי כי ההליך הולך ומסתבך ומתארך", סיכם את הרצאתו. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות