בזכות הפלדה: הבנקים הנושים של לבייב בדרך לאקזיט בבורסת ת"א

אחרי שהשתלטו על אפריקה תעשיות, פועלים הבנקים להנפיק את פעילותה המרכזית של החברה־הבת פקר פלדה. 

ל"כלכליסט" נודע כי בנובמבר הקרוב צפויה פקר פלדה להנפיק בבורסה את מניותיה של החברה־הבת שלה פקר פלדות וגילוון, לפי שווי של כ־300 מיליון שקל לפני הכסף. החברה תנסה לגייס 100 מיליון שקל, שישמשו לפעילותה השוטפת ולפיתוח עסקיה.

פקר פלדות וגילוון מרכזת את פעילות העיבוד, העיצוב והשיווק של פרופילים ושירותי פלדה, שירותי גילוון ופעילות השתתפות במכרזים. מחזור ההכנסות השנתי של החברה מוערך בחצי מיליארד שקל וה־EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) בכ־100 מיליון שקל.

אפריקה תעשיות, שנשלטה בידי לב לבייב, הגיעה לחדלות פירעון ב־2018, לאחר שהחזיקה בשליטה בפקר פלדה ובנגב קרמיקה, שנמכרה לקן ויולה ויריב לרנר. המניות של אפריקה תעשיות מוחזקות בידי הבנקים לאומי ופועלים. פקר פלדה עצמה נותרה עם חוב של 414 מיליון שקל לחמשת הבנקים הגדולים — לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי. 

מיתווה החזר החוב של פקר פלדה לבנקים הנושים הוא עד יוני 2024, ולא מן הנמנע שחלק מכספי הגיוס ישמשו לפירעון חלקי של החוב לבנקים השונים. הכונסים של אפריקה תעשיות, עורכי הדין גיל אורן ועופר שפירא, מכהנים כדירקטורים בפקר פלדה, יחד עם רגינה אונגר, המתמחה בהבראת חברות. אונגר מכהנת כיו"ר החברה מטעם הבנקים הנושים. אונגר הובילה הליך התייעלות בחברה, שכלל פיטורי עובדים, איחוד מטות ומינויו של מיכאל חאייט למנכ"ל החברה.

מפעל פקר פלדה

למעשה, מדובר בהליך די חריג, שבו חברה שמניותיה משועבדות לבנקים, ואלה מינו לה יו"ר והמשיכו לתפעל אותה כעסק עצמי שגם נושא רווחים. ב־2018 ביקשו הבנקים למצוא קונה לפקר פלדה, אבל ההצעות היו נמוכות מדי, ולכן הם החליטו להמשיך ולנסות להשביח את החברה ולמכור אותה במחיר גבוה יותר.

כמו חברת איסכור, הפועלת אף היא בתחום הברזל והפלדה ונערכת להנפקה, כך גם פקר פלדה נהנתה מהפריחה בענף הסחורות בכלל — והברזל והפלדה בפרט. עם זאת, כמו איסכור, התוצאות שלה לשנת 2021 — ובמידה מסוימת גם ל־2020 — אינן מייצגות את היכולות האמיתיות של שתי החברות, שבאו לידי ביטוי בתקופת טרום הקורונה. לפיכך, לפחות לגבי איסכור ייתכן שהשווי שעל פיו מבקשת החברה להנפיק, 1.8 מיליארד שקל, הוא גבוה מדי.

יו"ר פקר פלדה רגינה אונגר | קרדיט: יח"צ

פקר פלדה מחזיקה בפעילות נוספת, שלא נכנסת לחברה המונפקת. מדובר בתחום המתכות המיוחדות, שהכנסותיה מהן מוערכות בכ־120 מיליון שקל בשנה.

הפעילות של החברה־האם, פקר פלדה תעשיות, כוללת עיבוד ושיווק מוצרי פח ופלדה שטוחה, פרופילים וצינורות, מסחר באלומיניום, נירוסטה ופלדות מיוחדות, הגנה מפני קורוזיה, ייצור ושיווק חממות ומבנים בבנייה קלה, וכן ייצור ושיווק ארונות תקשורת וזיווד אלקטרוני מפלדה ועמודי תאורה מפלדה.

הכנסות החברה דומות למדי לנתונים שפרסמה ב־2018, שהיתה השנה האחרונה שבה הגישה דו"חות לבורסה בתל אביב. עם זאת, הרווחיות עלתה באופן משמעותי, לאור הפריחה בענף בשנה האחרונה.

באותם דו"חות כספיים מ־2018 דווח כי פקר פלדה תעשיות אינה עומדת בהתניות הפיננסיות מול הבנקים המממנים שלה, וכי  "הנהלת פקר פלדה, יחד עם הבנקים המממנים, פועלים לגיבושו של מתווה מימון מקיף וכולל, שבמסגרתו הצדדים יפעלו להסדרת נושא ההתניות הפיננסיות כלפי הבנקים".

בבורסה המקומית נסחרות שתי חברות מתכות, סקופ וחד־אסף, שגם הן נהנות מהפריחה העולמית בענף הברזל. סקופ נסחרת בשווי של 1.6 מיליארד שקל, לאחר שמנייתה זינקה ב־136% מתחילת השנה. איסכור שבשליטת קרן קדמה ופועלים אקוויטי, שמה החדש של פועלים שוקי הון, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים, פועלת להנפקה בנובמבר לפי שווי של 1.8 מיליארד שקל, כשפועלים אי.בי.אי יוביל את המהלך, בעוד את הנפקת פקר צפויה להוביל לאומי פרטנרס חתמים.