אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מפגש חירום, ההייטק הישראלי 2022

"יבוא עובדים זה לא לטווח ארוך"

כך אמר עופר בנגל, מנכ”ל וממייסדי רדיס, בפאנל שעסק במשבר ההון האנושי. אירית קאהן, דירקטורית בדויטשה טלקום קפיטל פרטנרס: “אנו לא יכולים להיות במצב שמחסור בכוח אדם הוא זה שיהיה תקרת זכוכית שאנחנו לא יכולים לפרוץ”

19.09.2021, 10:35 | אליחי וידל

"יבוא עובדים זרים לתעשיית ההייטק זה פתרון טוב ומהיר, כמו פלסטר, אבל זה לא פתרון לטווח ארוך. זאת יוזמה ברוכה וזה דבר שקורה בכל העולם. בעמק הסיליקון, לדוגמה, אפשר למצוא המון זרים שקיבלו אשרות עבודה, סינים והודים והרבה ישראלים אפילו - שדרך אגב כדאי מאוד להחזיר אותם ארצה - ואין בזה שום רע, אבל זה לא לטווח ארוך", כך אומר עופר בנגל, מנכ"ל וממייסדי רדיס, בפאנל שנערך במפגש חירום, ההייטק הישראלי 2022 של “כלכליסט”.


קראו עוד בכלכליסט:


מחסור בכוח אדם מיומן הוא מחלה כרונית שמלווה את ההייטק הישראלי כבר שנים. אבל ככל שהבעיה מחריפה, ההשפעות שלה מתרחבות לתחומים רבים נוספים בכלכלת המדינה. כבר לא מדובר רק בחברות שמתקשות בגיוס עובדים, אלא בירידה בהשקעות בסטארט־אפים חדשים, בפגיעה ביתרון התחרותי של ישראל כמעצמת הייטק ובצורך של המדינה לשנות את סדרי העדיפויות שלה בתחום. 

איך להרחיב את מעגלי התעסוקה בענף

הדיון בפאנל עסק בשאלות כמו באילו תחומים כדאי להתמקד, מה תפקידה של המדינה בפתרון המשבר ואיך להרחיב את מעגלי התעסוקה בענף. בדיון השתתפו היזמים, המשקיעים והמנהלים שמתמודדים עם הבעיות הללו על בסיס יומיומי.

לדברי בנגל, מה שחסר היום בענף "זאת הסברה נכונה של הענף, כי יש משהו מאוד מפחיד בהייטק. נכון, כולם מבינים שהייטק זה טוב כי מרוויחים המון כסף, אבל רוב האנשים חושבים שזה מחייב הכשרה ברמה של 5 יחידות מתמטיקה בבגרות. הבעיה האמיתית היא שקיימת מצוקה מאוד עמוקה גם במקצועות הסובבים ולא רק בפיתוח ותכנות. חסרים המון עובדים גם בתחומי השיווק, המכירות, הכספים, וחשוב להסביר טוב יותר שכל המכלול הזה של עבודה בהייטק משלב עוד הרבה מקצועות, עבודה מעניינת וסביבת עבודה מעולה. וכמובן גם תגמול טוב".

עופר בנגל, מנכ"ל ומייסד משותף רדיס לאבס, צילום: כלכליסט TV עופר בנגל, מנכ"ל ומייסד משותף רדיס לאבס | צילום: כלכליסט TV עופר בנגל, מנכ"ל ומייסד משותף רדיס לאבס, צילום: כלכליסט TV

גם לגישתו של אסף ורהפט, שותף בקרן UpWest, לא בטוח שהעסקת עובדים זרים היא פתרון לטווח ארוך. "היום התחרות על כוח האדם כל כך גדולה עד שהבעיה היא לא רק בגיוס עצמו אלא גם בשימור העובדים במקום העבודה שלהם”, הוא אמר. “זה הביא לכך שאחד התחומים המפתיעים שבהם ניכרת מצוקת כוח אדם - הוא תחום ניהול כוח אדם בעצמו.

“הצורך באנשי HR (משאבי אנוש - א”ו) הוא כל כך גדול וקריטי שפתאום נוצרו בתוכו תפקידים חדשים שכל המטרה שלהם היא לוודא שהעובדים מרגישים טוב במקום העבודה שלהם ויישארו בו לאורך זמן".

אסף ורהפט, קרן UpWest: "התחרות על כוח האדם כל כך גדולה עד שהבעיה היא לא רק בגיוס עצמו אלא גם בשימור העובדים", צילום: UpWest אסף ורהפט, קרן UpWest: "התחרות על כוח האדם כל כך גדולה עד שהבעיה היא לא רק בגיוס עצמו אלא גם בשימור העובדים" | צילום: UpWest אסף ורהפט, קרן UpWest: "התחרות על כוח האדם כל כך גדולה עד שהבעיה היא לא רק בגיוס עצמו אלא גם בשימור העובדים", צילום: UpWest

לדברי אירית קאהן, דירקטורית ב־Deutsche Telekom Capital Partners, מצוקת כוח האדם ניכרת ברוב חברות הפורטפוליו של הקרן. "היתה תקופה נהדרת בשוק ההייטק, בעיקר בשנה האחרונה. התאוצה היתה גבוהה, הרבה כסף זרם לשוק, הצמיחה היתה מאוד מהירה והביקוש לטאלנט עלה”, סיפרה. “ההייטק פורח ואנחנו לא יכולים להיות במצב שדווקא מחסור בכוח אדם הוא זה שיהיה תקרת זכוכית שאנחנו לא יכולים לפרוץ.

אירית קאהן, דירקטורית Deutsche Telekom Capital Partners,  אירית קאהן, דירקטורית Deutsche Telekom Capital Partners אירית קאהן, דירקטורית Deutsche Telekom Capital Partners,

“צריכים להתחיל לדאוג ולשמור שגם בעתיד יהיו מספיק אנשים, כי זה לא שיש מחסור בעובדים - פשוט צריך להכשיר אותם בצורה הנכונה. וצריך להתחיל את הטיפול הזה הרבה יותר מוקדם - בגילאי בית הספר".

היום יותר קשה לגייס לתחומים שאינם במוקד

"התהליך שעבר על התעשייה בשנה וחצי האחרונות הוא עצמו טוב", הדגישה בדיון דינה פסקא־רז, שותפה, ראש מערך הטכנולוגיה, KPMG סומך חייקין. “חברה צומחת שנשארת ישראלית ושהמטה שלה כאן ולא נרכש על ידי חברה בינלאומית - בסופו של דבר תניב יותר הכנסות למדינה, וזאת התפתחות טובה. אבל רואים שהרבה מאוד מהכסף שנכנס מופנה לחברות בשלבי הצמיחה ופחות לסטארט־אפים חדשים ומתחילים”. 

דינה פסקא־רז, KPMG סומך חייקין: "חברה צומחת שהמטה שלה כאן ושלא נרכשת על ידי חברה בינלאומית - תניב יותר הכנסות למדינה"
, צילום: כלכליסט TV דינה פסקא־רז, KPMG סומך חייקין: "חברה צומחת שהמטה שלה כאן ושלא נרכשת על ידי חברה בינלאומית - תניב יותר הכנסות למדינה" | צילום: כלכליסט TV דינה פסקא־רז, KPMG סומך חייקין: "חברה צומחת שהמטה שלה כאן ושלא נרכשת על ידי חברה בינלאומית - תניב יותר הכנסות למדינה"
, צילום: כלכליסט TV

“החשש הוא שבתוך שנתיים־שלוש הפוטנציאל ליצירת יוניקורנים או להתפתחות חברות כחברות צמיחה יהיה קטן יותר", אמרה פסקא־רז. לדבריה, היום קשה יותר לגייס השקעות לתחומים שאינם בהכרח במיקוד של הקרנות או היזמים הסדרתיים, כמו פודטק או אג־טק, והכסף ממשיך לזרום לתחומים כמו תוכנה כשירות (SaaS), פינטק, או AI. "כשמסתכלים על עולמות של פודטק, אג־טק או ציוד רפואי - שהם מאוד אטרקטיביים אבל המחזורים שלהם יותר ארוכים - רואים 'עצירת גשמים', כי כל המשאבים מופנים לתחומים החמים יותר”, הדגישה. “השאלה היא האם המדינה והרשויות מתמרצות את התחומים האלה, כי חשוב לשמר את המנגנון שמאפשר המשך מאזן חיובי של הקמת 600 חברות הייטק חדשות בשנה, שהן אלה שיאפשרו את היווצרות היוניקורנים הבאים".

חשש מהשפעה על היכולת להישאר מרכז טכנולוגי

לדברי בועז כץ, מייסד משותף של חברת ביזאבו (Bizzabo), שוק העבודה כולו השתנה בשנה וחצי האחרונות, "וזה יתרון תחרותי מאוד משמעותי בהייטק. לגייס עובדים תמיד היה קשה אבל היום רואים שוק הרבה יותר תחרותי וזה עולה לנו הרבה יותר. החברות הגדולות מצליחות להביא יותר עובדים עם תנאים הרבה יותר טובים וכמות הכסף שנשפכת לתוך התעשייה משפיעה על השוק, אבל אם אתה יודע לזוז מספיק מהר - השוק נפתח גלובלית. גם היכולת שלנו לגייס עובדים נפתחה לכל העולם אף על פי שאנחנו נעדיף תמיד לגייס עובדים מקומיים”.

בועז כץ, Bizzabo: "לגייס עובדים תמיד היה קשה אבל היום רואים שוק הרבה יותר תחרותי וזה עולה לנו הרבה יותר"
, צילום: כלכליסט TV בועז כץ, Bizzabo: "לגייס עובדים תמיד היה קשה אבל היום רואים שוק הרבה יותר תחרותי וזה עולה לנו הרבה יותר" | צילום: כלכליסט TV בועז כץ, Bizzabo: "לגייס עובדים תמיד היה קשה אבל היום רואים שוק הרבה יותר תחרותי וזה עולה לנו הרבה יותר"
, צילום: כלכליסט TV

לדברי ורהפט, בעיית כוח האדם רצינית ועלולה להשפיע בעתיד על היכולת של ישראל להיות מרכז טכנולוגי. "העובדים נשארים בחברות הגדולות וביוניקורנים ולא רוצים לעזוב”, אמר. “הם לא מעוניינים לעצור ולהקים חברות חדשות, או להצטרף לצוותים חדשים שקמו. נוצר מצב שהרבה חברות נוקטות צעדים שפעם היו נחשבים כמשהו שלא לרמה שלהן - כמו לעשות אאוטסורסינג של צוותים מחוץ לישראל. זאת, בעוד שבתוך ישראל יש קהלים שלמים שיכולים להצטרף לתעשייה המשגשגת.

“יש המון יוזמות שמנסות להכשיר עובדים בגילאים צעירים ומתוך קהלים שונים, כמו נשים, חרדים, ערבים או גמלאים. במקום לחפש עובדים בחו"ל - צריך למצוא את העובדים הטובים האלה בצפון הארץ ובדרומה היכן שיש המון ידיים שיכולות לסייע לתעשייה".

הלקחים הבונים שנלמדו במהלך מגפת הקורונה

לשאלה איזה פתרון ניתן ליישם במהרה כדי לפתור את הבעיות האקוטיות של התחום אמר בנגל: "אין לנו פתרונות קסם. כל אחד בחברה עובד בלגייס מחדש - כל יום - את העובדים שלנו. גם לתת להם מסלול קידום וצמיחה כדי שלא יברחו החוצה וגם בשכר ובתנאים".

לדברי כץ, הנקודה החיובית במצב הנוכחי היא שכבר היום רואים יישור קו בין כל הגורמים המעורבים בתעשייה - הממשלה, החברות והמשקיעים - ושילוב ידיים לעבוד ביחד כדי למצוא פתרונות טובים לטווח הקצר הבינוני והארוך. 

ורהפט הדגיש את השלכות משבר הקורונה על התעשייה ועל כך שהמגפה "לימדה אותנו שאפשר לעבוד ביחד גם אם לא יושבים פיזית ביחד ועכשיו מתוך האילוצים של עבודה מרחוק נוצרת סביבת עבודה חדשה של 'צוותים מבוזרים', שמאפשרת לנצל כישורים של אנשים שעד היום לא בהכרח היו לוקחים חלק בצוות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות