אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך מבקיעים שוויון צילומים: אוראל כהן, אילן בשור, יאיר שגיא, אתר בתי המשפט

משפט שדה

איך מבקיעים שוויון

יו"ר ועדת חוקה גלעד קריב מנסה שוב להכניס את השוויון לחוקה הישראלית; היועמ"ש אביחי מנדלבליט והפצ"ר היוצא שרון אפק משחקים כדורגל בפנטגון ותורמים בכך לביטחון ישראל; ושופט העליון יצחק עמית חוטף ביקורת מקולגות בדימוס

19.09.2021, 08:07 | משה גורלי


1. כשהלאום שולט

ערך השוויון גורש משני חוקי יסוד, אך הכנסת דנה בו שוב

ערך השוויון ממשיך במאמציו להתפלח אל תוך חוקי היסוד, שהם החוקה הישראלית. לאחר שגורש משני חוקי יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק הלאום — פתח יו"ר ועדת חוקה ח"כ גלעד קריב מהעבודה בשבוע שעבר במהלך לא שגרתי: "דיון יצירתי ורענן", כדבריו, שנועד להכשיר את הלבבות לעיגונו של ערך השוויון בחוקה. לא דיון בהצעת חוק קונקרטית, כיוון שלא ניתן לקדם תיקונים חוקתיים ללא הסכמות קואליציוניות, אלא דיון עקרוני שלא ממש ברור לאן יתגלגל. עם זאת, ועדת חוקה היא אחת משלוש ועדות הכנסת (יחד עם ועדות הכנסת וביקורת המדינה) שמוסמכת לפי תקנון הכנסת ליזום הצעות חוק בתחומי פעילותן.

מדינת ישראל היא מדינת לאום ששולט בה הלאום היהודי. אבל כל מדינות הלאום הדמוקרטיות מכירות בשוויון האזרחי־הפרטי לצד העדפת הלאומיות. הלאום שולט בזהות המדינה (יהודית ודמוקרטית) ובכרטיס הכניסה אליה (חוק השבות). אבל גם מדינת הלאום מכירה ומצהירה על השוויון האזרחי של כלל אזרחיה ומיעוטיה. 

ח"כ גלעד קריב, צילום יואב דודקביץ ח"כ גלעד קריב | צילום יואב דודקביץ ח"כ גלעד קריב, צילום יואב דודקביץ


רק ישראל מבליטה לאום ומעלימה שוויון. קרואטיה היא מדינה אולטרה לאומית, אך נותנת בחוקתה שוויון אזרחי מלא למיעוט הסרבי שיחסו לרוב הקרואטי מורכב לא פחות מיחס המיעוט הערבי לרוב היהודי.

ח"כ יום טוב כלפון מימינה הבהיר את התנגדותו הנחרצת: "ישראל היא המדינה היהודית היחידה בעולם ולכן צריך להגן עליה כמדינה יהודית. אינני סבור שיש כאן בעיה ולבתי המשפט יש כלים לטפל בזכות האזרחית לשוויון. אבל אתם מנסים להכניס בדלת האחורית את 'מדינת כל אזרחיה' ואת חיסול המדינה היהודית". מתנגדים נוספים היו משה ארבל מש"ס ושמחה רוטמן מהציונות הדתית, שעבורם בג"ץ הוא הדמון הגדול. "גם אם נכניס לחוקה את עשרת הדיברות, לך תדע מה יעשה איתם בית המשפט העליון", שחזר ארבל את קובלנתו העתיקה של אריה דרעי. מתנגד נוסף: ח"כ אבי דיכטר מהליכוד שמזהה בשוויון איום קיומי שמטעמי ביטחון לא מצא לנכון לפרטו, אך הודיע שהוא שווה ערך לאיום האיראני. 

בצד תומכי השוויון נמצאו בני בגין, צבי האוזר, גבי לסקי וכמובן היו"ר קריב שהוא רב רפורמי, שחש היטב על בשרו את המאמץ החרדי לחסל כל שוויון כלפי הזרם ביהדות שהוא מייצג. דיבר גם המשנה לשעבר לנשיאת העליון אליקים רובינשטיין שניהל מאבק ציבורי להכנסת השוויון האזרחי לחוק הלאום. "שוויון זכויות אזרחי זה לא שוויון זכויות לאומי", הרגיע את החרדים ללאומיות היהודית, "שוויון בעיניי קשור לערך היהודי ולא רק לדמוקרטי". 

רובינשטיין יודע היטב שמרכז ההתנגדות לשוויון מגיע מהחרדים האורתודוקסים ומהיהדות הלאומנית הגזענית. התנגדות לשוויון לנשים, להט"בים, רפורמים וגויים. התנגדות שמובילים פוליטיקאים ומפלגות שנשענים על ההלכה הנוקשה והמוטציות הגזעניות שלה. 

גם ההמנון "התקווה" הצטרף לדיון. "חברי השופט ג'ובראן לא שר את התקווה ותקפו אותו. הוא לא יכול להגיד 'נפש יהודי הומייה', אבל הוא ישראלי נאמן ולא היה מקום לעשות מזה בעיה", אמר רובינשטיין. ח"כ כלפון התייחס לקפטן הנבחרת ביברס נאתכו שגם הוא נטול נפש יהודי. "אני הייתי מיעוט לאומי בצרפת ושרתי את ההמנון הצרפתי", התחסד כלפון, מתעלם בכוונה מההבדלים בין יהודי בצרפת לבין ערבי בישראל.

אך טבעי שהדיון התגלגל לבסוף להתכתשות בין חברי הכנסת אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) ושלמה קרעי (הליכוד). "יש סתירה בין מדינה דמוקרטית ליהודית", אמר טיבי, "יש בה עדיפות ליהודי על הערבי רק בגלל היותו יהודי. לכן לדעתי המדינה צריכה להיות מדינת כלל מיעוטיה". וקרעי השיב: "טיבי הוכיח את הדרך לתהום שהדיון הזה מוביל. טיבי שולל את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. השוויון שאתם מנסים לקדם כאן נועד להעצים את התערבות בג"ץ שימשיך לחסום אותנו מלקדם את המדינה היהודית והדמוקרטית".

היטיב לסכם ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "אני מתבייש כשאני מדבר בכנסים בעולם על חוקתה של מדינת ישראל. אני מתבייש כשאני צריך להסביר לילדים שלי שאין בחוקת ישראל כל אזכור לערך השוויון ולזכות השוויון בפני החוק. דווקא עכשיו אחרי חוק הלאום דחוף לחוקק את השוויון. בגלל המסר בחוק הלאום לאזרחים הערבים שהמדינה לא שייכת להם. גם אם הזכות המשפטית שלהם לשוויון לא נפגמה בחוק הזה, כך לפחות קבע בג"ץ, ברור שברובד ההצהרתי מהדהד כאן המסר של אזרחות לא שוויונית".

2. גול לטובת ישראל

באחד מהישגי הפצ"ר היוצא מעורבת עבודת רגליים

שלושה תפקידים בכירים בצבא הם מינויים של שר הביטחון בעצמו בגלל חשיבות עצמאותם ונפרדותם המקצועית מההיררכיה הצבאית: פרקליט צבאי ראשי, מפקד גלי צה"ל וצנזור צבאי ראשי. שתיים משלוש המשרות האלה אוישו לאחרונה בידי נשים. בשבוע שעבר ציינה לשכת עורכי הדין את העברת שרביט הפצ"ר מהאלוף שרון אפק לאלופה יפעת תומר־ירושלמי. לצד ראש הלשכה עו"ד אבי חימי וראשי ועדת צבא וביטחון בלשכה, עוה"ד רמי בובליל ואילן כץ, בירך את השניים גם מפקדם לשעבר של אפק ותומר־ירושלמי, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. 


הפצ"ר היוצא שרון אפק, צילום: יאיר שגיא הפצ"ר היוצא שרון אפק | צילום: יאיר שגיא הפצ"ר היוצא שרון אפק, צילום: יאיר שגיא


מנדלבליט, כבר ידענו, הוא חובב כדורגל נלהב, שבעברו היה גם שחקן סביר. מתברר שכישוריו אלה תרמו תרומה ממשית לביטחונה של מדינת ישראל. בתחילת דרכו כפצ"ר נסעו מנדלבליט ואפק, אז סגן אלוף, לארה"ב לפגישה עם הפצ"ר של הצבא האמריקאי סקוט בלייק. "תוך כדי הישיבות והדיונים", סיפר מנדלבליט, "השיחה מתגלגלת לכדורגל. מסתבר שהפצ"ר האמריקאי חולה כדורגל כמונו. ואז הוא מספר לנו שבכל יום שני משחקים כדורגל בפנטגון, ואנחנו כמובן מוזמנים. שלוש שעות שיחקנו כששרון מקריב ומסכן את רגליו שבהם השתמש רק לריצה. נהיינו חברים מאוד קרובים וטובים של בלייק ומיד ראינו את אותות החברות. הוא לחם איתנו בכל מקום אפשרי, כאילו הוא זה צה"ל, כדי לגונן עלינו, לשמור עלינו, להסביר את התפיסה שלנו — איך מנהלים מלחמה בטרור — בכל מקום בפנטגון ובאו"ם".


היועמ"ש אביחי מנדלבליט, צילום: יאיר שגיא היועמ"ש אביחי מנדלבליט | צילום: יאיר שגיא היועמ"ש אביחי מנדלבליט, צילום: יאיר שגיא


לאן מועדות פניו של אפק? אולי לבית המשפט, אולי להמשיך ולרשת את מפקדו מנדלבליט והפעם בכס היועץ המשפטי לממשלה. האופציות פתוחות והן בהחלט הולמות את סט כישוריו. אגב, בעת כהונתו כפצ"ר, אימץ הצבא מדיניות שמעדיפה שיקום על פני הרתעה כלפי חיילים שנתפסו בעבירות ראשונות של שימוש בסמים או נפקדות (שכיום מכונה "היעדר משירות צבאי"). במובן זה הקדים אפק את כניסת שר המשפטים גדעון סער לתפקידו, אבל בהחלט כיוון למדיניות שהשר דוגל בה ומקדם — דגש על שיקום ועל הפחתת השימוש בגרזן הפלילי.

3. עמית או יריב

מחלוקת על סוג הרפורמה הנחוצה במשפט הפלילי

שני שופטים בכירים בדימוס הסבו את תשומת לבי לדברים שהובאו בטור זה ביום ראשון שעבר מפיו של שופט בית המשפט העליון יצחק עמית. עמית דיבר בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין על הרפורמה הנחוצה לדעתו במשפט הפלילי: פחות סרבול שמיובא להליך הפלילי משיח זכויות הנאשמים, והבקעה מהירה יותר לראיות ולהרשעה. השופטים ציינו שני פגמים, צורני ותוכני. הראשון, השופט עמית דיבר על תיקים תלויים ועומדים, הדיונים הנוספים שצפויים בעניינם של רפי רותם ויונתן אוריך. 

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, צילום: אתר בתי המשפט שופט בית המשפט העליון יצחק עמית | צילום: אתר בתי המשפט שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, צילום: אתר בתי המשפט


הפגם השני, המהותי, הוא הקלת הראש בשיח הזכויות. "המשפט הפלילי עוסק בדיני נפשות", אמר אחד הבכירים, "ואבוי לנו אם נקל ראש בתקינותה של הדרך למטרה. אם הדרך לא תהיה צודקת, יש סיכוי שגם התוצאה לא תהיה כזו". 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות