שר האוצר אביגדור ליברמן חדש | צילום: דוברות משרד האוצר
נתונים מעודדים: הגירעון ירד ל-8% מהתוצר בחודש אוגוסט
זאת לאחר שחודש לפני כן עמד הגירעון על 9.2%. מדובר בירידה החדה ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה. בפברואר הגיע הגירעון לשיא - 12.4% מהתוצר. באוצר מייחסים את הירידה למדיניות הממשלתית של הימנעות מסגרים ולעלייה בגביית מסים
משרד האוצר פרסם היום את נתוני ביצוע התקציב לחודש אוגוסט: הגירעון המצטבר (12 החודשים האחרונים) ירד ל-8% תוצר בלבד. בחודש הקודם הגירעון עמד על 9.2% תוצר. מדובר בירידה החדה ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה - ובירידה החודשית הגדולה ביותר מאז שנות האלפיים. הגירעון הגיע לנקודת המקסימום שלו בפברואר האחרון, ועמד על 12.4% מהתוצר.
באוצר מייחסים את הירידה בעיקר למדיניות הממשלה של הימנעות מסגרים ולעלייה בגביית מסים.
בנוסף הירידה בגירעון נובעת גם מצמצום בצד ההוצאה כתוצאה מכך שאנו נמצאים בתקציב המשכי וגם בשל העלייה בהכנסת המדינה ממסים. למעשה בחודש אוגוסט 2021 הגירעון הסתכם ב-1.1 מיליארד שקל, לעומת 17.3 מיליארד שקל באוגוסט 2020, אך חשוב מכך - לעומת 5 מיליארד באוגוסט 2019.
הוצאות הממשלה עמדו על כ-34.6 מיליארד בחודש אוגוסט, נתון המשקף ירידה של 4.1 מיליארד לעומת חודש יולי (38.7 מיליארד).
הכנסות ממסים
נתוני הגבייה מתחילת השנה גבוהים ב-23.2% לעומת הגבייה ב-2020, אך חשוב יותר להשוות ל-2019 שקדמה למשבר הקורונה, וגם שם מצבנו טוב: עלייה של 18.8% בגביית המסים לעומת שנת 2019. סך המסים לחודש אוגוסט עומדים על כ-33 מיליארד שקל, ומתחילת השנה נגבו כ-250 מיליארד שקל.
העלייה המשמעותית היא במסים הישירים (25.1% לעומת 2019), כשקטגוריית מיסוי המקרקעין מובילה את העלייה. בסך הכל מדובר בעלייה של כ-56% בגביית מסי נדל"ן לעומת השנים 2020 ו-2019. סך מסי הנדל"ן לשנת 2021 עד כה עומדים על כ-12 מיליארד שקל.
צמיחה ותקציב
גם נתוני הצמיחה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תומכים בתמונה האופטימית הזו. במונחים שנתיים הצמיחה ברבעון השני עמדה על כ-15.4%. גם הצמיחה השלילית ברבעון הראשון תוקנה לרמה של -1.4%, לעומת -5.8% לפני התיקון.
גורמים באוצר ובבנק ישראל מדגישים כי תיקוני הלמ"ס הם רחבים יותר ועשויים לשנות את התמונה הכלכלית בה אנו נוטים לראות את כלכלת ישראל. לפי תיקוני הלמ"ס, כלכלת ישראל צמחה בחמש השנים האחרונות בשיעור של 3.8% לשנה, לעומת 3.3% לפני השינוי.
בצריכה הפרטית נרשמה עלייה משמעותית שמבטאת גם עלייה ברמת החיים. כך לדוגמה יש עלייה בצריכת שירותי אירוח בשיעור של 33% לעומת מה שהיה ערב הקורונה, כמו כן יש עלייה משמעותית ביבוא כלי רכב.
גורמים באוצר בירכו על כך שוועדת הכנסת העבירה את חוק ההסדרים לוועדות השונות, ולא פיצלה אפילו רפורמה אחת ואמרו: "הרפורמות בחוק ההסדרים ומנועי הצמיחה בתקציב יבטיחו את המשך המגמה החיובית של צמיחה כלכלית ושיפור באיכות החיים בישראל".