אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מקידום אנרגיות ירוקות ועד פיתוח שוק השכירות: אלה הבטחות הממשלה - האם גם תקיים? AFP

מקידום אנרגיות ירוקות ועד פיתוח שוק השכירות: אלה הבטחות הממשלה - האם גם תקיים?

במלאת 100 ימים להקמת הממשלה, פרסמו המשרדים את תוכנית העבודה לקדנציה הקרובה; במשרד לביטחון פנים מבטיחים לטפל באלימות נגד נשים ובמגזר הערבי, במשרד המדע שואפים להגדיל את שיעור עובדי ההייטק מכלל השכירים במשק ל-15%, ובמשרד התקשורת צופים כי עד סוף השנה למחצית ממשקי הבית תהיה נגישות לתשתית סיבים מהירה

19.09.2021, 18:59 | כתבי כלכליסט

במלאת 100 ימים להקמת הממשלה, פרסמו המשרדים השונים את דגשי המדיניות ותוכניות העבודה לקדנציה הקרובה. זאת, כחלק מהגברת השקיפות לציבור והכנסת המגזר הציבורי לעבודה סדורה מבוססת יעדים. זו הפעם הראשונה שפרקטיקה זו מונהגת במשרד ראש המשלה.

קראו עוד בכלכליסט:

ראש הממשלה, נפתלי בנט, אמר כי "כפי שאי אפשר להנהיג ספינה ללא מצפן, כך גם שרי הממשלה צריכים להגדיר, לעצמם ולציבור, מהם היעדים שעליהם לחתור אליהם, ומהם התחומים המרכזיים אליהם הם רוצים להפנות אנרגיה ומשאבים". נכ"ל משרד ראש הממשלה, יאיר פינס, הוסיף כי "התווית דגשי המדיניות מקבלת משנה תוקף בעת כינונה של ממשלה חדשה. בדומה לנהוג במדינות ה-OECD, פרסום כלי עבודה ניהולי זה ישפר את יכולות התכנון והביצוע של מדיניות הממשלה, למען כלל אזרחי ישראל".

משרד רה"מ יטפל בשנה הקרובה בשורה של נושאים אסטרטגיים, ובהם: משבר האקלים, והגידול החזוי באוכלוסייה שישפיע על התעסוקה, הדיור, התשתיות, התחבורה החינוך והבריאות. כמו כן, המשרד דן בסוגיית הרחבת הפערים החברתיים ובפריפריה הגיאוגרפית.

המשרד מתכוון לפעול לפיתוח צעדים ליצירת תשתית לצמיחה ארוכת טווח, בדגש על השפעותיו של משבר הקורונה. לצורך כך מתכוון המשרד לפעול להגדלת ההשקעה בתשתיות פיזיות, הגדלה של שיעור המשתתפים בהייטק וחיזוק הקשרים בין ישראל למדינות המפותחות.  


נפתלי בנט ויאיר לפיד בישיבת הממשלה הראשונה, AFP נפתלי בנט ויאיר לפיד בישיבת הממשלה הראשונה | AFP נפתלי בנט ויאיר לפיד בישיבת הממשלה הראשונה, AFP

יעד אחר שהמשרד הציב לעצמו השנה הוא להוריד את הנטל הרגולטורי ולשפר את מדיניות הרגולציה. כך, במסגרת חוק ההסדרים תוקם רשות רגולציה (שסמכויתיה יקבעו בנפרד) כדי לעודד רגולציה חכמה ולהפחית את הנטל הרגולטורי והבירוקרטי על עסקים ואזרחים.

צבי זרחיה

המשרד לביטחון פנים: הגברת הביטחון האישי

השר לביטחון הפנים עמר בר לב מציב 6 יעדי מדיניות עיקריים למשרדו בחוברת שהופצה היום (א') לאחר השלמת לכידת ששת האסירים הביטחוניים שנמלטו מכלא גלבוע. 

היעד הראשון הוא הגברת הביטחון האישי ואמון הציבור בגופי המשרד, ובראשם משטרת ישראל. הוא מזכיר בהקשר זה את חשיבות חיזוק האמון בקרב קהילות מיעוטים שהאמון בהן נמוך (לאחר שגם סבלו לא אחת מנחת ידה של המשטרה) כמו יוצאי אתיופיה, החברה החרדית והחברה הערבית, כמו גם את הגברת האכיפה נגד עבריינות וביריונות בכבישים והפשיעה החקלאית. 


עמר בר לב, נועם מוסוביץ, דובורת הכנסת עמר בר לב | נועם מוסוביץ, דובורת הכנסת עמר בר לב, נועם מוסוביץ, דובורת הכנסת


היעד השני הוא מאבק באלימות ובפשיעה ביישובים ערביים ומעורבים, מה שהפך כבר ל"מכת מדינה" – עם 86 נרצחים במגזר הערבי מתחילת השנה. בר לב מציין כי כיווני הפעולה המרכזיים בתוכנית שגובשה לטיפול בסוגייה הלוהטת מתמקדים ב"הגברת הנוכחות המשטרתית ברחוב הערבי, מאבק בלתי מתפשר למיגור הפשיעה המאורגנת והחמורה, חיזוק התשתיות הקהילתיות, איתור אמל"ח לא חוקי וצמצום תופעות פשיעה ועבריינות מרכזיות". 


לוד. זירת רצח של בן 17 , עמית שעל לוד. זירת רצח של בן 17 | עמית שעל לוד. זירת רצח של בן 17 , עמית שעל

היעד השלישי הוא טיפול באלימות כנגד נשים ואלימות במשפחה, כאשר לדברי בר לב, המשרד יפעל להגברת האמון של הנפגעות במערכת האכיפה כדי להעלות את שיעורי הדיווח שלהן. לצורך כך, לדבריו, "יחוזקו המנגנונים הקיימים במשטרת ישראל לטיפול בתופעות אלו". היעד הרביעי הוא שיפור והגברת השירותיות, תוך דגש על דיגיטציה – למשל הגשת תלונה במשטרה באופן מקוון או יצירת סטנדרט אחיד בטפסי עבודה המוגשים לרשות הכבאות והפיכתם למקוונים. היעד החמישי הוא שיפור המענה למצבי חירום ומקרי קיצון, "נוכח שינויי האקלים וגלי השריפות המתגברים מדי שנה, התפרצות והתפשטות מחודשת של נגיף הקורונה, רעידות אדמה וכן הפרות סדר נרחבות שמתקיימות בתרחישי חירום שונים".  בהקשר זה מציין בר לב כי הוקמה מנהלת אכיפה לאומית לשם תיאום והכוונת כלל רשויות וגופי האכיפה. 

הפגנה נגד אלימות נגד נשים, צילום: YNET הפגנה נגד אלימות נגד נשים | צילום: YNET הפגנה נגד אלימות נגד נשים, צילום: YNET

היעד השישי הוא שיפור וייעול הענישה, הכליאה והשיקום במערך הכליאה ונוגע לגוף שעמד לאחרונה בלב הביקורת הציבורית – שב"ס. בין השאר התכנון הוא להרחיב חלופות כליאה אחרות, לחזק תוכניות לשילוב אסירים משוחררים בקהילה, לחזק את הרצף השיקומי, להרחיב את בתי הכלא ולבנות נוספים כדי לעמוד ביעד שקבע בג"צ בנוגע לשטח המחייה המינימלי לאסירים בישראל (4.5 מטר לאסיר). 

עמיר קורץ

משרד הבריאות: חיזוק הבריאות בפריפריה

עיקרי המדיניות שמשרד הבריאות מציג מהווים סיכום תמציתי של מרבית האתגרים של מערכת הבריאות הישראלית. מבחינה תקציבית מדגיש המשרד את הצורך בהתאמת הגידול בסל הבריאות לדמוגרפיה ולטכנולוגיה. בגזרת בריאות הנפש המשרד מצפה לקצר את זמני התורים, לייצר שירותים קהילתיים נוספים, ולשדרג את התשתיות המוזנחות בבתי החולים הפסיכיאטריים. לצד זאת מדגיש המשרד את הצורך בחיזוק רפואת הקהילה שתכלול מעתה גם אשפוזי בית וטיפולי בית. עיקר מדיניות נוסף של המשרד הוא פיתוח תשתיות אשפוז, ובמיוחד מחלקות פנימיות. המשרד רומז כי תוספת התקציב שניתנה לו לא מספקת את הצרכים הנוכחיים. 

משרד הבריאות מצהיר כי יפעל לקידום רפורמות "לחיזוק הון אנושי"; מתחת לכותרת הזו כולל המשרד, בין השאר, את הרחבת הסמכויות של דרגי הביניים, צמצום השחיקה של העובדים, והגדלת מספר הסטודנטים.


הפגנת מתמחים ברפואה, צילום: תומי הרפז הפגנת מתמחים ברפואה | צילום: תומי הרפז הפגנת מתמחים ברפואה, צילום: תומי הרפז


נושא אחרון שמודגש בתוכנית המשרד הוא העיסוק באי השוויון במערכת הבריאות. כבר בדברי הפתיחה, מדגיש השר ניצן הורוביץ את הצורך לוודא כי רפואה איכותית תגיע לכל תושבי ישראל. המשרד מדגיש את המצב הקשה של הרפואה בחברה הערבית, אך מציין גם את הפריפריה ומיעוטים אחרים. בהתאמה, המשרד יקדם תוכנית לבריאות באוכלוסייה הערבית, ולחיזוק הבריאות בפריפריה.

 שלמה טייטלבאום


משרד האוצר: הרפורמות שיצאו מחוק ההסדרים חזרו לעיקרי המדיניות

בדברי הפתיחה שלו, שר האוצר אביגדור ליברמן מונה את הרפורמות העיקריות והמוכרות בחוק ההסדרים, אלא שקשה לראות בדברים אלו "מדיניות לשנת 2022", שכן הרפורמות צפויות לעבור עוד לפני תום 2021. לכן מעניין יותר להתמקד בשבעה "עיקרי מדיניות" שמציג השר, שם נוכל למצוא מגוון רפורמות שהוצאו מחוק ההסדרים האחרון.

כך נמצא את קידום רשות הרגולציה ואת קידום המטרו, שתי רפורמות עיקריות שעברו דיאטה משמעותית בדרכן ממשרד האוצר למשכן הכנסת. כך גם נמצא את רפורמת החשבוניות הפיקטיביות, ואת הרפורמה המבקשת להגביל את זכות השביתה שבות ומופיעות ב"עיקרי המדיניות", אחרי שהוצאו מחוק ההסדרים. הדבר החדש היחיד שניתן להצביע עליו, הוא עיקר המדיניות הראשון בו האוצר מכיר שיש לבצע הערכות עומק לגבי שוק העבודה לעולם החדש שנוצר בעקבות משבר הקורונה. 

דומה שניתן גם ללמוד לא מעט ממה ש'לא מופיע' בין עיקרי המדיניות. כך, באופן מסורתי ולא מפתיע, חסרה התייחסות מהותית למבנה המס בישראל, ולשאלת האי השוויון הכלכלי.

שלמה טייטלבאום


אביגדור ליברמן בכנסת, עמית שאבי אביגדור ליברמן בכנסת | עמית שאבי אביגדור ליברמן בכנסת, עמית שאבי


המשרד להגנת הסביבה: הכרזה על מצב חירום אקלימי

דוח של פאנל מומחי האקלים של האו"ם שפורסם באוגוסט האחרון העריך כי שינוי האקלים מהיר בהרבה מהצפוי, וכך גם שכיחות אירועי הקיצון כגלי חום, שיטפונות וסופות, צפויה להמשיך ולהעלות בקצב מהיר. 

על מנת להתמודד עם מצב זה, מתכוון המשרד להגנת הסביבה לפעול להכרזה על "מצב חירום אקלימי". זאת, בדומה למאות ערים ומחוזות בעולם שכבר עשו כן בין היתר באוסטרליה, ארה"ב, קנדה, צרפת ואיטליה. בכוונת המשרד להכניס את משבר האקלים כתרחיש ייחוס במפת האיומים הלאומית. 

כך עולה ממסמך תוכנית העבודה ודגשי המדיניות שמפרסמת הערב הממשלה. המסמך מיועד לשתף את הציבור בתוכנית שתוביל הממשלה בקדנציה הקרובה וזאת במטרה להגביר את השקיפות ולהכניס את המגזר הציבורי לעבודה סדורה מבוססת יעדים. 

השריפות בהרי ירושלים בחודש אוגוסט, רפי קוץ השריפות בהרי ירושלים בחודש אוגוסט | רפי קוץ השריפות בהרי ירושלים בחודש אוגוסט, רפי קוץ

לפני כחודשיים (בסוף יולי) אישרה הממשלה לראשונה יעדי אקלים, כך שעד 2050 התחייבה ישראל להפחית פליטת גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ב-2015. יעד ביניים לשנת 2030 קובע הפחתה של 27% בפליטות. המשרד להגנת הסביבה טוען כי בכוונתו לפעול לשיפור היעדים הללו (מדינות רבות בעולם התחייבו לאיפוס פליטות עד 2050 ולא רק הפחתה).

נושא מרכזי נוסף הוא הפסולת ומחזור, במציאות בה ייצור הפסולת לנפש בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD, וכ-80% ממנה מוטמנת. המשרד מתכוון לפעול להורדת שיעור הפסולת המוטמנת ל-20% עד שנת 2030. החזון בבסיס היעדים הוא "הפיכת כלכלת ישראל עד 2050 לכלכלה מעגלית השואפת למינימום פסולת ולהתייעלות מקסימלית בשימוש במשאבים". 


תמר זנדברג, טל שחר תמר זנדברג | טל שחר תמר זנדברג, טל שחר

אחד הדגשים בתוכניות הוא שיפור מצב הסביבה בחברה הערבית, בשני תחומים מרכזיים: פסולת (שיפור תשתיות טיפול ופינוי פסולת והפחתת מפגעי פסולת) והיערכות לשינוי אקלים של רשויות מקומיות, קידום בניה ירוקה במוסדות חינוך ועוד. 

לדברי השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "חלפו הימים בהם הסביבה היא אויב הכלכלה או להפך. אנו בעידן חדש של כלכלה תומכת סביבה, ולשם גם ישראל צריכה לכוון". 

ענת רואה

משרד האנרגיה מתחייב לקדם אנרגיה מתחדשת, וממשיך עם הגז הטבעי

המעבר לאנרגיה מתחדשת מצוי בראש המטרות והיעדים שמציב לעצמו משרד האנרגיה, בהתאם למסמך עיקרי המדיניות שמפרסמת הערב הממשלה. בראש היעדים בתחום האנרגיה: עידוד אנרגיות מתחדשות, השקעה באגירת אנרגיה, במחקר וטכנולוגיה. ולצד כל אלו מודגשת כוונתו של משרד האנרגיה לפעול להרחבת היקף יצוא הגז הטבעי. 

המשרד עוד בראשותו של השר הקודם שטייניץ הציב יעד להפסיק את השימוש בפחם לשם ייצור חשמל עד 2025 וכן הוצבו יעדי אנרגיה מתחדשת כך שב-2030 תעמוד ישראל על 30% יצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. זהו יעד נמוך יחסית למדינות הOECD, אך מאתגר במיוחד למדינת ישראל, בה ב-2020 רק 6% מיצור החשמל נעשה מאנרגיה מתחדשת (לעומת צפי ל-10%).

משרד האנרגיה מתכוון גם להשקיע במחקר ופיתוח בתחומי האנרגיה (למשל ביצור אנרגית מימן), ולצורך כך להקים מסגרת ממשלתית למחקר בתחום האנרגיה.

מאגרי הגז של ישראל מספקים עצמאות אנרגטית ויאפשרו הפסקת השימוש בפחם והפחתת זיהום עבר, אך המשרד מציין כי ברור שהמגמה העולמית לאור משבר האקלים היא לראות בגז הטבעי דלק מעבר בדרך לאנרגיה מתחדשת. המשרד חוזר על כוונותיו לפעול להרחבת היקף יצוא הגז הטבעי. 

צעד הכרחי לצמצום פליטות הוא מעבר לתחבורה נקייה והמשרד מציין כי מטרתו היא לקדם מעבר לתחבורה פרטית חשמלית, לדאוג להרחבת עמדות הטעינה, להסיר חסמים בנושא ולטפל בסוגיות תכנוניות.



קידוח הגז תמר, אלבטרוס קידוח הגז תמר | אלבטרוס קידוח הגז תמר, אלבטרוס

שרת האנרגיה קארין אלהרר סבורה שמשרדה עובר "מהפכה של ממש", והיא ציינה כי לאחר שהובטחה אספקת שירותים חיוניים כמו מים, חשמל, דלק גז ועוד בצורה אמינה "כעת אנו נדרשים לשאלת האחריות החברתית והסביבתית באספקת שירותים אלו". לדברי אלהרר, ניהול משק אנרגיה נקי, אמין ובר השגה, הוא אתר מתמשך לאור ההתמודדות ישראל והעולם כולו עם משבר האקלים שהולך ומחריף.

שרת האנרגיה מופקדת גם על רשות החשמל. ב-2018 התקבלה החלטת ממשלה ליישום רפורמה במשק החשמל. ישום הרפורמה מצוי כעת בשלב מתקדם יחסית. בליבת פעילותה של רשותה חשמל, עומד נושא פתיחת מקטע יצור החשמל לתחרות. זאת באמצעות צמצום חלקה של חברת החשמל על ידי מכירת 5 תחנות כוח שלה ויצירת אסדרה להשתלבות יצרנים פרטיים בטכנולוגיות שונות, בדגש על גז טבעי ואנרגיות מתחדשות. 


קארין אלהרר, צילום: יובל חן  קארין אלהרר | צילום: יובל חן קארין אלהרר, צילום: יובל חן


כמו כן, רשות החשמל מקדמת השתלבות מתקני אנרגיה מתחדשת ברשת החשמל, בין היתר באמצעות קידום תחום האגירה, וכן נדרשת היערכות של המשק לקליטת רכבים חשמליים. בתוכנית המשרד נכתב כי רשות החשמל צפויה לשנות את מבנה התעריף לצרכן, ובפרט מתכוונת הרשות לעדכן את מבנה תעריף התעו"ז (תעריף עומס וזמן, במסגרתו חלק מהצרכנים משלמים תעריפים שאינן קבועים אלא מושפעים ממועדי הצריכה לעומת עלות היצור המשתנה).

ענת רואה

לראשונה פיתוח שוק השכירות בסל הפתרונות למשבר הדיור

בפעם הראשונה ממשלת ישראל מגדירה את היכולת להשיג דירה כיעד. בפסקה קצרה אך רבת חשיבות בפרק על מדיניות משרד הבינוי מתוך מסמך המציג את עיקרי מדיניות הממשלה ה-36, מובהר כי משרד הבינוי יפעל להגדלת היכולת של משפרי ומחוסרי דיור להשיג דירה. כלומר הממשלה מכירה בכך שעלייה לפעול כדי שקורת גג תהיה בהישג היד של כמה שיותר אזרחים.


בנייה בבאר יעקב, אבי מועלם בנייה בבאר יעקב | אבי מועלם בנייה בבאר יעקב, אבי מועלם

הדרך להשגת היעד הזה עוברת ב-2 תוכניות מרכזיות שמוזכרות בקצרה בפסקה - התוכנית מחיר מטרה, במסגרתה המדינה מוזילה את מחיר הקרקעות לבנייה למגורים, כדי לאפשר בסופו של לדבר לחברות הבנייה למכור דירות במחיר נמוך ממחיר השוק. אבל הבשורה היא דווקא בסופה של הפיסקה, במשפט קצר שממנו עולה כי הממשלה רואה גם בשכירות ארוכת טווח פתרון דיור מרכזי ולגיטימי. לא חייבים לקנות דירה: לאחר שנים שבהן הממשלה הזניחה את התחום, היא מודיעה על שינוי כיוון ומבטיחה לפעול להגדלת שוק השכירות המוסדית באמצעות החברה הממשלתית דירה להשכיר. 

פורטל שכירות לאומי

במקביל עולה מהמסמך כי המרכז למיפוי ישראל וחברת דירה להשכיר יקימו את פורטל השכירות הלאומי. הפורטל יציג בין היתר מחירי שכירות. אם הוא יצליח לספק מידע עשיר ומדויק הוא יכול להשפיע על שוק השכירות. משום שלראשונה שוכרים יוכלו לערוך בקלות השוואת מחירים בין דירות שונות באותה סביבה. מנגנון שיקנה להם יתרון במשא ומתן עם המשכירים.

יעד חדש נוסף שמציג משרד הבינוי הוא קידום של מדיניות תכנון בראייה מטרופולינית. במילים פשוטות בממשלה סבורים כי כדי לתת מענה לגידול הצפוי באוכלוסייה עליה לעודד את פיזורה מעבר לאזור שבין חדרה לגדרה. במשרד הבינוי ירתמו ליעד הזה באמצעות סיוע לתכנון אזורי תעסוקה ומערכי תחבורה אזוריים. כלומר מחלחלת ההבנה כי לא מספיק לבנות דירות, וצריך להבטיח לרכושי הדירות גם מקומות עבודה וגישה אליהם.

שר השיכון והבינוי זאב אלקין , צילום: קובי קואנקס שר השיכון והבינוי זאב אלקין | צילום: קובי קואנקס שר השיכון והבינוי זאב אלקין , צילום: קובי קואנקס

שלא במפתיע, במשרד הבינוי יפעלו גם להגדלת מספר הקרקעות שישווקו לבנייה למגורים. זאת באמצעות רשות מקרקעי ישראל, הסכמי גג שיחתמו עם רשויות מקומיות, ופעילות להסרת חסמים שמעכבים שיווק קרקעות ובנייה עליהן. 

פרק נוסף במדיניות משרד הבינוי הוא האצה של הליכי התחדשות עירונית באמצעות תמריצים כספיים לרשויות מקומיות. בשלב זה היקף התמריצים בתקציב הקרוב נעמד בכ-500 מיליון שקל ויחולק לערים שיוכלו להתחייב להוצאת היתרים לבניית 600 דירות כל שנה למשך 5 שנים.

אמיתי גזית

הגדלת עובדי ההייטק ל-15% מכלל השכירים במשק בתוך 5 שנים

חלק ההייטק והחדשנות בתוכנית 100 הימים של הממשלה כולל חזרה על תוכניות שכבר נדונו בהרחבה, נמצאות בעיצומן או טרם יצאו לפועל, אך אין בו חדש ובחלקו הוא יוצר חזון מאשר מעשים. האסטרטגיה מתמקדת במטרה עליה הצהיר ראש הממשלה - הגדלת עובדי ההייטק ל-15% מכלל השכירים במשק בתוך 5 שנים - מטרה שמבקריה מטילים ספק סביר ביכולת להגיע אליה במצב העניינים הנוכחי. 

הפרק מחולק ל-9 סעיפים. הנקודה הראשונה היא ״גיבוש של תחומי עדיפות לאומית טכנולוגיים-מדעיים עבור הממשלה ל-5 השנים הבאות בתחום המחקר והפיתוח האזרחי, וקידומם באופן אקטיבי ורוחבי״ והיא מתייחסת למכתב שהוציאה השרה, אורית פרקש הכהן, למולמו״פ בחודש שעבר ושעליו תקבל מענה בחודשים הקרובים. 

מתכנתת בהייטק, צילום: שאטרסטוק מתכנתת בהייטק | צילום: שאטרסטוק מתכנתת בהייטק, צילום: שאטרסטוק

נקודה שנייה מתייחסת לקידום מדיניות בתחום הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים, כאשר כאן יש לציין שפורום תל״מ כבר הגיש מסקנותיו בנושא והופנה תקציב ייעודי. קידום תחום החלל האזרחי בישראל הוא נקודה נוספת שגם בה כבר דובר וכך גם קידום היעד הממשלתי להגדלת מספר המועסקים בתעשיית ההיי-טק ל-15% מהאוכלוסייה בתוך 5 שנים. לכך מתייחסת הנקודה הבאה: יצירת מוביליות חברתית ושינוי חברתי נרחב בחינוך ובתעסוקה במקצועות החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שמגייסת לשם כך את משרדי הביטחון והחינוך לקידום השכלה בפריפריה. 

שרת המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, צילום: אלעד מלכה שרת המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן | צילום: אלעד מלכה שרת המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, צילום: אלעד מלכה

נקודות כמו השקעה במנועי צמיחה ליציאה מהמשבר והשקעה בטכנולוגיות עתידיות, שיובילו את כלכלת העולם ואת כלכלת ישראל ב-15-5 השנים הבאות מהדהדות פעולות שרשות החדשנות נוקטת בהן בשנים האחרונות, ואף מציינות מה התחומים שהרשות זיהתה ותתמוך בהם בשנים הקרובות (תחום מדעי החיים, הכולל אגרו-טק, ביולוגיה חישובית, ציוד רפואי,  פיתוח חלבונים אלטרנטיביים ובשר מתורבת). 

לבסוף מבקשים בממשלה ליצור אקו-סיסטם לצמיחת חברות שלמות בישראל, גם כאן לא חסרות דוגמאות לצעדים שכבר נעשו בתחום בדגש על רגולציה מקלה. חיזוקו ושימורו של מעמדה הבין-לאומי של ישראל בזירת החדשנות והאימפקט הגלובלית מהווה את הנקודה האחרונה בפרק וגם כאן מדובר בהמשך קידום מדיניות של שתפים מדעיים ואחרים ולא ביצירת מתווה חדש. 

הגר רבט

משרד התקשורת: שידרוג תשתיות ויישום הסדר הסיבים

מדיניות הממשלה בתחום התקשורת מדברת בעיקר על שדרוג התשתיות הקיימות וקידומה של ישראל לחזית הטכנולוגית ביחד עם שאר העולם. יש לכך שני דגשים: ברשתות הסלולר מדברת המדיניות על פריסת רשתות דור 5, כאשר צעד ראשון בעניין כבר בוצע עם המכרז להקצאת התדרים בשנה שעברה ומתן תמריץ לחברות הסלולר להקים אנטנות ראשונות. 

אנטנה דור 5 של נוקיה , צילום: Nokia אנטנה דור 5 של נוקיה | צילום: Nokia אנטנה דור 5 של נוקיה , צילום: Nokia

לצד פריסת רשת הדור החמישי במשרד התקשורת מבקשים להרחיב גם את פריסת רשתות דור 4 בהתאם לחובות הכיסוי הקיימות ממכרז התדרים בתחום שנערך בשנת 2015. בחלק מהארץ לא קיים כיסוי מלא של רשתות דור 4 ובמשרד התקשורת רוצים לוודא לפחות 95% פריסה עד פברואר 2025. כשלצד זאת ייסגרו רשתות בטכנולוגיות ישנות של דור 2 ו-3.

לצד הסלולר ישנה כמובן התשתית הנייחת עם יישום הסדר הסיבים שנחתם בין משרד התקשורת לבין בזק. במשרד התקשורת שמים דגש על קופת התמרוץ שנקבעה בהסדר זה ונועדה לממן את פריסת הסיבים האופטיים באזורים שאליהם בזק לא צפויה להגיע. במשרד התקשורת צופים כי עד סוף השנה למחצית ממשקי הבית בישראל תהיה נגישות לתשתית סיבים מהירה. 


שר התקשורת, יועז הנדל, צילום: אלכס קולומויסקי שר התקשורת, יועז הנדל | צילום: אלכס קולומויסקי שר התקשורת, יועז הנדל, צילום: אלכס קולומויסקי

כן מציינים במשרד התקשורת את עדכון תעריפי הטלפוניה של בזק, כאשר שר התקשורת הנדל ביקש לקצץ את התעריפים שבפיקוח כך שיחתכו כ-400 מיליון שקל מהכנסות בזק מדי שנה. מהלך זה נתקל בהתנגדות מצד משרד האוצר ועדיין נמצא בהתדיינות בין הצדדים לגבי האופן שבו תשונה מדיניות התעריפים של בזק.

שתי רפורמות נוספות שמקדם משרד התקשורת הן הרפורמה בדואר והרפורמה בשוק השידורים, שמבוססת על העמלצות ועדת פולקמן. במשרד התקשורת מקווים לקדם את שתי הרפורמות והליכי החקיקה הנדרשים לצורך השלמתן מיד אחרי העברת התקציב וחוק ההסדרים בכנסת.

רועי ברגמן 



שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות