האם הלא ביולוגית תשמור על קשר עם הילד אחרי הפרידה מבת הזוג

בפסק דין תקדימי נקבע כי למרות התנגדות האם הביולוגית, בת זוגה לשעבר שאינה ההורה הביולוגי של הילד ושמעמדה החוקי כהורה, לא הוסדר על ידה מעולם, תוכל לפגוש את הילד ולהיות בקשר רציף עמו.

פסק דין שנתן לאחרונה השופט נחשון פישר מביהמ"ש לענייני משפחה בראשון לציון עסק בשאלה האם לתובעת שאינה הורה ביולוגי של הקטין קיימת זכות לקשר עמו, קטין שגידלה עם האם הביולוגית בארבע וחצי השנים הראשונות לחייו, כשמעמדה החוקי של התובעת כהורה לא הוסדר על ידה מעולם.

11 שנים ביחד

מפסק הדין עולה כי בנות הזוג לשעבר ניהלו מערכת יחסים זוגית כ־11 שנה. בשבע השנים האחרונות ליחסיהן התגוררו יחדיו בבית הורי התובעת שלא ילדה את הילד. עוד עולה כי מלידת הקטין ועד מועד הגשת התביעה לא פעלה התובעת לצורך הסדרת מעמדה כהורה.

ב־2016, כשהקטין היה בן ארבע וחצי, נפרדו בנות הזוג. במחצית השנה הראשונה איפשרה האם הביולוגית קשר בין התובעת לקטין. בחלוף שישה חודשים, ולאחר שהנתבעת לא אפשרה קיום קשר בין התובעת לקטין, עתרה התובעת בתביעה למשמורת משותפת והסדרי שהות. התובעת טענה באמצעות עו"ד רחל גדרון איקונומו כי הקטין הוא בנה והיא מעוניינת להמשיך להיות אמו.

התובעת טענה בין השאר כי כשנולד הקטין היא נרשמה בבית החולים כבת זוגה של האם ונכנסה ללא הפרעה לתינוקייה. עוד טענה כי לאחר לידתו, הוריה, שבביתם גרו הצדדים, השתתפו בגידול הקטין, ונהגו בו משל היו סבו וסבתו. התובעת הוסיפה כי בשנות חייו הראשונות מימנה היא את רוב הוצאותיו, לקחה אותו לרופאים ולחיסונים ועוד. התובעת אף ביקשה להכירה כ"הורה פסיכולוגי "על סמך דעות המומחים וההלכה הקיימת.

מנגד, טענה האם הביולוגית כי לתובעת אין כל זכות עמידה שכן היא אינה אמו של הקטין או האפוטרופוסית שלו, ומשכך, אף אינה יכולה לעתור להסדרי שהות עימו. עוד טענה האם הביולוגית כי איפשרה בסמוך לפרידה מפגשים בין התובעת לקטין, אך אלה הופסקו על ידה מאחר שסברה כי הדבר אינו מועיל לקטין ואף מזיק לו.

הנתבעת אף טענה כי בנות הזוג לא נישאו מעולם והמערכת הארוכה בין השתיים, אין משמעותה כי הבאת הילד לעולם נעשתה כדי שיהיו לו שתי אימהות. בפסק הדין הביא השופט חלק מעדות האם הלא ביולוגית שהעידה: "יום אחד היא החליטה שזהו, אני מחכה, הילד לא מגיע, שולחת לה הודעה, והיא עונה לי: 'תודה, לא נזדקק יותר לשירותייך'".

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

"לגשר על הפערים"

אחרי 6 שנים של הליכים משפטיים קבע לאחרונה השופט פישר כי "עסקינן במקרה תקדימי שנסיבותיו טרם נבחנו בפסיקה או הוסדרו בחקיקה. ההכרעה בתביעה זו איננה מלאכה פשוטה. המשימה שהוטלה עליי היא לקבוע אם יתקיים קשר בין התובעת לקטין, מה יהיה היקף הקשר ועל סמך מה ראוי להעניק זכות זו. מצאתי לקבל את התביעה לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים ועדיהם, התמונות והראיות הנוספות שהוגשו המצביעות כי בין התובעת לקטין היה קיים ועודנו קשר של אמא ובן". השופט קבע לסיום כי "כולי תקווה כי בתום ההליך יצליחו שתי האימהות, הביולוגית והפסיכולוגית, לגשר על הפערים ולפעול בשיתוף פעולה למען הקטין".

התובעת, ששמה שמור במערכת, מסרה בתגובה: "אלה היו שש שנים מאוד מייסרות. אני מאושרת שהצדק יצא לאור, אמנם באיחור, ושיש מקום להורות הפסיכולוגית לצד ההורות הביולוגית. אנשים מתחילים להפנים שיש מקום גם לאימהות לא ביולוגיות והן לא נחשבות פחות. אני מקווה שאני והיא נחזור להיות בקשר למען הילד".

האם הביולוגית מסרה בתגובה: "מדובר בילד שהבאתי בתרומת זרע ללא הסכם הורות משותפת, ללא הסכמה שלי להינשא לה וגם לא להתיר לה לאמץ את בני בשום שלב של הקשר. מחר אישה שהביאה ילד לעולם מתרומת זרע יכולה למצוא עצמה במאבק משפטי מול אקס או אקסית גם אם לא נערך הסכם המסדיר את יחסי ההורות ובלי שקדם רצון משותף להקים יחד משפחה. לצערי הוצאתי בהליך הארוך את מיטב כספי. אני מחפשת ומייחלת לעזרה וסיוע מימון משפטי כדי שאוכל לערער על פסק הדין שהוא מסוכן כל כך לבני ומותיר אותי כאמו, חסרת אונים. יש כמובן מקרים שבהם אדם שגידל את הילד עם ההורה הביולוגי יוצר קשר שניתן לראות בו הורות פסיכולוגית, אך זה לא היה המקרה. זכותי לגדל את הילד שלי בלי שיכפו עלי לתת זכויות הורות לאדם אחר".

באמצעות עו"ד לידר פלג טענה האם הביולוגית כי פסק דינו של בית המשפט פגע בזכויות יסוד של המבקשת, בזכות להורות ולאוטונומיה וכן טענות אחרות בעלות גוון עקרוני. פסה"ד עשוי גם להיות מסוכן והוא פותח פתח לפיו בני זוג לשעבר ללא קשר לנטיה מינית יוכלו לדרוש זכות הורות לכל דורש. התובעת לא הגישה תביעה לאימוץ או לקבלת צו הורות פסיקתי משך שש שנים וחצי מה שמעיד כי בעצמה לא תרה אחר קבלת מעמד הורי.