למה משקיעים בהייטק ולא ביוזמות חברתיות?

מדינת ישראל היא מעצמת יזמות עסקית, טכנולוגיה והייטק, כאשר קשה למצוא ראש עירייה שאינו מתהדר בפארק הייטק שהוקם תחת כהונתו. לעומת זאת, מדינת ישראל מלאה ביזמים חברתיים שהרשויות המקומיות לא משקיעות בהם מספיק. מכאן עולה השאלה - מדוע הרשויות המקומיות וממשלת ישראל לא מטפחות את אותם יזמים, כשגם חברתית וגם פוליטית יש לראשי הערים רק להרוויח מזה?  

מדי יום אני פוגש חבר'ה צעירים, יזמים הפועלים מתוך אג'נדה ערכית של מציאת פתרונות לבעיות חברתיות בפניהן ניצבות הערים בישראל. היזמים החברתיים הם אלה הפועלים מתוך רצון אמיתי לשנות את המציאות. הם מבקשים להשפיע על החברה שבה הם חיים. יזמים אלה פועלים מתוך השכונות וביישובים בפריפריה וחווים את הפערים החברתיים על בשרם. 

ניתן לראות כיצד בתוך הערים צומחות יוזמות חברתיות משמעותיות. בבאר שבע למשל מיזם "המקרר הקהילתי" דואג לצמצום תרבות הצריכה והשלכת המזון, שכידוע מהווה בעיה חמורה הן מבחינה חברתית והן מבחינה סביבתית. מדובר במקרר שעומד לרשות הציבור ומתמלא על ידי מסעדנים וסוחרים מהשוק העירוני במוצרי מזון איכותיים, אך שלא ניתן למכור אותם. 

בנוסף מיזמים חברתיים עולים כדי לשנות ולתקן עוולות חברתיות שטיפולן נדחק לשוליים: טיפול בקשישים, סיוע לאמהות שזה עתה ילדו, שילוב בעלי מוגבלויות בתארים אקדמיים ועוד שלל נושאים שלצערנו אינם מקבלים התייחסות מספקת. למשל המיזם החברתי "משקפיים ורודות" מסייע לניצולי שואה לקבל טיפול רפואי הולם. נכון לסוף 2020 מספר האנשים המוכרים בישראל כניצולי שואה עמד על 179,600 איש, ובמהלך 2020 נפטרו כ- 17,000 ניצולים, מהם למעלה מ-900 מקורונה. זהו עוד נתון שמוכיח עד כמה דחוף לסייע להם בקבלת טיפול רפואי ראוי. 

"המקרר הקהילתי" בהוד השרון | צילום: באדיבות רוח טובה

דוגמה נוספת היא יוזמת TING GLOBAL, שנולדה מתוך משבר האקלים ורצון לטפח מנהיגות איכותית בקרב ילדים ובני נוער. המיזם מנגיש את הפתרונות למשבר האקלים דרך משחק אינטראקטיבי שנקרא "אתגר 18". מדובר ב-18 ימים בהם המשתתפים מאותגרים במספר משימות יומיות פשוטות יחסית, כשכל יום מציע אתגר העונה על בעיה אחרת הקשורה במשבר האקלים. השימוש שרשויות מקומיות יכולות לעשות במיזם כזה הוא להטמיע אותו במערכת החינוך למשל, ועל ידי כך להצעיד את החינוך המקומי אל העתיד. על הדרך העירייה אף מרוויחה מהיותה מעורבת חברתית ופעילה בנושא שעתיד להיות הבעיה של כולנו.   

לעודד מעורבות תושבים

למעשה הטענה היא שהמפתח לעיר פעילה ותוססת הוא השקעה באיכות חייה של החברה ממגוון אספקטים ולא רק מבחינת תעסוקה. כדי לצמצם הגירה שלילית ולעודד תושבים חדשים לבחור לגור בערי הפריפריה יש לעודד מעורבות תושבים. התושבים יחושו מחוברים וירגישו שהעיר היא בית עבורם. אם העיריות יעודדו יזמות חברתית ולא רק יזמות עסקית, יש להן רק מה להרוויח, וזה אפילו בלי יותר מדי מאמץ. 

מקבלי ההחלטות בערים ובממשלה חייבים לאמץ את היזמים הצעירים ולדאוג לתוכנית לקידום עסקים חברתיים, לעודדם באמצעות הקלות מס, סיוע בתשתיות פיזיות, קדימות במכרזים עירוניים, סיוע בגיוס משאבים ועוד. אין ספק שבניית פארקי הייטק חשובה למינוף כלכלתה של העיר - אך אין להסתפק בכך. אם נפעל לחיזוק היזמים החברתיים, נתרום תרומה ענפה ליצירת ערים בריאות, תוססות ומתקדמות. זה חלק מהמתכונת הנכונה והמתבקשת לחיזוק החוסן הקהילתי של ערי ישראל.

אורי כרמל הוא מנכ"ל ארגון ארץעיר, הפועל לקידום קהילתיות עירונית בנגב, בגליל ובפריפריה החברתית