אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מותו של חיים גרון בתאונת מטוס קטע עדות שהיתה עשויה לשרת את שני הצדדים

משפט נתניהו

מותו של חיים גרון בתאונת מטוס קטע עדות שהיתה עשויה לשרת את שני הצדדים

הסמנכ"ל לשעבר במשרד התקשורת היה מועיל לנתניהו באישור העובדה שמשרד המשפטים היה בעד עסקת בזק-yes כבר מ-2005. אך בכובעו כאיש טכני הוא ידע להצביע על הכשלים בתנאים שבזק התחייבה להם תמורת המיזוג

22.09.2021, 12:44 | משה גורלי

התאונה הטרגית, שבה נהרג חיים גרון, צירפה אותו לרשימה המתארכת של עדי תביעה בתיקים גדולים, שמצאו את מותם לפני שהגיעו לדוכן העדים. גרון היה סמנכ"ל הנדסה ורישוי במשרד התקשורת בתקופת אירועי תיק 4000. בתיק דרעי נספתה בתאונת דרכים אסתר ורדרבר, אמה המאמצת של יפה דרעי. בתיק ליברמן נעלם עד אחד ואחר התאבד. היו שרמזו שידם של דרעי וליברמן בתאונות. רימוז דומה לא נשמע היום כלפי הנאשמים, בנימין נתניהו ובני הזוג אלוביץ'. 

סיבה אפשרית לכך היא שגרון היה עד שיכול היה להועיל לשני הצדדים במשפט - גם לתביעה וגם להגנה. 

קראו עוד בכלכליסט:

1. תיק 4000 נשען על טענה לקשר פסול בין שני מסלולים שהתנהלו במקביל: התקשורת והרגולציה. כתב האישום מציג תזה ולפיה נתניהו קיבל טובת הנאה במסלול התקשורתי ("היענות חריגה") ונתן תמורה במסלול הרגולציה: החתימות שאיפשרו לבזק להוציא לפועל שתי עסקאות בשווי של כ-1.8 מיליאק שקל - רכישת yes ומכירת יד2 לחברה גרמנית. 

כרגע המשפט עוסק בזרוע התקשורתית. עד התביעה אילן ישועה העיד על התמסרות האתר לנתניהו ואנשיו. בחקירה הנגדית מתברר שהיו עוד שנהנו מחסדיו של ישועה, שפעל גם כזרועו הארוכה של אלוביץ' וגם כיזם עצמאי, שהיטה את תכני האתר לצרכיו – הפוליטיים וגם הכלכליים.

התביעה וגם ישועה טוענים ל"היענות חריגה" של האתר לדרישות נתניהו. כמה זה חריג כשמדובר בראש ממשלה לעומת פוליטיקאי אחר? האם 315 אירועי תקשורת בארבע שנים הם חריג? האם החריגות נמדדת באינטנסיביות של הלחצים שהפעילו מקורבי נתניהו? אלא שההבדל בין נתניהו לאחרים לא יהיה רלבנטי אם יוכח שה"היענות החריגה" ניתנה בתמורה להטבות הרגולטוריות שלא היה בכוחם של שאר מוטבי ישועה לספק. ואת זה צריך להוכיח. את מודעותו של נתניהו לשוחד ניתן להסיק גם מול יחס האתר כלפיו. טענת הסניגורים היא שאין סיכוי שנתניהו היה מודע. בגלל הפרגונים ליריביו וגם בגלל שהיחס לגביו בין הכתבות השליליות היה 1:6 בערך, לרעתו. לכן עבר מוקד טובת ההנאה מ"סיקור חיובי" ל"היענות חריגה".

מימין: שאול אלוביץ מימין: שאול אלוביץ' ובנימין נתניהו | צילום: אוראל כהן, אלעד גרשגורן מימין: שאול אלוביץ

לתביעה יש בסיס להניח עליו כתב אישום: מודעות הצדדים לאינטרסים ההדדיים. אלוביץ' היה נחוש לרצות את נתניהו כשר תקשורת, ונתניהו זיהה את תלותם של בעלי בזק ברגולטור. זה הבסיס, אבל לא די בו. נחוצה הסתברות גבוהה לכך שהשניים הוציאו לפועל עסקת שוחד, המבוססת על האינטרסים ההדדיים שלהם. 

2. לאחר שיסתיימו עדי וואלה, יעלו ויבואו עדי הרגולציה. ביניהם, ברשימה, הסמנכ"ל לשעבר גרון, שאמור היה  להתייחס לשתי השאלות המרכזיות במסלול הרגולציה: האחת – האם היתה התנגדות במשרד התקשורת לעסקת בזק-yes (ביטול ההפרדה המבנית), התנגדות שעליה, נטען בכתב האישום, התגבר נתניהו באמצעות המנכ"ל שלמה פילבר; השנייה – האם רשאי היה משרד התקשורת להציב לבזק תנאים לעסקת המיזוג באמצעות "רפורמת השוק הסיטונאי". 

גרון היה בתחילה מתנגד נחוש להפרדה המבנית. מאוחר יותר הסיר את התנגדותו, ואף אישר שההסכמה לביטולה התקבלה עוד הרבה לפני שנתניהו ופילבר נחתו במשרד. היא הומלצה בוועדת חייק; היא אושרה בידי רגולטורים נוספים, היא אומצה בידי שר התקשורת משה כחלון שנתן לכך ביטוי בראיון ל'כלכליסט', ביום 8.12.2012 שכותרתו "כחלון: 'המיזוג בין yes לבזק חשוב לתחרות'". ב-2006 ביקש בית הדין להגבלים עסקיים לקבל ממשרד התקשורת את גירון כיועץ מקצועי מטעם המשרד בערר שהגישה בזק נגד הרשות להגבלים עסקיים (היום רשות התחרות)' שהתנגדה להגדלת השליטה של בזק ב-yes מ-49% ל-58%. אלא שהמשרד "פסל" את גירון' בגלל שהמשרד כבר תמך אז בעסקה, ובמקומו נלקח כיועץ מנכ"ל לשעבר. אגב, בית הדין להגבלים, בפברואר 2009, פסק לטובת בזק: "המיזוג לא זו בלבד שאינו פוגע משמעותית בתחרות, אלא שהוא אף מסיר חלק מהקשיים התחרותיים הקיימים בשוק ללא המיזוג". העמדה שכחלון השמיע בהמשך. 

3. וכאן נכנסה שאלת התנאים שהציב המשרד למיזוג. גרון היה איש מקצוע ולא פוליטיקאי, וככזה זיהה את רפיסות המשרד מול בזק. הוא הטיל ספק הן ביכולת המשרד לכפות תנאים והן בנכונות בזק לקיים אותם בתמורה ל"סוכריית" המיזוג. אבל הוא ראה בהטלת התנאים את הרע במיעוטו.

לכן הסיר גרון את התנגדותו לביטול ההפרדה המבנית כתמורה להשקעות מסיביות של בזק בתשתיות. לטעמו, רגולטור אמור לאכוף מדיניות ולא לרקוח דילים עם מפוקחים, אבל בלית ברירה השלים עם התוצאה: לאשר את העסקה בכפוף לתנאים. אלא שכאן עולה שאלת ליבה שנייה במסלול הרגולציה בתיק 4000 - האם בכלל לגיטימי להתנות רישיון תקשורת בתנאים. סניגורי נתניהו טוענים שהחוק אינו מאפשר הצבת תנאים.

מימין: שלמה פילבר ומנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר, צילום: אוראל כהן מימין: שלמה פילבר ומנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר | צילום: אוראל כהן מימין: שלמה פילבר ומנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר, צילום: אוראל כהן

גרון היטיב לזהות את שיתופי הפעולה הפסולים בין פילבר לבזק, את ניירות העמדה המשרדיים שהועברו מפילבר למנכ"לית בזק סטלה הנדלר במיילים הפרטיים, ובעיקר את התחייבויות הסרק הערטילאיות של בזק, שהושלכו למשרד בתמורה לאישור המיזוג המיוחל. מחאתו בתמצית היתה: אם המשרד מחליט, בכל זאת, לאשר מיזוג בתנאים, לפחות שיעגן את התנאים כמו שצריך. בהתחייבויות מוצקות מגובות בתאריכים ובביצועים, ולא "על קרח דק כדרכה של בזק", כהגדרתו. לדוגמה דיבר על הסיבים האופטיים. לא די בפריסה שלהם בשטח ("באדמה"), צריך גם לעגן את התחייבותה לחבר אותם לבתיהם של מיליוני הגולשים, כדי לשפר דרמטית את מהירות הגלישה, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים.    

4. גרון המנוח היה מועיל לנתניהו בשאלה המפתח הראשונה: באישור העובדה שמשרד המשפטים היה בעד עסקת בזק-yes כבר מאז 2005, עמדה שהתמצתה לבסוף במכתבה של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, לראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו ב-23 ביוני 2015. במכתבה היא מונה גורמים במשרד, שמבחינתם אין מניעה לאשר את בקשת המיזוג, וביניהם גם הסמנכ"ל גירון. לרעיון התנגדו מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר וסמנכ"ל כלכלה הרן לבאות. נויפלד מציינת במכתב, שגם עמדת המועצה לשידורי כבלים ולוויין היא שאין מניעה לאישור הבקשה ומסכמת: "אין מניעה משפטית לאשר את הבקשה". 

חיים גרון ורעייתו אסתי, שנהרגו בתאונת מטוס באיי יוון, מתוך פייסבוק חיים גרון ורעייתו אסתי, שנהרגו בתאונת מטוס באיי יוון | מתוך פייסבוק חיים גרון ורעייתו אסתי, שנהרגו בתאונת מטוס באיי יוון, מתוך פייסבוק

בשאלה השנייה, שאלת התנאים שהוצבו לבזק, גרון היה מצדיק את תוארו כ"עד תביעה". גירון האיש הטכני ידע להצביע על הכשלים בתנאים שבזק התחייבה להם תמורת המיזוג. אלא, שכאמור, שאלת התנאים אמורה להיבחן תחילה בעצם הלגיטימיות שלהם. המנכ"ל אבי ברגר, שפוטר בידי נתניהו והוחלף בפילבר, היה הלוחץ המרכזי להחלת תנאי "רפורמת השוק הסיטונאי" על בזק. 

אם התנאים הם אכן לגיטימיים – חטא נתניהו בהתעלמות מהם, כדי להיטיב עם אלוביץ'. אלא שכאן אולי יטען נתניהו 'התעלמתי מבכירי מערכת הביטחון כשאישרתי למכור צוללות למצרים, אז להתעלם מברגר ולאשר את מכירת yes לבזק זה לא ממש סיפור גדול'. 

ומצד שני, אם אכן ייקבע שאסור היה למשרד התקשורת להציב תנאים לעסקה, הרי שנתניהו בסך הכל הגשים את עמדת המשרד ארוכת השנים. להגשמה זו תיתכן משמעות פלילית בשני תרחישים: האחת, שוחד, אם עשה זאת בתמורה ל"היענות חריגה" של וואלה לדרישותיו התקשורתיות; השניה, הפרת אמונים, אם ייקבע שלא היה שוחד, אבל הוא טיפל בעסקה שנוגעת לחבר קרוב שלו, שאול אלוביץ'.      



שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות