אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדרך הקלה להתמודד עם גילויי שנאה ברשת: טוויץ’ מרימה ידיים צילום: בלומברג

שוברת קודים

הדרך הקלה להתמודד עם גילויי שנאה ברשת: טוויץ’ מרימה ידיים

פלטפורמת הסטרימינג טוויץ’ תובעת משתמשים אנונימיים שניצלו אותה להפצת אלימות. מה שנראה כמו ניסיון נועז להעניש את הטרולים הוא בעצם התחמקות מאחריות שאינו מלווה בפעולה אמיתית מצד החברה

14.09.2021, 07:50 | ויקי אקסלרוד

בשבוע שעבר הגישה חברת הגיימינג טוויץ’ (Twitch) תביעה יוצאת דופן. החברה, שהקימה פלטפורמת שידורים חיים עבור גיימרים, מתמודדת בחודשים האחרונים עם גל אלימות חסר תקדים מצד חלק מהמשתמשים ועם טענות על כך שאינה עושה מספיק בשביל למנוע גילויים כאלה מן הצד השני. התשובה שלה הגיעה בדמות תביעה אזרחית נגד שני משתמשים אנונימיים, שלטענתה פועלים בניגוד למדיניותה ומציפים את הפלטפורמה בדיבור שנאה ובתכנים אלימים.

1. התעללות שיטתית

טוויץ’, שנמצאת היום בבעלות אמזון, היא פלטפורמת סטרימינג בשידור חי עבור גיימרים שהושקה ב־2011. צופים יכולים לבחור בין שלוש רמות של מינויים חודשיים במחירים שבין 5 ל־25 דולר, וכך לתמוך בתכנים של יוצרי התוכן המועדפים עליהם. לטוויץ׳ 9 מיליון יוצרים ייחודיים, ששידרו ב־2021 לא פחות מ־17.5 מיליארד שעות תוכן, בהן צפו בממוצע 2.5 מיליארד משתמשים בכל חודש. לפי Streamlabs ו־Stream Hatchet, טוויץ’ מחזיקה ב־72% מנתח השוק מבחינת מספר צופים, והיא בפועל פלטפורמת השידורים החיים המקוונת הגדולה בעולם.

טוויץ’, כמו חברות דומות נוספות, סבלה תמיד מבעיה של משתמשים אלימים וטרולים, אבל בחודשים האחרונים כמות המתקפות הללו נסקה. הטקטיקה הפופולרית ביותר מכונה ״פשיטות״ (raids), והיא נוצרה במקור על ידי טוויץ’ עצמה למטרה חיובית של הגדלת החשיפה של סטרימרים מוכרים פחות. מדובר, פשוטו כמשמעו, ב״פשיטה״ על צ׳אט של סטרימר מסוים והצפתו בהודעות. השיטה אומצה מהר מאוד לשם “פשיטות שנאה”, שבהן משתמש שולח צבא עוקבים, ברובם בוטים ולא משתמשים בשר ודם, להתעלל ביוצר אחר, בדרך כלל כזה ששייך לקבוצת מיעוט: נשים, חברי הקהילה הטרנסית, אנשים על הספקטרום ואנשים לא לבנים.

איור: יונתן פופר איור: יונתן פופר איור: יונתן פופר

התעצמות פשיטות השנאה הובילה למחאה מתוקשרת מצד משתמשים. זה התחיל בהפצת ההאשטג TwitchDoBetter#, במטרה לדחוק בחברה למגר את הטרולים שמפציצים במסרים גזעניים, שוביניסטים וטרנספובים. החברה אמנם עדכנה את מדיניות השימוש שלה באפריל והקימה “ועדה מייעצת” במאי, אך בסך הכל לא ביצעה שינוי מהותי בפעילות הפלטפורמה. המצב החריף והחודש משתמשים נקטו בחרם בן יום אחד תחת ההאשטג ADayOffTwitch#. כעשרת אלפים יוצרים עזבו את הפלטפורמה במחאה, ובאותו היום התעבורה בה נפלה בחמישית, כ־400 אלף משתמשים. הפעילות לוותה בדרישות ספציפיות של משתמשים, בין היתר שטוויץ׳ תארח שולחן עגול עם יוצרים שנפגעו, תאפשר לסטרימרים לאשר או למנוע פשיטות, תייצר כלים שמאפשרים להגביל את גיל המשתתפים בצ’אטים, תסיר את היכולת לצרף יותר משלושה חשבונות לכתובת דוא”ל אחת ותפרסם מסגרת זמן להטמעת כלים מקיפים נגד הטרדות מקוונות.

2. טרולים אנונימיים

טוויץ׳ לא ישבה לגמרי בחיבוק ידיים, היא הסירה עשרות אלפי חשבונות בשבועות האחרונים, אך לטענתה מתקשה לעמוד בקצב של הטרולים, שפשוט פותחים חשבונות חדשים תחת שם משתמש שונה. הפתרון של החברה הגיע כאמור בדמות תביעה שמטילה את האחריות לא על מפעילי הפלטפורמה ומנהליה, אלא על מפיצי השנאה שפעילותם גרמה לה “להוציא משאבים משמעותיים”. התביעה נוקבת בכינויים של שני משתמשים שטוויץ’, כך נטען, מתקשה לאתר ולזהות: CruzzControl מהולנד ו־CreatineOverdose מאוסטריה. השניים ביצעו מתקפות בוטים מאורגנות נגד משתמשים לא לבנים וכאלו שמשתייכים לקהילת הלהטב”ק, ובכך הפרו שוב ושוב את מדיניות השימוש. 

המשתמש CruzzControl “אחראי לכמעט 3,000 חשבונות בוט שקשורים בפשיטות שנאה”, נטען בתביעה שמסבירה ששני המשתמשים אף יצרו תוכנה שמבצעת פשיטות שנאה אוטומטיות. “התקפות אלה חוסמות את הצ’אט בצורה כה משמעותית”, נכתב, “שקורבנותיהם לא מסוגלים ליצור קשר עם הקהילה שלהם באמצעות צ’אט במשך ההתקפה, וחלקם אף בוחרים להימנע משימוש בפלטפורמה עד לסיום הפיגוע”. שני המשתמשים נחסמו בעבר, אך קמו לתחייה תחת חשבונות חדשים. “אנו מקווים שהתלונה תשפוך אור על זהות המשתמשים שמאחורי ההתקפות הללו והכלים שהם מנצלים, תניא אותם מהתנהגויות דומות בשירותים אחרים ותעזור לשים קץ למתקפות המגעילות האלה נגד הקהילה שלנו”, אמר דובר החברה למגזין “Wired”.

פלטפורמת טוויץ’, צילום: בלומברג פלטפורמת טוויץ’ | צילום: בלומברג פלטפורמת טוויץ’, צילום: בלומברג

3. דרוש מבוגר אחראי

אין ספק שהניסיון למצוא פתרון יצירתי לבעיה שאיתה מתמודדות רשתות חברתיות רבות ראוי לציון, אך עולה השאלה האם טוויץ’ לא בחרה לנקוט פעולה לא שגרתית לפני שמיצתה את האפשרויות הבסיסיות ביותר למיגור התופעה בעצמה. למעשה, טוויץ׳ היתה כה לא יעילה במיגור האלימות בפלטפורמה שלה, שמשתמשים החלו לבנות בעצמם כלים שיסייעו להם להתמודד, ולא מדובר בכלים מורכבים במיוחד.

כך, למשל, הומצא “כפתור המצוקה” בפלטפורמה, שמפעיל שורה של פקודות שמאטות את הפעילות בצ’אט בזמן פשיטה; אתר ייעודי בשם Hate Raid Response, שהקימה משתמשת, מציע כלים וטיפים שימושיים להתמודדות עם פשיטת שנאה; אתר בשם Peer2Peer.Live שהקימה משתמשת אחרת מסייע לחברי הקהילות השונות למצוא זה את זה; ומשתמש נוסף מנהל רשימה מעודכנת של כל חשבונות הבוט המוכרים כדי שסטרימרים יוכלו לחסום אותם מהצ’אט. כולם פתרונות שטוויץ’ יכולה היתה לקדם בעצמה.

מדוע זה לא קרה? האם לטוויץ’ אין את כוח האדם, הזמן וההון לחשוב בעצמה על שורת כלים דומים? מנהלי החברה לא מספקים כמובן תשובות לשאלות הללו, אבל ההיסטוריה מלמדת שסיבה עיקרית היא שאין לחברה תמריץ כלכלי לעשות זאת. כך, למשל, ניסיון לשנות את הליך ההרשמה לשירות שיקשה על שימוש אנונימי עשוי להרתיע משתמשים. בוטים, גם אם הם מרעילים את הסביבה, יוצרים מצג שווא של תנועה ומייצרים עוד פעילות ואלו מושכים יותר מפרסמים לפלטפורמה. ולבסוף, את עיקר האלימות והשנאה חווים הסטרימרים הקטנים מקבוצות השוליים, אלה שלא מושכים צפיות רבות ומייצרים מעט הכנסות.

“אנחנו עובדים קשה כדי להפוך את טוויץ’ למקום בטוח יותר עבור יוצרים”, הצהירו בחברה בכל פעם שהמשתמשים מחו על אוזלת היד שלה, אבל חייבים לתהות אם התביעה המתוקשרת הזו היא לא יותר מפרפורמנס של אכפתיות שנועד לפטור אותה מהעשייה האמיתית והמורכבת יותר. עד היום טוויץ’ השאירה את ההתמודדות עם הטרולים למשתמשים, כעת היא מעבירה אותה אל בית המשפט, אולי הגיע הזמן שתיקח זאת על עצמה. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות