המפיק מייקל אלנברג | צילום: גטי
ראיון כלכליסט
"הדרישה של הוליווד היום היא מקוריות"
המפיק מייקל אלנברג, בעבר ראש מחלקת הדרמה ב־HBO, הוא כיום אחד האנשים המשפיעים בטלוויזיה האמריקאית. כעת הוא מפיק את הניסיון הנועז של חגי לוי לטפל מחדש ביצירת המופת של ברגמן, "תמונות מחיי נישואין", שעולה מחר בערוץ היוקרתי בארצות הברית ובישראל. בראיון מיוחד לכלכליסט מסביר אלנברג כי “היצירה המקורית היא ארכיטיפית ואישית לברגמן. היה לנו חשוב לשמור על המבנה, אבל גם שהעיבוד יהיה אישי ועכשווי. כשחגי הציע את השינויים בתסריט חשבתי שזה מחשמל"
קצת פחות מיובל לאחר שהעלה הבמאי השוודי האגדי אינגמר ברגמן את "תמונות מחיי נישואין" לטלוויזיה, ושינה סדרי עולם תרבותיים ואף חברתיים איתה, פנה בנו דניאל ברגמן אל חגי לוי הישראלי לעשות גרסה עכשווית לסדרה ההיא. לאחר התלבטויות משותפות עם הבן וקרן ברגמן חבר גם למפיק אמריקאי מייקל אלנברג, וכעת בכוחות משותפים הם מעלים את הסדרה החדשה בת אותו שם ב־HBO. מחר היא מוקרנת בארצות הברית ובישראל (אצלנו ב־yes ,HOT וסלקום TV), לאחר שבשבוע שעבר הוצגה בבכורה בפסטיבל הסרטים בונציה בנוכחות הצוות ושני כוכביה הראשיים ג'סיקה צ'סטיין ואוסקר אייזיק.
הגרסה החדשה דומה ושונה מסדרת המקור. לוי, שזה לו הפרויקט הרביעי בתעשיית הטלוויזיה האמריקאית והשלישי בערוץ היוקרתי הזה, מחבר כאן את כל יצירותיו הקודמות. מדובר בסדרה המתרחשת בלוקיישן סגור אחד, כשבעיקר שני אנשים מדברים זה עם זה, כמו ב"בטיפול". יש בה רומן מחוץ לנישואים כמו ב"רומן", ויש בה יהדות וישראל כמו ב"נערים" (אבל ממש בדרך שונה). כמו כל היצירות האלה היא שונה מההיצע הטלוויזיוני הקיים, עשויה בתבונה, במחשבה רבה ובכובד ראש.
היא גם הולמת את תכני HBO, ערוץ שמצליח גם בעולם הטלוויזיוני גדוש התוכן, לשמור על מעמדו כשם נדרף לאיכות, ולא בכדי. אלנברג, המפיק הראשי העומד מאחוריה, היה ראש מחלקת הדרמה של הערוץ הזה, וסמנכ"ל בכיר בו עד לפני כמה שנים. בזמן כהונתו בערוץ היה אחראי לפיתוח והפקת סדרות ענק כ"משחקי הכס", "דם אמיתי", "אימפריית הפשע", "בלש אמיתי" ו"הנותרים". לאחר עזיבתו את HBO ייסד את "מדיה רז", חברת הפקה פרטית שבראשה הוא עומד, האחראית לצד סדרות כמו "תמונות", גם לסדרת הדגל של שירות הסטרימינג אפל TV פלוס "תוכנית הבוקר" עם ג'ניפר אניסטון וריס ויתרספון, שחוזרת בעונה שנייה ומיוחלת השבוע (17 בספטמבר). בראיון בזום איתו בשבוע שעבר מפסטיבל ונציה הסביר על ההחלטה שלו להצטרף לסדרה שיצר לוי, על הקושי לצלם את העונה השנייה של "תוכנית הבוקר" בתנאי ריחוק חברתי, ועל המאבק לבלוט בזירת התוכן העמוסה והתחרותית.
"הייתי מעריץ של ברגמן בצעירותי"
אבל קודם ל"תמונות". מה משך אותו אל הפרויקט? "בצעירותי ראיתי את 'תמונות מחיי נישואין' וגם כמעט את כל סרטיו של ברגמן, והייתי מעריץ גדול שלו. כאשר העלו את היצירה שוב כהצגה ברחבי העולם, חשבתי שזה יכול להיות מעניין להפיק לזה גרסה טלוויזיונית. כשעבדתי ב־HBO שמעתי שחגי וקרן ברגמן מנסים להעלות את זה אבל שנתקלו בכמה סיבוכים ושזה לא יצא לפועל. ואז הם סידרו את ענייני הזכויות, ואני בדיוק הקמתי את החברה החדשה שלי והייתי נלהב. פגשתי את חגי לארוחת ערב, אמרתי לו שלדעתי זה יכול להיות שיתוף פעולה מצוין, ולמרבה המזל הוא הסכים".
על הסדרה המקורית: "ברגמן השליך ממערכות הנישואים שלו והיחסים שלו עם נשים על הנעשה בסדרה. היה חשוב להכניס את השינויים האלה כדי שהסדרה תעבוד"
בסדרת המקור התמונות היו מחיי הנישואין של יוהאן ומריאן. יוהאן פרופסור לפסיכולוגיה עוזב את אשתו בשביל אשה צעירה ממנו בהרבה. בגרסה העכשווית של 2021, יש היפוך תפקידים. האישה היא זאת שעוזבת את בעלה בשביל גבר צעיר ממנה. החברים הקרובים של הזוג הם פוליאמורים, כמתבקש בימים אלה. והפרנסה באקדמיה, שלא כמו בעבר, היא לא משהו. בגרסה הנוכחית, ג'ונתן (אייזק) הוא אקדמאי שמטפל בבתם ברוב ימות השבוע ומירה (צ'סטיין), בכירה בעולם ההייטק, היא המפרנסת הראשית. בלילה חשוך אחד היא מודיעה לבעלה שהיא עוזבת אותו, כבר למחרת, וכמעט נמלטת מהבית.
חילופי תפקידים אלה מצטרפים לעוד כמה שינויים משמעותיים בסדרה החדשה (המקפידים בספוילרים אולי ירצו לדלג על פסקה זו) — את הפרוטסטנטיות הנוקשה והמאופקת של ברגמן מחליפים העבר היהודי־הדתי וההווה הישראלי של לוי. ג'ונתן הוא יהודי־אמריקאי שגדל בבית אורתודוקסי ועזב את הדת, ומירה עוזבת את ג'ונתן בשביל הייטקיסט ישראלי, ונוסעת איתו לתל אביב.
"בישיבה הכרתי אנשים כמו הגיבור"
"היה חשוב להכניס את השינויים האלה כדי שהסדרה תעבוד", מסביר אלנברג. "היצירה המקורית היא ארכיטיפית וגם מאוד אישית לברגמן. הוא השליך ממערכות הנישואים שלו והיחסים שלו עם נשים על הנעשה בסדרה. לכן בעיבוד החדש היה חשוב ביותר להתייחס למקור, לשמור על המבנה שלו, אבל גם שהוא יהיה אישי ועכשווי. כשחגי (הבמאי והתסריטאי) הציע את הרעיון הזה חשבתי שזה מחשמל. אין לי רקע דתי אבל הלכתי לישיבה תיכונית כנער אז זה היה מוכר לי, והכרתי אנשים כמו ג'ונתן. הרעיון של מישהו שנטש את הדת מעוררת שאלות הן מבחינה תמטית והן מבחינה פילוסופית. היה לנו חשוב שזה יהיה אותנטי ומכבד. חגי ואיימי הרצוג (שכתבה איתו את התסריט) דיברו עם אנשים מרקע דומה, וכמובן חגי עצמו גדל בבית דתי, אז הוא הביא את החוויה שלו לסדרה".
להייטקיסט הישראלי תפקיד נוסף. "זאת מין קריצה כזאת, עקיצה על איש ההייטק הישראלי שהוא ניגוד לזהות והרקע האינטלקטואליים של לוי. זה גם מה שמירה צריכה באותו הזמן, אדם החלטי וישיר. ככל שהיא מרגישה יותר בנוח עם עצמה ההחלטיות של ההייטקיסט פחות נחוצה לה. אני גם חושב שזה מעיד על עד כמה ההייטקיסט הישראלי חדר למיין סטרים האמריקאי. כולם פה מכירים את סמל ההצלחה של היזמות הכלכלית הזאת ומה זה מייצג".
האם העולם אכן השתנה עד כדי כך בחמישים השנים האחרונות שעזיבה כזאת של אישה את משפחתה באבחת סכין תחשב למציאותית?
"הסדרה מראה עד כמה שהעולם השתנה וגם עד כמה שהוא לא, לפחות פחות משנדמה. הסדרה המקורית מאוד הקדימה את זמנה. היא ייצגה את היחסים המשתנים בין המינים ובמיוחד את היחס המשתנה למעמד של נשים במקום העבודה ובבית. חילופי התפקידים אצלנו שיקפו את מה שאני לפחות מכיר ביותר ויותר בתים — שהאישה מרוויחה יותר מבן הזוג שלה, מה שמעורר מתח סביב ענייני אגו ותפקידים מגדריים. לקראת הסוף, גם בסדרת המקור ובוודאי שכאן, זה נהיה יותר אבסטרקטי במובן הטוב. שניהם משתחררים ממה שהחברה אומרת להם שהם צריכים להיות, הם משילים מעצמם את העור הזה, ופשוט חיים יותר בנוח".
“מצאנו דרך מכובדת לשלב את הקורונה'"
“תמונות” נעשתה ומשודרת בתקופה שהרבה משפחות וזוגות התכנסו להם בביתם, ועוסקים בין שרוצים או לא בענייני זוגיות. במקביל נעשו עוד מחוות ליצירה האיקונית ההיא — כמו העונה האחרונה של הסדרה "מומחה לכלום" של עזיז אנסרי, ו"סיפור נישואים" של נוח באומבך. הסדרה החדשה נפתחת ובסוף גם נסגרת בקטעים של אחורי הקלעים, שרואים כי מדובר בהפקה, ושהיא גם נעשתה בתקופת הקורונה. רואים את אנשי הצוות חובשים מסכות.
"יצירת המקור חשפה את המספר שלה בצורה מאוד ברורה, דרך הקריינות של ברגמן, דרך תקצירי הפרקים שנמסרו בתמונות. היה משהו בפתיח ובסגיר שבהם ברגמן שבר את הקיר הרביעי. חשבנו איך לעשות את זה כאן. חגי לא רצה לקרוא את התקצירים באנגלית עם המבטא הישראלי שלו, ובעיקר היה בזה משהו מתיימר מדי. ואז בא הרעיון של לחשוף את מאחורי הקלעים, לצד ההחלטה לצלם הכל בתוך בית אחד מה שהפך את זה למאוד קולנועי — אתה נמצא במקום אחד ורואה את הזוג הזה מקרוב, ואיך שהכל משתנה ביניהם, ומצד שני זה היה מאוד תיאטרלי. ההצצה הזאת מועצמת כשמבינים שזה צולם בזמן קורונה".
על התחרות בזירת התוכן: "אם אני מתקשר לאפל או ל־HBO ומציע סדרת מתח עם טוויסט הם יקשיבו, אבל אם אני אומר שיש לי משהו שונה לחלוטין, הם יפנו את היומן"
גם ב"תוכנית הבוקר", ישנה הצצה אל מאחורי הקלעים וגם התייחסות לקורונה. למעשה התוכנית כולה עוסקת בנעשה מאחורי הקלעים של תוכנית בוקר טלוויזיונית באמריקה, כאשר המנחה הוותיק מואשם בהטרדה מינית והתוכנית כולה מואשמת בהשתקה וידיעה של המעשים, ונאלצת להיערך מחדש. הקורונה תפסה גם את ההפקה הזאת בדיוק כשהחלו צילומי העונה השנייה. "צילמנו את הפרק השני של העונה השנייה כשהכל נסגר. עד מהרה הבנו שתוכנית העוסקת בחדשות ונושאיה אקטואליים חייבת לגעת בנושא הזה. ריס, ג'ן, אנשי אפל, קרי (ארין, היוצר ר"ק) ואני דיברנו על זה הרבה, ואז קרי בא עם רעיון טוב איך לשלב את כל זה בדרך שמכבדת את מה שכולנו עברנו בחודשים הארוכים האלה. את זה אפשר יהיה לראות כבר בסדרה".
אמרת פעם שמקוריות יכולה להיות מודל עסקי. למה הכוונה?
"כיום, כמו שכולם יודעים, יש כל כך הרבה תוכן, כמויות של תוכן. התחרות היא לא רק בין HBO לנטפליקס, אמזון, דיסני, הולו, אפל אלא גם עם הטלפון שלך, אינסטגרם, פייסבוק ושאר הרשתות החברתיות. כל הזמן יש דרישה לתשומת הלב של אנשים. לכן יותר קריטי מתמיד ליצור תוכן שיתבלט מעל הכול. השאלה הראשונה שאני שואל כשאני מקבל הצעה לפרויקט היא אם זה משהו שאני ארצה לצפות בו. האם האנשים במשרד שלי ירצו לצפות בו, והאם האנשים הצעירים במשרד שלי ירצו לצפות בו. אם התשובה היא חיובית סימן שגם אחרים ירצו. זה מרגש וזה מה שמנחה אותי. הדרך לגרום לאנשים להקליק על התוכנית היא להציע תוכן ייחודי".
האם יש הבדל בין גופי השידור? האם אפשר למשל להעלות את "תמונות" באפל ואת "תוכנית הבוקר" ב־HBO, ולא כפי שקורה?
"רוב הסדרות יכולות להיות על כל הפלטפורמות. אבל לכל אחד יש את הרגישויות שלו ואת השיקולים שלו. האנשים שעובדים בגופים האלה הם מאוד ישירים. מקובל לבוא עם חזון מאוד ברור אליהם, והם מצידם מביעים את רצונם בבהירות. בסוף מחליטים ללכת עם מי שהחזון שלו הכי תואם את זה של היוצר. גם הם מחפשים את המקורי. אם אני מתקשר לאפל או ל־HBO ואומר להם שיש לי סדרת מתח עם טוויסט הם יגידו 'אוקי, בוא נשמע', אבל אם אני אומר להם שיש לי משהו שונה לחלוטין, הם מפנים את היומן בשביל זה. זה עושה את העבודה שלנו ליותר קשה אבל גם ליותר מרגשת ומתגמלת. זאת הדרישה של הוליווד היום".