חיסון נגד קורונה בתל אביב | צילום: רויטרס
ניתוח כלכליסט
כל הגרפים שמוכיחים שהחיסון השלישי עובד
העובדה ש-57% מהנפטרים בגל הרביעי היו מחוסנים בחיסון שני או שלישי שימשה את מתנגדי החיסונים. אבל מגמה זו התהפכה, וכשצוללים לעומק הנתונים מתבררת יעילותו של החיסון השלישי. זו התמונה המלאה
בתחילת החודש הודלף שקף ממצגת הערכת המצב של משרד הבריאות שחשף את תנועת החולים הקשים במוסדות האשפוז. השקף (הראשון בכתבה) שלפניכם מציג את מספר החולים הקשים החדשים בכל יום אל מול מספר החולים הקשים שמצבם השתפר וכאלו שנפטרו – שני המצבים היחידים שאפשריים לחולה קשה בקורונה.
משרד הבריאות מסרב בתוקף לבקשת "כלכליסט" לפרסם את הנתונים המלאים בטענה שחוק הגנת הפרטיות אינו מאפשר לחשוף נתונים אלו לציבור. עם זאת, מהנתונים החלקיים המוצגים בשקף ניתן ללמוד כי היחס בין מספר החולים הקשה שנפטרו מקורונה למספר החולים הקשה שמחלימים מקורונה עומד על 1 ל-3. בין התאריכים 4.9-13.8 (לא כולל 15.8, 21.8, 22.8 ו-29.8 שבהם יש מידע חלקי ולכן לא נכנסו לחישוב) נפטרו 397 חולים במצב קשה, ולעומת זאת השתחררו או החלימו 1,298. בסך הכל יש 19 ימים שיש לגביהם מידע מלא בנוגע לתנועת החולים.
קראו עוד בכלכליסט:
גם כאשר בוחנים את הנתונים מאז תחילת המשבר המצב דומה. על פי נתוני משרד הבריאות, עד ל-16.9 היו בישראל 21,300 חולים במצב קשה, כאשר בתקופה זו נפטרו מהנגיף 7,493 חולים. בהנחה שכל מי שנפטר הוגדר כחולה קשה קודם לכן, הרי שהיחס עומד על 2.8. יחס זה צפוי לגדול כיוון שבפועל יש חולים שנפטרו אך לא הוגדרו כחולים קשים, אך לא מדובר בשינוי משמעותי. היחס נשמר גם כאשר בוחנים את הנתונים עד תחילת מבצע החיסונים הראשון בדצמבר אשתקד (יחס של 2.6) ומתחילת דצמבר ועד תחילת יוני השנה, מועד התחלתו של הגל הרביעי (יחס של 2.7).
עובדה זו, כמו גם העובדה ש-57% מהנפטרים מאז החל הגל הרביעי באמצע יוני ועד כתיבת שורות אלו מתו אף שהיו מחוסנים בחיסון שני או חיסון שלישי, עמדה בבסיסם של טיעונים רבים של מתנגדי החיסונים. עוצמתו של הטיעון גדלה לאור העובדה שרק 45% מהמאומתים באותה תקופה היו מחוסנים, ו-50% מהחולים הקשים החדשים בתקופה זו היו מחוסנים. אולם כאשר צוללים לנתונים רואים בבירור עד כמה מבצע החיסון השלישי היה יעיל.
סבלנות, החיסון השלישי עובד
ללא קשר לשאלה אם האוכלוסייה מחוסנת או לא, מספר החולים הקשים הוא נגזרת של מספר המאומתים, ואילו מספר הנפטרים הוא נגזרת של מספר החולים הקשים. ככל שיהיו יותר מאומתים חדשים, מספר החולים הקשים יעלה וכפועל יוצא גם מספר הנפטרים. נתוני משרד הבריאות מראים באופן ברור כי החיסונים בולמים את העלייה במספר החולים הקשים. גם כיום, למרות התפשטות זן הדלתא, מספר השיא של החולים הקשה בגל הנוכחי עדיין לא הגיע לשיא החולים במצב קשה בגל השני או השלישי. זאת אף שמספר המאומתים החדשים בגל הנוכחי גבוה יותר מבגלים אלו.
כאשר בוחנים את נתוני המאומתים החדשים מאז אמצע יוני, עת תחילתו של הגל הרביעי, ניכר כי ככל שמבצע החיסון השלישי התקדם, כך שיעור המאומתים החדשים מתוך כלל המאומתים החדשים באותו היום אשר היו מחוסנים הלך וירד, ואילו שיעור המאומתים החדשים שאינם היו מחוסנים כלל (לא חיסון שני ולא חיסון שלישי) הלך וגדל. נכון לאתמול, שיעור המאומתים המחוסנים מכלל המאומתים החדשים עמד על 32%, לעומת 68% בקרב הלא מחוסנים. זהו נתון מרשים במיוחד בהתחשב בכך ששיעור המחוסנים בקרב האוכלוסייה גדול בהרבה משיעור הלא מחוסנים בה.
מגמה דומה ניתן לראות גם כאשר בוחנים את שיעור החולים הקשים החדשים היומי. בתחילת הגל הרביעי, טרם מבצע החיסון השלישי, שיעור החולים הקשים החדשים היומי שלא היו מחוסנים היה נמוך יותר מאלו שהיו מחוסנים בחיסון שני. אולם ככל שמבצע החיסון השלישי התקדם, התהפכה המגמה ובשבועיים האחרונים נע שיעור החולים החדשים היומי במצב קשה שלא היו מחוסנים בין 50%-75% מבין כל החולים במצב קשה החדשים באותו היום.
בכל הנוגע לשיעור הנפטרים היומי, התמונה מעט מורכבת יותר. בתחילת הגל הרביעי היה שיעור הנפטרים היומי שחוסנו גבוה משיעור הנפטרים הלא מחוסנים מתוך כל הנפטרים. אולם ככל שעבר הזמן, המדדים התאזנו ורק בשבוע האחרון השתנתה המגמה באופן מובהק, כאשר שיעור הנפטרים הלא מחוסנים היה גבוה יותר משיעור הנפטרים היומי המחוסנים. הסיבה לשינוי המאוחר במגמת הנפטרים קשורה למשך הזמן הממוצע של חולה קשה בטרם הוא מחלים או נפטר מהמחלה. על פי נתוני משרד הבריאות, תקופה זו עומדת על עשרה ימים בממוצע.
למה בכל זאת אנשים מחוסנים מתים מהקורונה?
על רקע השיח הגובר בישראל ובעולם על נחיצות החיסון והאפקטיביות שלו נדמה שאין שאלה מוצדקת יותר מזו: מדוע בכל זאת נפטרים חולי קורונה שחוסנו? ראשית כי אין אף חיסון שאפקטיבי ב-100%. שנית, התמותה מקורונה בקרב חולים קשים מושפעת ממשתנים אחרים כגון בעיות רפואיות קודמות וגיל החולה. לאורך המשבר עמד הגיל הממוצע של החולים באורח קשה על 66. מדובר לרוב על אוכלוסייה עם מחלות רקע שעלולות להשפיע על התגברות המחלה ואף תמותה למרות שהחולה מחוסן.
סיבה אחרונה, והחשובה ביותר, היא שמטרתו הישירה של חיסון (כל חיסון לצורך העניין) היא למנוע הדבקה ותחלואה קשה. במובן הזה ירידה בתחלואה הקשה בהכרח תוביל לירידה בתמותה מהקורונה. החיסון הוא קו ההגנה המרכזי של הגוף נגד קורונה, אולם כשזה לעתים נפרץ הרי שאחת לכמה זמן גם יהיה מי שייפגע בצורה הקשה ביותר. במילים אחרות, החיסון מצמצם משמעותית את האפשרות של חולה קורונה לפתח מחלה קשה, אך ברגע שאדם הגיע למצב של תחלואה קשה, לחיסון אין כמעט השפעה על השאלה אם החולה יצליח להתאושש ממצבו הקשה או שמא ייכנע לו.