אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סכנה מבית: 80 אלף בניינים צריכים להיהרס לפני שיתמוטטו צילום: קובי קואנקס

בלעדי

סכנה מבית: 80 אלף בניינים צריכים להיהרס לפני שיתמוטטו

כבר ב־2017 התריעה התאחדות הקבלנים על כך שאלפי בניינים ישנים שמאכלסים יותר מ־300 אלף משפחות עלולים לקרוס. נשיא ההתאחדות: "מהנדסי ערים חייבים למפות בניינים מסוכנים בתחום העיר שלהם"

14.09.2021, 07:04 | אמיתי גזית

כ־80 אלף בניינים שבהם כ־300 אלף דירות נבנו לפני שנות ה־50 והם צריכים לעבור בשנים הקרובות הליך של הריסה ובנייה מחדש. 

קראו עוד בכלכליסט:

הנתונים הללו מופיעים במסמך רשמי שבו העריכו מומחים מטעם התאחדות הקבלנים את צורכי התכנון והבנייה בישראל. המסמך נכתב ב־2017 ונשלח לאביגדור יצחקי ששימש באותם ימים ראש מטה הדיור במשרד האוצר. 

הבניין שקרס השבוע בחולון. "האחריות היא של בעלי הדירות" צילום: קובי קואנקס
, צילום: קובי קואנקס הבניין שקרס השבוע בחולון. "האחריות היא של בעלי הדירות" צילום: קובי קואנקס | צילום: קובי קואנקס הבניין שקרס השבוע בחולון. "האחריות היא של בעלי הדירות" צילום: קובי קואנקס
, צילום: קובי קואנקס

מאחורי המספרים עומדת הערכה של מהנדסי ההתאחדות כי מצבם של הבניינים הישנים רעוע, והם עלולים לסכן את הדיירים. הנתון המטריד הזה לא עורר את הממשלה באותה עת, וגם כיום אין פתרון של ממש למבנים האלה זולת הליכי תמ"א 38 או פינוי בינוי שמתקדמים בעצלתיים. 

מנהל הפיקוח בעיריית חולון: "כשיש סדק קטן מאוד קל להכריז על הבניין כמסוכן, אבל אנחנו מכרזים רק אם המבנה באמת מסוכן. לכל עיר מדיניות שונה, אין חקיקה מסודרת"

המבנים מסוכנים במיוחד אלה שנבנו לאורך מישור החוף  בין נהריה לאשקלון. בגלל הקירבה לים האוויר לח וכשהוא פוגש את הברזל שביסודות המבנים נוצרת קורוזיה, קוטר מוטות הברזל מצטמצם וברבות השנים הם מתקשים לשאת את משקל הבניין.

הבעיה חמורה בגלל עשרות השנים שחלפו מאז נבנו אותם בניינים, אך גם משום שבאותן שנים תקני הבנייה היו מקלים לעומת התקנים היום. למשל על פי תקן, הבטון היום צפוף בהרבה מהבטון ששימש לבנייה בעשור הראשון מקום המדינה.

הפתרון המתבקש לבעיה הזו, פתרון שיכול היה למנוע את קריסת הבניין בחולון, הוא בדיקת הבניינים אחת לכמה עשרות שנים וחיזוקם במידת הצטרך. 

במדינות רבות בעולם, אחת לכמה עשורים בעלי נכסים מתבקשים לבצע בדיקה של מערכות הבניין והיסודות שלו. בדיקה כזו, להערכת מומחים, עולה לכל היותר כמה אלפי שקלים, ועשויה  לחסוך מיליוני שקלים וכמובן חיי אדם. ראש עיריית גבעתיים רן קוניק פרסם אתמול פוסט בפייסבוק ובו הצעה ברוח דומה.

אלא שהחוק בישראל מתעלם מהבעיה. פקודת העיריות אמנם קובעת כי העירייה היא זו שמפקחת על הבניינים בה, אך החוק אינו מגדיר באילו אמצעים העיריות מפקחות ובאיזו תדירות. 

"ברור שיש לבעלי הנכסים אחריות ישירה. אך גם לרשות מקומית, לראש הרשות ולמהנדס הרשות יש אחריות אישית", אומר ראול סרוגו נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "היום הרשויות מעלימות עין, הן פוחדות לבדוק כי אם הן יבדקו יתגלו ממצאים נוראיים והם יצטרכו למצוא פתרונות מגורים לאנשים וכן ופתרון להריסה המבנה ובנייתו מחדש. מהנדסי ערים חייבים למפות בניינים מסוכנים בתחום העיר שלהם ולתת להם פתרון מחר בבוקר".

 בדיקת "כלכליסט" מעלה כי באמצעות חוקי עזר עירוניים העיריות מסמיכות את עצמן להכריז על מבנה כמסוכן, להורות לבעלי הנכס על שיפוצו, ובמקרה של סכנה מיידית הן מוסמכות להורות על פינויו. החוק אף מאפשר להן לתבוע את בעלי הנכס המסוכן אם לא פעלו על פי הוראות העירייה. הבעיה היא שבדיקת המבנים נעשית באופן אקראי ולא שיטתי ובדרך כלל רק לאחר שמתקבלת פנייה בעירייה. 

נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו. "הרשויות מעלימות עין"
, צילום: אוראל כהן נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו. "הרשויות מעלימות עין" | צילום: אוראל כהן נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו. "הרשויות מעלימות עין"
, צילום: אוראל כהן

הבדיקה מעלה כי בחולון, שבה 195 אלף תושבים ווהשבוע קרס בה בניין,  יש 30 מבנים שהוגדרו מסוכנים. מהנדס אריאל קמרט מנהל פיקוח של העירייה אמר ל"כלכליסט": "מבנה מוגדר מסוכן גם אם יש נשירה של חלקי בטון, אין לי מקרה שבו אני יכול לומר שהבניין הולך לקרוס. ההכרזה על בניין כמסוכן משתנה מעירייה לעירייה. כשיש סדק קטן מאוד קל להכריז על הבניין כמסוכן, אבל אנחנו מכרזים רק אם המבנה באמת מסוכן. לכל עיר מדיניות שונה, אין חקיקה מסודרת".

כך למשל בתל אביב שבה 450 אלף תושבים יש רשימה של 683 מבנים מסוכנים, בבת ים שבה 128 אלף תושבים היו בשנה שעבר כ־900 מבנים שהוגדרו מסוכנים. במהלך השנה 300 מבנים הוסרו מרשימת המבנים המוכרזים. משום שהם הוכרזו כמסוכנים רק בשל ליקויים קלים בלבד .

מומחה שמכיר את הנעשה בבת ים טוען כי תמ"א 38 מאוד האיצה את ההכרזה על מבנים מסוכנים בעיר. לדבריו, "תושבים ויזמים משתמשים בהכרזות על בניין מסוכן ככלי לקדם תמ"א 38. במקרה שבו לא לכל הדיירים יש מוטיבציה לקדם פרויקט של תמ"א, פונים למהנדס העיר, אם הוא משתכנע שהבניין רעוע הוא יוציא צו ולפתע המוטיבציה של הדיירים משתנה. הם מבינים שאחרת השיפוץ יהיה על חשבונם, וגם מקבלים גושפנקא ממהנדס העיר כי אכן יש בעיה בבניין".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות