אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנט תוקף את המומחים ובוחן אסטרטגיה חדשה לתו הירוק צילום: יואב דודקביץ

ניתוח

בנט תוקף את המומחים ובוחן אסטרטגיה חדשה לתו הירוק

המתקפה החזיתית של ראש הממשלה נגד פקידי משרד הבריאות מצמצמת את משקלם בניווט ההתמודדות עם המגפה. ברקע עומדת מדיניותן של מדינות באירופה שהכריזו על תום ההגבלות ומיישמות את הצהרת ממשלת ישראל על "חיים לצד הקורונה"

29.09.2021, 06:56 | אדריאן פילוט

אחרי שלל הרמיזות, ההדלפות והשמועות החוזרות ונשנות ראש הממשלה נפתלי בנט הפך לפומבי את משבר האמון בינו לבין פקידי מערכת הבריאות שמנהלים את משבר הקורונה.

קראו עוד בכלכליסט:

בתדרוך לכתבים שערך שלשום בתום הנאום שנשא באו"ם, פתח בנט במתקפה קשה נגד אותם פקידים - לרבות ראשת שירותי בריאות הציבור שרון אלרעי פרייס ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש, שכיהן בעבר כממונה על הקורונה והכתיב את המדיניות עוד בתקופת ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו. בנט הביע חוסר אמון ברור במדיניות ובהמלצות האחרונות שלהם.

ראשת שירותי הבריאות במשרד הבריאות שרון אלרעי פרייס. החלטות שמרניות, צילום: אלעד גרשגורן ראשת שירותי הבריאות במשרד הבריאות שרון אלרעי פרייס. החלטות שמרניות | צילום: אלעד גרשגורן ראשת שירותי הבריאות במשרד הבריאות שרון אלרעי פרייס. החלטות שמרניות, צילום: אלעד גרשגורן

"עם כל הכבוד לקבינט המומחים ולמומחים לרפואה - חלקם לא רואים את התמונה המלאה", אמר בנט. "אני לא מקבל את הגישה של Who cares לגבי הכסף והפרנסה. המומחים הרפואיים הם אינפוט חשוב אבל לא בלעדי. הם לא יקבלו את ההחלטות במישור הלאומי אלא אנחנו. כששאלתי אותם למה צריך לסגור הופעה של שלמה ארצי בגלל מגזר כזה או אחר - הם גמגמו". 

נראה שבנט מבקש לפתוח פרק חדש במשקלם של מומחי משרד הבריאות במדיניות ישראל כלפי המגפה. שר הבריאות ניצן הורוביץ ביקש לתמוך באותם פקידים באמצעות ציוץ בטוויטר, אך הדבר רק העניק גושפנקה סופית למה שהתברר כמשבר אמון חריף בין מקבלי ההחלטות מאז הקמת הממשלה החדשה.

"החיסון אינו מגן מפני הדבקה"

משבר האמון בין ראש הממשלה לפקידי הבריאות מצטרף להיעדר האמון שכבר הפגינו חלק משרי הממשלה - לרבות שרת החינוך יפעת שאשא ביטון - שסבורים כי ישראל מנהלת את המשבר בכלל ואת הגל הרביעי בפרט בצורה שגויה, תוך נקיטת מגבלות שנזקיהן עולות על תועלתן. 

אך זה לא הכל: העובדה שכמה מדינות הכריזו על תום עידן הגבלות הקורונה, בהן שבדיה ששחררה אתמול את כל המגבלות הקשורות למגפה, מעלות שאלות ותהיות נוספות לגבי הנוקשות בהחלטות של משרד הבריאות. נראה כי הוא נותר שמרן, לא מתוזמן עם המציאות ועם שאר העולם, ובעיקר עם האידיאולוגיה החדשה של הממשלה שהצהירה מיומה הראשון על "חיים לצד הקורונה". 

ראש הממשלה נפלי בנט. "המומחים הרפואיים לא יקבלו את ההחלטות במישור הלאומי אלא אנחנו" 
, צילום: יואב דודקביץ ראש הממשלה נפלי בנט. "המומחים הרפואיים לא יקבלו את ההחלטות במישור הלאומי אלא אנחנו" | צילום: יואב דודקביץ ראש הממשלה נפלי בנט. "המומחים הרפואיים לא יקבלו את ההחלטות במישור הלאומי אלא אנחנו" 
, צילום: יואב דודקביץ

שבדיה, הידועה בגישתה שאין אפשרות לנצח את המגפה אלא רק למתן אותה וכי אין לסגור בתי ספר - איננה לבד. בתחילת אוקטובר פורטוגל תסיר את המגבלות, וב־10 בחודש גם דנמרק תתחיל בנסיגה מהן. נורבגיה כבר הסירה את רוב המגבלות. ברוב המדינות האלו שיעורי ההתחסנות דומים לאלה של ישראל.

"כששואלים ילדים שבדים האם הם הושפעו מהמגפה, הם בהחלט ישיבו בחיוב, אבל במידה הרבה יותר קטנה ממה שהיו נפגעים אם היינו סוגרים את בתי הספר", אמר אנדרס טגנל, האפידמיולוג הראשי של שבדיה. "אני חושב שהרבה מדינות עקבו אחרי המדיניות שלנו וחיקו אותה, וזה טוב מאוד. אם מסתכלים ברמה הגלובלית, האו"ם וגופים בינלאומיים רבים אחרים מצביעים על כך שילדים מחוץ לבית הספר הם אחד האסונות העיקריים שמגפה זו יצרה" . 

לעומת זאת בישראל, בעקבות ריבוי ההנחיות והסתירות ביניהן, רבים מההורים אינם יודעים איך בדיוק לפעול לגבי ילדיהם, והאם מותר להם להיכנס לבתי הספר עם החזרה ללימודים אחרי החגים. השבוע נועדו מנכ"לי משרדי הבריאות והחינוך וסיכמו כי ילדים בגילאי 12-3 אשר החלימו מקורונה במהלך חצי השנה האחרונה, לא יחויבו בביצוע של בדיקת אנטיגן 2, כתנאי לכניסתם למוסד החינוכי. אך מרבית הילדים - מתוך 2.4 מיליון תלמידים - שלא נדבקו או נדבקו עד מאי, יחויבו בבדיקה. 

זה מכבר ברור שמדיניות הממשלה בנושא חינוך היא בעלת השלכות מרחיקות לכת על חזרתו של המשק לתעסוקה מלאה ופעילות תקינה. נראה כי בנט, שבתחילה התנגד לגישתה של שאשא ביטון וסינגר על אלרעי פרייס, החליף צד.

משבר האמון יואץ במהירות, שכן מתווה התו הירוק החדש שייכנס לתוקף בשבוע הבא ישאיר לפחות 2-1.8 מיליון ישראלים "מנוטרלים". רק מחוסנים במנה שלישית או מחוסנים בשתי מנות שלא חלפה חצי שנה ממועד החיסון השני - יקבלו תו ירוק. כל השאר יחויבו במסלול מעיק של בדיקות מהירות. לפי נתונים רשמיים של משרד הבריאות, 5.6 מיליון ישראלים קיבלו שתי מנות אך רק 3.2 מיליון את המנה השלישית, כאשר 86% ממחוסני המנה השנייה, קיבלו אותה עד תחילת אפריל (לפני 6 חודשים). בנוסף, ישנם מחלימים אשר יקבלו הארכה של התו - במידה שלא חלפה חצי שנה ממועד ההחלמה או אם קיבלו חיסון. האישור שלהם יוארך עד מרץ 2022.

"יש עובדה שכולם מסכימים עליה - החיסון מגן מפני מחלה קשה. ויש עובדה נוספת שבכל העולם מסכימים עליה, ורק בישראל מנסים להסתיר אותה - החיסון אינו מגן מפני הדבקה, גם לפי שיטת משרד הבריאות. שהרי בתום 5-3 חודשים ממתן החיסון השני, התברר כי הוא לא מונע מאיתנו להדביק ולהידבק", מסבירה שושי אלטוביה, פרופ' למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית בבית הספר לרפואה בהדסה, ומהקולות הבולטים נגד מדיניות הממשלה. אלטוביה מבקשת להשמיע קול אחר מזה של משרד הבריאות ומבססת את טענותיה על מחקרים רבים שנערכו בעולם.  אלטוביה, שעובדת במוסד להשכלה גבוהה, לא תוכל להיכנס אליו ללא בדיקות שכן היא התחסנה רק בשתי מנות אך קיבלה את האחרונה לפני יותר מחצי שנה. יחד איתה גם רבים אחרים, עובדי אירועי תרבות וספורט, כנסים ותערוכות, בתי מלון, חדרי כושר, בריכות, אולמות וגני אירועים, מסעדות, ברים, בתי קפה, אטרקציות תיירותיות - שעובדיהם שלא קיבלו מנת חיסון שלישית יתקשו להגיע באופן רציף למקום עבודתם.


צילום: AP צילום: AP צילום: AP


"הגל הזה התאפשר בישראל וגם במדינות אחרות כמו מלטה ואיסלנד שבהן שיעור המחוסנים מאוד גבוה, בגלל שמחוסנים הדביקו ונדבקו בדומה ללא מחוסנים", אומרת אלטוביה. "הלא מחוסנים לא יכריעו את המערכה לכאן או לכאן ולכן ויכוח על אחוזים בודדים הוא ויכוח סרק שמטעה וממסך את העיקר. אין הצדקה אפידמיולוגית לתו הירוק. לא רק שאנחנו לא שומרים על אוכלוסיות בסיכון אלא שאנחנו מסכנים אותן באשליה שהן מוגנות בסביבה של מחוסנים כמותן. יוצא מזה שהתו הירוק הוא בעצם אחיזת עיניים", היא מסבירה ל"כלכליסט".

הבדיקות אינן חלופה אמיתית

אלטוביה, כמו רבים היום, סבורה כי מדיניות התו הירוק החדש תגדיר כ־2 מיליון אזרחים כ"סוג ב" עם הגבלות תנועה ותעסוקה. "זה מחיר מאוד גבוה ללא הצדקה אפידמיולוגית", היא חוזרת וטוענת. לדבריה, בדיקות כחלופה אינן מהוות מענה אמיתי. "אם היו רוצים לתת מענה נכון ואמיתי שלא יתעלל בציבור, הבדיקות היו נגישות במקומות עבודה. קשה לי לראות סטודנטים או עובדים אחרים שמקום עבודתם מחייב חיסון או בדיקות עומדים בתור 5-4 שעות פעמיים בשבוע", היא מסכמת.

 נזכיר כי ועדת החוקה, חוק ומשפט אישרה את התו הירוק עד ליום שני הבא (4.10.2021) ולאחר מכן נדרש דיון נוסף. התפתחות המגפה בישראל ובעולם מעלה דילמות נוספות שעליהן אין הסכמה בין הממשלה למומחי משרד הבריאות. בהן: האם כדאי להמשיך להשקיע את רוב המאמצים בחיסון של מנה שלישית גם לבני 60 ומטה או להשקיע בחיסון אלה שלא התחסנו כלל. כמו כן, האם מדיניות פסילת לא מחוסנים וכינוים בשמות תואר בוטים תגרום לאותם אנשים להתחסן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות