אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אם יעלו את מחירי הסלולר, אנחנו לא נהיה אלה שיחזיקו אותם למטה" צילום: עוז מועלם

ראיון

"אם יעלו את מחירי הסלולר, אנחנו לא נהיה אלה שיחזיקו אותם למטה"

למרות שבבעלותו חברת סלולר קטנה, איש העסקים שמעיה רייכמן פעל מתחת לרדאר, עד שהציע 330 מיליון שקל על אקספון הקורסת של חזי בצלאל. בראיון ראשון הוא מותח ביקורת על בית המשפט שלא אישר את רכישת אקספון "גם במחיר שהחברה תקרוס והלקוחות יתפזרו לכל עבר"; מסביר למה "חברות התקשורת בכלל לא מבינות מה עושים עם דור 5, וצריך היה לתת אותו לחברות הסיבים"; מוחה על ה"זלזול בכסף של חזי בצלאל, שהשקיע מאות מיליונים"; ומבטיח ש"עם או בלי אקספון, נגיע למיליון לקוחות בזכות סטנדרט חדש שאין בארץ"

19.09.2021, 06:59 | רועי ברגמן

"אין לי מה לכעוס על ההחלטה של בית המשפט. אני חושב שבארץ לא מכבדים מספיק השקעות של יזמים. יש פה זלזול בכסף של חזי (בצלאל - ר"ב). הוא השקיע מאות מיליונים. אף אחד לא צריך להגיד לו תודה. הוא עשה את זה כי הוא חשב שיצליח. אבל המינימום הוא לא לזלזל", כך אומר איש העסקים שמעיה רייכמן בראיון בלעדי ל"כלכליסט", הראשון שבו הוא נחשף לציבור הישראלי.


קראו עוד בכלכליסט:


עד לפני שלושה חודשים השם שלו לא היה מוכר כמעט במגזר העסקי ובציבור בכלל למרות היותו חלק ממשפחה יהודית עשירה. את מרבית עסקיו עד היום עשה בעיקר מתחת לרדאר. נקודת המפנה היתה כאשר החליט לרכוש מאיש העסקים חזי בצלאל את פעילות החברות שלו בשוק התקשורת תחת קבוצת אקספון בתמורה ל־330 מיליון שקל.

העסקה בין רייכמן לבצלאל הביאה עליה ביקורת נוקבת מצד סלקום, שלה הסכם שיתוף רשתות עם אקספון של בצלאל, שכן היא מבטלת למעשה את ההסכם, פורעת את חובות העבר של בצלאל, אך מותירה את חברת התקשורת הגדולה ללא שותפה בהשקעות העתידיות הגדולות שצפויות לה. השלב הבא היה מאבק משפטי על עתידה של החברה, כאשר השיא היה אמור להיות באסיפת הנושים של אקספון שבה הועלו להצבעה כמה הצעות לרכישת החברה, אחת מהן של רייכמן. בסיומה של אותה אסיפה וכשהסיכויים נגדו, רייכמן זכה באהדת הנושים. 

צילום: עוז מועלם צילום: עוז מועלם צילום: עוז מועלם



השמחה לא החזיקה הרבה זמן כאשר שופטת בית המשפט המחוזי בלוד, עירית וינברג־נוטוביץ, לא אימצה את הצעת המנהל המיוחד עו"ד עמית לדרמן לאשר את העסקה עם רייכמן והחזירה את הכדור לנושים שיתכנסו להצבעה פעם נוספת בסוף החודש מול הצעות "משופרות". רייכמן עצמו לא מתרגש יתר על המידה מההתפתחויות ולאורך כל השיחה עמו מפגין ביטחון ורוגע.

"אני לא צריך לשכנע את בית המשפט", הוא מסביר. "אתה יודע למה הנושים הצביעו בעד העסקה שלנו? תראה את הסיטואציה. יש פה מישהו שפרנס אותך כמה שנים - עובדים, ספקים, לקוחות - והגיע לקושי. עכשיו בכל מצב את הכסף שלך אתה תקבל, הרי כולם הבטיחו שהנושים יקבלו את שלהם, אבל רק אנחנו הצענו שגם הוא יקבל את מה שהוא שם בחברה. 

"אני גדלתי עם ערכים שהדבר הנכון לעשות הוא להכיר טובה. אני הייתי מצפה מהעובדים והספקים שלי לכבד את רצוני. להכיר טובה לאדם שפרנס אותם במשך כמה שנים ולהצביע לפי מה שהמפרנס ביקש. זה מה שחזי בא וביקש. כולם הבטיחו את אותו הדבר. הוא ביקש שיבצעו את רצונו כי זה מה שהכי טוב לו". 

אז איפה הבעיה?

"כששמים את החוב כלפי חזי במקום שזה לא מעניין אף אחד, זה מטריד. החוב של אקספון לסלקום עד היום ישולם במלואו. כל העניין הוא החוב העתידי. אבל מי מבטיח שסלקום לא תקרוס בעתיד. הם יכולים להבטיח שהם יקיימו את הסכם שיתוף הרשתות לכל הדרך? יש חוב ודאי לבעלים. יש חוב לסלקום שגם הוא ישולם בוודאות. יש התחייבות עתידית שגם עליה אפשר לשים מספר. אבל למה סופרים את זה כחוב לפני החוב לבעלים? זה זלזול שאין כדוגמתו. אני לא כועס על זה. צר לי על זה".


מנכ"ל סלקום אבי גבאי, צילום: אלכס קולומויסקי מנכ"ל סלקום אבי גבאי | צילום: אלכס קולומויסקי מנכ"ל סלקום אבי גבאי, צילום: אלכס קולומויסקי


היתה תחושה שאיציק בן אליעזר, מנכ"ל אקספון לשעבר שחבר למוטי בן משה, יעקוף אתכם. היה לו הסכם עם סלקום.

"אני לא מכיר את איציק בן אליעזר. נכון שזה מפתה מה שהוא הבטיח לנושים, אבל בסוף יהודים מטבעם כשיש להם אפשרות להכיר טובה למי שפרנס אותם במשך שנים, הם יעשו את זה".

הכרת את חזי לפני?

"לא. מישהו שאל אם אני רוצה לפגוש את חזי. שמעתי את השם ועניין אותי לפגוש אותו. דיברנו בכלל על נדל"ן. הוא לא ידע שיש לי חברת תקשורת. ובפגישה הוא סיפר לי על הבעיות שלו. אמרתי לו שאני חושב שאני יכול לעזור. בתוך שלושה שבועות היה לנו הסכם חתום". 

 ,   ,


רייכמן (44) נולד בארה"ב. בהיותו בן 3 עלה עם הוריו מארה"ב לישראל. הוא קרוי על שם אבי סבו, שמעיה (סמואל) רייכמן, האיש שהקים את האימפריה שנושאת את שם המשפחה ממקום מגוריו בווינה שבאוסטריה. "המקור של המשפחה הוא מהונגריה. כשסבא שלי, אדוארד, הבן הבכור של שמעיה, היה אמור לחגוג בר מצווה, הוזמנו הרבה אנשים לווינה, אבל אבא של שמעיה חלה וסבא שלי החליט לנסוע עם אדוארד אליו כדי לחגוג איתו. בר המצווה היה אמור להתקיים בשבת 'זכור' שלפני חג פורים של שנת 1938, רגע לפני האנשלוס (פלישת הנאצים לאוסטריה - ר"ב). אז הם חגגו את האירוע בהונגריה בלי המשפחה המורחבת וזמן קצר אחרי האירוע שמעיה קיבל הודעה 'אל תחזור, הנאצים מחפשים אותך'. הם חיפשו אז את כל היהודים העשירים. אשתו, רנה רייכמן, חזרה לווינה כדי להביא את הילדים והם לא חזרו מאז לווינה. עוד לפני המלחמה שמעיה העביר את הכסף שלו ללונדון. הוא ניסה לשכנע את המשפחה לעבור אבל לא הצליח להזיז אף אחד אחר חוץ מהמשפחה הקטנה שלו. דרך פריז הם הגיעו לטנג'יר במרוקו, שם הם היו כמה שנים. סבא שלי אדוארד התחתן שם וגם אבא שלי נולד שם. אז אפשר להגיד שאני מרוקאי בלי השורשים". 

התחנה הבאה של המשפחה היתה במונטריאול שבקנדה, שם הקימו את חברת הנדל"ן אולימפיה, שהפכה לאחת הגדולות בצפון אמריקה. ב־1967 התפצלו ילדיו של סמואל למגורים בארצות שונות. "חלק עברו לטורונטו, אח אחד עבר לניו יורק וסבא שלי אדוארד עלה לישראל והשתקע בסביון", מספר רייכמן. "סבא שלי בנה בארץ. הוא מאוד מוכר, בעיקר בירושלים. הוא בנה את מרכז הפעמון ברחוב קינג ג'ורג' ואת בניין האקדמיה ברחוב אחד העם. אבא שלי המשיך אותו עם מרכז הדר באשדוד (מרכז רפואי סיעודי - ר"ב) ובהמשך בנה את מלון וולדורף אסטוריה בירושלים בשותפות עם דוד שלו מארה"ב".

שמעיה רייכמן, הנין, השתקע בשנת 1999 בבית שמש, שאותה הוא מכנה "אוטונומיה אמריקאית בתוך מדינת ישראל", ביחד עם רעייתו, שאותה הכיר בשידוך בחתונה שאליה הוזמן באנגליה. לשניים 11 ילדים, הגדול בן 22 שהתחיל לאחרונה שירות בחיל הים, והקטנים, תאומים (בן ובת) בני 4. בנו הגדול של רייכמן כבר מעורה בעולם העסקים ביחד עם אביו. בבית, כמו בבית אביו לפניו, מדברים רק באנגלית.

הילדים שלך לומדים, כמו שגם אתה למדת, בישיבה. עד כמה חשוב לך שישלבו לימודי ליבה?

"אני למדתי בחדר. היתה לנו שעה אחת של לימודי חובה ביום. אחרי זה עברתי לישיבה קטנה שבה בכלל לא היו לימודי חובה. בגיל 16 או 17 ביקשתי מאבא שלי שיאשר לי ללמוד קצת לימודי חול והעשרה. הוא אמר לי שכל מה שארצה ללמוד, כשאצטרך אותו זה יהיה הרבה יותר מהיר. בגיל 21 אבא שלי הכניס אותי לעסקים כשרכש את בית הדר באשדוד ונתן לי גם לנהל את המקום. באתי לשם עם ידע מאוד בסיסי בלימוד חול. ידעתי עברית, חשבון עד כמה שלומדים ברמה יסודית ואנגלית. הבנה היתה לי אבל לא מסודרת". 

אז הוא דאג לך. 

"כן, אבל זה יותר מזה. הוא הסביר לי שמה שבאמת אצטרך ללמוד יבוא לי הרבה יותר מהר. וזה נכון. אני רואה את זה גם אצל אנשים אחרים בציבור החרדי. בחורי ישיבות לומדים כל הזמן נושאים חדשים. הם עסוקים מהבוקר עד הלילה בניתוח ובהבנה של נושאים. זה נכון לא רק ללימודי דת אלא לכל דבר. לא כל אחד מסוגל ללמד בחורי ישיבה, כי זה נראה שהם חופרים, אבל בסופו של דבר כל מה שהם רוצים זה להבין".

"בחו"ל הציבור החרדי הוא ממובילי השוק"

את הצמא לידע רייכמן אומר שהוא רואה גם בחברת הטכנולוגיה שהקים, x2one, שמפתחת מערכות ליבה לחברות סלולר. "רוב המפתחים שלנו הם חרדים שגרים בבית שמש", הוא מספר. "זה ציבור צמא לידע, להבין דברים לעומק. לא משנה להם שיש סקריפט. הם חייבים להבין למה. אם הם לא יבינו, הם לא יעשו. 

"עולם התורה ועולם העבודה משלימים זה את זה. בחו"ל הציבור החרדי הוא ממובילי השוק. מהבחינה הזו, כל מי שגדלו בחו"ל או על הרקע הזה, כולם עובדים. בארץ עברנו תקופה של כמה עשרות שנים, שהחזון איש הגדיר כ־50 שנות חסד, שבהן שמו את לימוד התורה במרכז העניינים. לימדו את הילדים רק לחינוך תורה. בחוגים מסוימים זה יצר תחושה שזה לא בסדר שאתה הולך לעבוד, אבל זה בציבור מאוד קטן ומצומצם. אם תסתכל על בית שמש, רוב הציבור עובד ומתפרנס".

איפה אתה רואה בכל זאת את השוני? 

"באופן כללי, יותר קל לי כמעסיק להעסיק חרדי, כי אני לא כל העולם שלו. העסק שבו הוא עובד זה רק המקום שבו הוא מתפרנס. יש לו מעטפת שלמה, חיים שלמים, ברגע שהוא יוצא מהמשרד. המשרד הוא טכני בשבילו. כמו שהוא מאמין שהתורה משמים, גם הפרנסה משמים. אני חלילה לא אוהב לפטר אנשים, אבל הרבה יותר קל לפטר עובד חרדי כי לא הרסת לו את העולם. אשתו תקבל אותו כמו שהוא וככה גם החברים והקהילה והאמונה שלו לא נפגעת. הוא ימצא עבודה אחרת". 

"אני חלילה לא אוהב לפטר אנשים, אבל הרבה יותר קל לפטר עובד חרדי כי לא הרסת לו את העולם. אשתו תקבל אותו כמו שהוא וככה גם החברים והקהילה והאמונה שלו לא נפגעת. הוא ימצא עבודה אחרת"

תחילת הדרך העסקית היתה בגיל 21, אז אביו הכניס אותו לעסק המשפחתי בזמן שרכש את המרכז הסיעודי בית הדר. "די מהר עברתי לנהל עבורו את המקום", מספר רייכמן. "דווקא מבית האבות, מקום משעמם לכאורה, הגעתי לעולם המחשוב. התחלנו אז להטמיע מערכות CRM לניהול בית האבות והסתכלתי על האיש שמתקין את המחשבים ואת התוכנות. את המחשב הראשון הוא התקין. את המחשב השני אספתי ממנו וחיברתי לבד ובמחשב השלישי כבר התקנתי את התוכנות בעצמי. זה היה עולם חדש בשבילי. לא נגעתי במחשב לפני כן. זו היתה הפעם הראשונה שפגשתי בעולם התכנות וזה תפס אותי. 

"ב־2003 גיליתי את עולם התקשורת. זה קרה כשראיתי שלהתקשר לאנגליה מהבית עולה לי שקל לדקה ובעבודה רק 35 אגורות לדקה. ניסיתי להבין למה יש פערים. מצאתי עולם שלם של ארביטראז' והתחלתי לסחור בפערים האלה. התחלתי לקנות שירות של שיחות בינלאומיות מחברות כמו נטוויז'ן 013 ומכרתי אותו ללקוחות פרטיים בבית שמש ובירושלים, בעיקר במגזר החרדי. משם התגלגלתי לעולמות של בילינג ולמערכות בענן וקוד פתוח".

לצד זאת החל רייכמן להשקיע בשוק הנדל"ן וב־2007 עשה את קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר שלו עד אז כשיחד עם רוני צארום רכש את השליטה בחברת אספן הציבורית מידי אליעזר פישמן. ההשקעה לא החזיקה מעמד הרבה זמן וכעבור שנתיים מכר רייכמן את המניות לשותפו בחברה. "היתה לי משיכה לנדל"ן. עשינו עסקאות יפות בזמנו. הגענו מהר מאוד לרעיון של חברה ציבורית וההייפ סביב זה. אבל בדיעבד זה היה מהיר מדי", הוא מסביר. 

מה לא עבד לך שם?

"העסק עבד. אבל בשבילי זה לא עבד. מבחינה אישית אני רוצה להיות במצב שבו אני מקבל החלטה ומבצע. יש לי מערכת תמיכה מאוד קטנה כדי שאוכל לקבל החלטות מהירות בזמן הנכון. בחברה ציבורית ראיתי שזה עובד אחרת. זה איטי מאוד. מפספסים שם הזדמנויות. זה קצב אחר".

נכווית פעם אחת, לא תחזור פעם שנייה?

"זה לא התאים לי אז, אבל זה לא אומר כלום לגבי העתיד. צריך לדעת להתנהל עם זה. זו היתה עסקה כבדה. רוב חברי הדירקטוריון יכלו להיות בין אבא לסבא שלי. שמות כמו אמנון נויבך, יצחק סוארי, יאיר סרוסי... אני באתי רק עם השם רייכמן".

"התא הקולי חי וקיים"

מהסיבוב הקצר באספן לקח איתו רייכמן לא מעט תובנות על שוק ההון, וגם מצא מנכ"ל שמלווה אותו עד היום – אבי נחמיה. לאורך הראיון נחמיה נכנס ויוצא מהחדר, פה זורק הערה, שם מחדד את מה שדורש חידוד ובעיקר נראה כיד ימינו של רייכמן, זה שאמור לחבר בין החזון לביצוע.

סוף הפרק של אספן סימן את המשכו של פרק התקשורת בחייו של רייכמן. "בכל אותן שנים לא הפסקתי ללמוד על שוק התקשורת. התחלתי לבנות מערכות כאלה. היתה לנו אינטגרציה עם כל מיני חברות בשוק. ב־2014 חברתי ליהושע טייכמן, חסיד מבני ברק. התחלנו לעבוד על מערכת שהוויז'ן שלה היה ליצור ליבת רשת חדשה לשוק הסלולר. את חברת x2one הקמנו ב־2015. החברה פיתחה פלטפורמה עבור חברות תקשורת שמשולבים בה כל המודולים של שיחות, SMS, דאטה, שלוחות, דור 3, 4 ו־5. אני מדבר על חברות תקשורת שרוצות לספק ללקוחות הקצה את הטכנולוגיה ברמה הגבוהה ביותר".

המערכת הזו נמצאת היום בשימוש בשוק?

"פיתחנו את הדבר הזה במשך חמש שנים. סיימנו רק לאחרונה. היא כרגע עובדת אצלנו בוויידלי מובייל. בטלפון שלי, למשל, יש פיצ'ר מעניין. יש לי SIM אחד אבל כמה מספרי טלפון – ישראלי, בריטי ואמריקאי. כשאני שולח הודעה לכל מדינה, הנמען מקבל אותה מהמספר המקומי. אין הבדל כמעט בעלות בין הארץ לבין חו"ל וזה עובד בכל מקום. הפלטפורמה הזו מאפשרת להוסיף הרבה פיצ'רים. קח, למשל, את התא הקולי - לא משתמשים בו היום בעיקר כי לא רוצים להתקשר לשמוע את ההודעה. אבל למעשה התא הקולי חי וקיים. אנחנו משאירים לאנשים הודעות קוליות בווטסאפ. אז עשינו פיצ'ר שבו מי שמשאיר הודעה במשיבון, ההודעה עוברת כהודעה קולית מאותו אדם בווטסאפ.

"את וויידלי מובייל קנינו ב־2014 ויצקנו לתוכה את כל הפעילות שהיתה לנו עד אז של מערכות ללקוחות עסקיים, בעיקר מרכזיות בענן, לכ־200 פלוס לקוחות. החלנו על הלקוחות האלה את הפיתוחים שלנו. אז אפשר לומר שזה היה ל'חברים ומשפחה'. גם את השירות הסלולרי שהצענו לאותם לקוחות אמרנו להם שיביאו בחשבון שזה עדיין בפיתוח ועם הזמן נשיק עוד שירותים. 

"יש לנו היום כ־15 אלף לקוחות סלולר. בלי נטישה. אנחנו הכי יקרים בשוק. לקוח משלם לנו בין 49 ל־150 שקל לחודש. הוא לא חושב אפילו לעבור לחברה אחרת. הוא מקבל שירותים שהוא לא מקבל במקום אחר, כמו למשל להחליט ששיחה ממתינה תעבוד רק לקבוצה מסוימת של אנשי קשר או פקס למייל שזה שירות שכלול לכולם. זה שירות מותאם ללקוח. זה ממשק קטן וידידותי". 

הרצון להביא את הבשורה הטכנולוגית החדשה לשוק הוא מה שהביא את רייכמן לעסקה עם חזי בצלאל עם ההזדמנות לרכוש בבת אחת כ־320 אלף מנויי סלולר קיימים. כמי שמגיע מהשוליים של שוק התקשורת, רייכמן לא חוסך בביקורת על ההתנהלות של החברות בו. "מה שקורה פה בארץ זה קטסטרופה לשוק. אין שום בידול במוצר בין חברה לחברה. הכל סביב מחיר בלבד. המוצר הוא SMS ודאטה", הוא אומר. "אנחנו מציעים משהו ייחודי יותר".

איש העסקים חזי בצלאל, עמית שעל איש העסקים חזי בצלאל | עמית שעל איש העסקים חזי בצלאל, עמית שעל



אקספון היא סמל של "מחיר בלבד", איך תשנה את המצב?

"יש לזה שתי תשובות. קודם כל אנחנו MVNO (מפעיל סלולר וירטואלי שאינו בעל רשת - ר"ב). בתור חברה כזאת זה לא משנה לי מה המחיר. אגב, אקספון לא הציעה מחיר נמוך יותר מאחרים, היא כן הבטיחה שזה יהיה לכל החיים. זו לא בעיה עבורנו. בתור MVNO אני יכול לעמוד בכל מחיר. אם יעלו את המחירים בשוק אנחנו לא צריכים להחזיק את המחיר למטה, לא כדי לשמר לקוחות ולא כדי להביא לקוחות חדשים. 

"אבל אנחנו מפספסים פה משהו. בסופו של דבר השוק לא מכיר משהו אחר. הוא מכיר מוצר בסיסי שמי שמוכר אותו הן בעלות התשתית. אתה יכול לקנות SIM שנותן חיבוריות לרשת. אבל מה ההבדל בין חברה לחברה? המהירות? אני מאמין שזה יהיה תלוי רק בסוג המכשיר שיש לך. למהירות גם אין שום משמעות כי התוכן שאתה צורך הוא אותו תוכן. זה לא אישיו. אז אין באמת הבדל בין החברות. כשאני שואל לקוח 'מה חשוב לך?' והוא לא מכיר משהו אחר, הוא יגיד שהוא רוצה שהשירות יעבוד כמו שצריך ושיהיה במחיר טוב. אני רוצה להציע פלטפורמה חדשה ל־300 אלף מנויים. אני יכול לומר להם 'מי שנמצא היום בחבילה של 35 שקל ומנוי 4 חודשים, מקבל שירותי נדידה חינם'. לקוח חדש רוצה להצטרף? בבקשה, עם 49 שקל ונאמנות של 3 חודשים, גם אצלו הנדידה תהיה בחינם. צריך פקס? בחינם. הרבה מאוד פיצ'רים. מה יקרה אז בשוק? אנשים יתחילו לדבר על זה. יש כאן מוצר חדש. אתה מוריד את האפליקציה ומגלה עולם שלם של פיצ'רים שלא היו מוכרים לך. אנחנו מכניסים תחרות חדשה".

הקהל הישראלי יקנה את זה?

"לא היה לו שום דבר אחר לפני כן. במשרד התקשורת מדברים כל הזמן על הצורך ב־MNO (מפעיל סלולר מלא בעל רשת משלו - ר"ב). מה כל כך חשוב בזה? בסוף הרשת הסלולרית נותנת רק חיבור למכשירים".

ישראל מפגרת בתשתיות התקשורת מול העולם בגלל היעדר השקעה בתשתיות.

"למה זה חשוב? בוא נגיד שאני מפעל שרוצה עכשיו רשת דור 5, כשאני אבוא לחברת תקשורת ואגיד שזה מה שאני רוצה, הם לא יבינו למה. הם יגידו לי לשים Wi-Fi. מדברים על קדמה ועל השקעה ברשתות, אבל אם חברות התקשורת לא יבינו למה צריך את זה והציבור לא יודע למה הוא רוצה להגיע, זה לא ממש משנה. 

"משרד התקשורת היה צריך לעשות משהו אחר לחלוטין. מבחינתי, את הדור החמישי הייתי נותן לחברות הסיבים האופטיים ולא לחברות הסלולר. המכשירים שלנו יכולים להסתדר גם בלי דור חמישי. הסיבים האופטיים הם אלה שצריכים להגיע למייל האחרון. קח את הפריפריה שלא כדאי כלכלית להגיע אליה עם הסיבים: אם תיתן לחברות הסיבים האופטיים להתקין בעצמן את אנטנות הדור החמישי, הן יוכלו להביא את הבשורה הרבה יותר מהר לפריפריה".

שר התקשורת יועז הנדל. "משרד התקשורת היה צריך לתת את הדור החמישי לחברות הסיבים האופטיים ולא לחברות הסלולר. זה יביא את הבשורה הרבה יותר מהר לפריפריה", צילום: אלכס קולומויסקי שר התקשורת יועז הנדל. "משרד התקשורת היה צריך לתת את הדור החמישי לחברות הסיבים האופטיים ולא לחברות הסלולר. זה יביא את הבשורה הרבה יותר מהר לפריפריה" | צילום: אלכס קולומויסקי שר התקשורת יועז הנדל. "משרד התקשורת היה צריך לתת את הדור החמישי לחברות הסיבים האופטיים ולא לחברות הסלולר. זה יביא את הבשורה הרבה יותר מהר לפריפריה", צילום: אלכס קולומויסקי


משרד התקשורת מתעקש שהרוכש של אקספון יהיה MNO. זו אופציה מבחינתך?

"להיות MNO זה לא מעלה או חיסרון. זו הוצאה כספית. אם זה יביא להפסד, ברור שלא אעשה את זה. חזי גם ניסה את זה. עכשיו לא רק שזה על השולחן. פלאפון (שעמה חתם רייכמן על הסכם אירוח ל־10 השנים הקרובות בסכום מוערך של כחצי מיליארד שקל - ר"ב) הודיעה למשרד התקשורת שהיא מוכנה את ההסכם שלנו, במבנה הקיים, לקיים גם במקרה שנקבל רישיון MNO, ככה שאנחנו נהיה שותפים איתה ברשת. כלומר, יש לי הסכם כ־MVNO ואני יכול להמיר אותו ל־MNO בלי להוסיף שקל. אמרנו למשרד התקשורת שאם זה חשוב להם, אז נעשה את זה.

"יותר מזה, בפלאפון גם בתור MVNO אנחנו עושים השקעות ברשת. ההסכם שלנו אומר שכל המנויים שלנו יכולים להשתמש ברשת שלהם בדור החמישי. יש אזורים, קח לדוגמה את בית שמש, זה מקום שמשום מה אף על פי שזו עיר שיש בה 100% חדירה של שימוש באינטרנט קווי, אף אחד לא חושב לשים שם סיבים. פלאפון יכולים להגיד שזה לא באג'נדה שלהם לפרוס שם תשתית ושאם חשוב לנו אז נשלם אנחנו, אז יש לנו בהסכם איתם מנגנון שלם שבו אנחנו אלה שעושים את ההשקעה. ככה שאנחנו כחברת נישה תורמים להשקעה בתשתיות הרבה יותר מ־MNO גדול". 

תאריך היעד שאליו מביטים רייכמן ויתר השחקנים בשוק הסלולר הוא 29 בספטמבר, אז יתכנסו שוב נושי אקספון ויידרשו להכריע עם איזו הצעה הם רוצים להתקדם, כשמול העסקה של רייכמן ובצלאל עומדת ההתנגדות של סלקום שטוענת כי החברה תידרש לעמוד בהתחייבותה העתידית. "העסקה שלנו בנויה על זה שאנחנו קונים את החברה בלי התחייבות. אם בית המשפט לא רוצה לשחרר את הפעילות בלי ההתחייבות הזו, אז אין עסקה בכלל. ממה שאני רואה בבית משפט, לא משנה איזו עסקה מגיעה אליו, התשובה שם היא שאם סלקום לא מרוצה ולא נותנת את הסכמתה לעסקה, בית המשפט ייתן את אקספון לסלקום. וזה מה שסלקום באמת רוצה".

"ממה שאני רואה בבית משפט, לא משנה איזו עסקה מגיעה אליו, התשובה שם היא שאם סלקום לא מרוצה ולא נותנת את הסכמתה לעסקה, בית המשפט ייתן את אקספון לסלקום. וזה מה שסלקום באמת רוצה"

זה לא יעבור את רשות התחרות.

"נו, ומה יקרה? אז החברה תקרוס. הם נתנו רשת ביטחון לנושים של 65 מיליון שקל דרך גולן טלקום כדי להביא בדיוק לתוצאה הזו. ומבחינתם שהלקוחות יתפזרו לכל עבר".

מאיפה אתה מביא את הכסף לעסקה? 

"זו עסקה שאנחנו יודעים לגייס לה כסף וחלק יהיה הון עצמי מהמשפחה. כשיש לך חברה שיש לה תזרים מזומנים חיובי מהיום הראשון ועם הטכנולוגיה שלנו, אנחנו מאמינים שנדע לעצור את הדימום של הנטישות וגם לגייס לקוחות חדשים במחיר סביר. ואם העסקה לא תקרה בסוף, נמשיך עם התוכנית המקורית ונשיק את השירות של וויידלי. מניח שנצטרך להשקיע יותר בחינוך שוק".

עם העסקה ובלעדיה, איפה תהיו בעוד חמש שנים?

"אני רואה את וויידלי כ־MVNO הגדול ביותר בארץ. החברה תקבע סטנדרט חדש במוצר ובשירות שלא קיים בארץ וגם בהרבה מקומות בעולם. אם אני מוכר מוצר במחיר ששווה לכל נפש ורואה את השימושים העתידיים האמיתיים של רשת הדור החמישי, אני רואה את החברה עם מיליון לקוחות בתוך שנים ספורות".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות