אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה באמת עומד מאחורי פגישת בנט וא-סיסי

פרשנות

מה באמת עומד מאחורי פגישת בנט וא-סיסי

במצרים ייחסו חשיבות גדולה לביקורו של ראש הממשלה נפתלי בנט בשארם א-שיח'. המאמץ הזה לא היה מקרי

14.09.2021, 17:27 | דורון פסקין

במצרים ייחסו חשיבות גדולה לביקורו של ראש הממשלה נפתלי בנט בשארם א-שיח' ואפשר לומר כי במונחים מצריים "יצאו מגדרם". זהו ביקור רשמי ראשון של ראש ממשלה ישראלי על אדמת מצרים מזה 10 שנים ולכן המצרים נהגו לפי כללי הטקס ונתנו לתקשורת המקומית לסקרו בהרחבה. אין ספק שרוחות הנורמליזציה באזור בשנה האחרונה הקלו על המצרים את העניין. 

קראו עוד בכלכליסט:

למי שמכיר את המצרים יודע שהמאמץ הזה לא היה מקרי אלא נועד להראות כי מבחינתם היחסים עם הממשלה החדשה בישראל נפתחים ברגל ימין תוך ניסיון לתהות על קנקנו של בנט ולבחון את התנהלותו. 

נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי עם פתלי בנט בשארם א-שייח,    נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי עם פתלי בנט בשארם א-שייח נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי עם פתלי בנט בשארם א-שייח,

יחסים קרובים ברמת הממשלות והממסד הביטחוני מודיעיני התקיימו לאורך העשור האחרון (למעט אולי בתקופת הנשיא האיסלאמיסט מורסי) וביתר שאת מאז נכנס עבד אל פתאח א-סיסי ללשכת הנשיאות, גם ללא הטקסיות והרשמיות. עם זאת, העובדה שהמצרים נתנו פומבי לפסגה מאותתת על כוונותיהם ובעיקר ציפיותיהם מממשלת ישראל. 

בקהיר ישנה דאגה ממה שנראה כחוסר העניין ההולך וגובר של ארה"ב בנעשה במזרח התיכון. זוהי התחושה בקרב בני הברית המסורתיים של ארה"ב בעולם הערבי דוגמת סעודיה והאמירויות. 

במצרים - לא רק בעידן א-סיסי - משוכנעים כי הדרך להגיע לליבה של וושינגטון גם כיום עובר דרך ירושלים

נראה שהיום מצרים זקוקה יותר מתמיד לבני ברית שיכולים להשפיע במשהו לטובתה על ממשל ביידן. אם מישהו היה צריך תזכורת לכך מתפרסמות היום ידיעות כי ארה"ב החליטה לקצץ חלק מהסיוע הצבאי אותו היא מעניקה בכל שנה למצרים וזאת על רקע הדאגה ממצב זכויות האדם במדינה. על הרצון לשמר יחסי קרבה עם ארה"ב ניתן ללמוד בין השאר מההחלטה המצרית בשבוע שעבר להעניק מגה פרויקט בתחום הרכבות בהשקעה של כ-4.5 מיליארד דולר לקונסורציום אירופאי ולא סיני.

מעבר לארה"ב, לישראל ולמצרים שורה של אינטרסים משותפים בסוגיות אזוריות שונות ובראשם הסוגיה הפלסטינית. למצרים השפעה גדולה על הנעשה ברצועת עזה (כמו גם לקטר), לצד איבה מתחת לפני השטח מול חמאס. המצרים סבורים שחמאס מסייע לגורמי טרור בחצי האי סיני ורק לפני ימים אחדים לא היססו להזרים גז קטלני לאחת המנהרות שכרו עזתים בגבול במה שעורר זעם אדיר בקרב הנהגת חמאס. 

מנגד עבור ישראל, מצרים היא נכס בכל האמור לתיק העזתי מאחר שיש לה מנופי לחץ על רצועת עזה (למשל השליטה במעבר רפיח). המצרים אכן מעוניינים בשיקום הרצועה בייחוד מאחר שחברות מצריות אמורות לגזור קופונים במאות מיליוני דולרים שם, אולם בד בבד מצרים אינה מעוניינת בהתחזקות חמאס. לפיכך, ההצהרות על "פתרון שתי המדינות" עליו חזרו אתמול המצרים נועדו לאותת לממשלת ישראל כי אל לה באמצעות המאמץ בעזה להחליש את הרשות הפלסטינית. 

מעבר לפוליטיקה הפגישה בשארם א-שיח' יכולה להוות גם זריקת עידוד להמשך העמקת "השלום הכלכלי" בין שתי המדינות. העסקה לאספקת גז מישראל למצרים בשווי 15 מיליארד דולר היא דוגמה לפוטנציאל בין שתי המדינות. עד כה המשטרים המצריים לא עודדו את קהילת העסקים לפעול בשוק הישראלי ועבור הישראלים המפרציות קורצות הרבה יותר. הנורמליזציה בשנה האחרונה מאלצת את המצרים לחשב מסלול מחדש גם בתחום זה. 

דורון פסקין הוא מנהל חברת קונקרוד המזה"ת www.concordmena.com


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות