כרסום בעקרון "זהות הוועדים"

בקיבוצים ומושבים רבים שורר עיקרון "זהות הוועדים", לפיו חברי ועד האגודה השיתופית מכהנים גם כחברי הוועד המקומי של היישוב מבלי לקיים בחירות נפרדות לבחירת חברי שני הוועדים. משמעות הדבר היא כי ועד הישוב נבחר הלכה למעשה על ידי חברי האגודה בלבד ולא על ידי כלל תושבי הישוב. בשנת 2018 עתרו לבג"צ הן התנועה הקיבוצית והן הקיבוץ הדתי בטענה כי שינוי שביצע שר הפנים בהסדר הקיים פוגע בעקרון זהות הוועדים ולמעשה כופה בחירות לועד המקומי גם ביישוב שאין לכך כל הצדקה. ממש לאחרונה (5.9.21)* ניתן פסק דין בעתירה זו ובשל חשיבותו בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו. 

הסעיף הרלוונטי לענייננו הוא 91ב לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958. למעשה, במסגרת השינוי שנעשה בסעיף זה הוחלפה המילה "בוחרים" במילה "תושבים". בעוד שלפי נוסחו הקודם של הסעיף, מספר הבוחרים הוא שקבע אם יתקיימו בחירות לוועד המקומי, לאחר התיקון עסקינן במספר התושבים. כך, הסעיף המתוקן קובע כי בחירות לועד המקומי יתקיימו אם מספר התושבים בישוב שאינם חברי האגודה השיתופית עלה על מספר התושבים חברי האגודה או לפי בקשה של 20% מהתושבים, ואם מדובר בקיבוץ לפי בקשה של 50% מהם. 

אתם בוודאי שואלים את עצמכם על מה הרעש והמהומה?! והאם לא מדובר בהבדל סמנטי בלבד. אלא שכאן חשוב להסביר כי כל עוד דובר על "בוחרים", עובר לתיקון לצו, הסמכות לקבוע מיהו "תושב" ביישוב ובהתאם לכך מי ייכלל בפנקס הבוחרים של המועצה האזורית הייתה נתונה לוועדת הבחירות של המועצה, על סמך נתונים שהועברו מהוועד המקומי של היישוב או מהנהלת האגודה השיתופית. זאת, על בסיס דרישה להיותו של הבוחר בעל מקום מגורים קבוע בתחום היישוב ביום ה-150 לפני יום הבחירות. לעומת זאת, במסגרת התיקון לצו שונה אופן קביעת פנקס הבוחרים ונקבע כי משרד הפנים יערוך את פנקס הבוחרים מתוך מרשם האוכלוסין ויכלול את כל התושבים שמענם רשום כתושב האזור. במסגרת זו בוטל התנאי של מגורים בפועל של תושב רשום.

לטענת העותרות, קיימים פערים משמעותיים בין התושבים הרשומים במרשם האוכלוסין לבין התושבים החיים בפועל ביישובים (לרבות "תושבים" שעזבו את היישוב ואף את הארץ, ובמקרים מסוימים כאלה שנפטרו), באופן שעשוי להשפיע על ההחלטה האם לקיים בחירות לוועד המקומי אם לאו. העותרות פנו תחילה לשר הפנים וביקשו ממנו להורות על "הקפאת מצב" ולא לקיים באופן אוטומטי בחירות לוועד מקומי ביישובים שיתופיים בהם לפי הרשימות שפורסמו יותר ממחצית התושבים אינם חברי האגודה השיתופית. משבקשה זו נדחתה פנו העותרות לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ.

עו"ד איילת רייך-מיכאלי | צילום: ניקי וסטפהל

בראשית פסק דינו מדגיש בית המשפט כי התערבותו בחקיקת משנה תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד, בהם נפל בחקיקת המשנה פגם היורד לשורשו של עניין העולה כדי אי-סבירות מהותית או קיצונית. על השאלה האם המקרה שלפנינו נמנה על מקרים אלו עונה בית המשפט בשלילה. בית המשפט מציין כי עד סוף שנות ה-60 של המאה העשרים, הרוב המוחלט של תושבי ההתיישבות החקלאית העובדת, שהייתה רשומה כאגודה שיתופית, היו חברי האגודה. נוכח החפיפה הכמעט מוחלטת בין תפקידי הוועד המקומי לבין ועד האגודה, היה היגיון בזהות בין שני הגופים. הרעיון היה כי טובת היישובים מחייבת כי הם ינוהלו על ידי אותם אנשים.

ברם, מוסיף בית המשפט, במרוצת השנים הלך וגדל מספר התושבים המתגוררים ביישובים שיתופיים שאינם חברי אגודה, שנשללה מהם הזכות לבחור ולהיבחר לוועד המקומי. 

בג"צ קובע כי קביעת פנקס הבוחרים ביישובים השיתופיים על בסיס מרשם האוכלוסין אינה בלתי סבירה, בוודאי ובוודאי לא באופן קיצוני המצדיק התערבות בחקיקת משנה. בית המשפט מציין כי אף אם בשל טעויות במרשם האוכלוסין יתקיימו בחירות לוועד המקומי, ביכולתם של תושבי המקום לבחור שלא להגיש רשימת מועמדים ובכך לשמור על עיקרון זהות הוועדים. ומכל מקום, טעות במרשם האוכלוסין שתביא לעריכת בחירות לוועד המקומי אינה פגיעה של ממש בזכויות או באינטרסים של מאן דהוא. בית המשפט מדגיש כי אל מול רצונן של העותרות לשמור על עיקרון זהות הוועדים ניצבת "זכות יסוד אזרחית", לבחור ולהיבחר, אשר נשללת מתושבי היישוב שאינם חברי האגודה במצב דברים בו מתקיימת זהות ועדים. בעניין זה מסיים בית המשפט ומדגיש כי ההצדקות ההיסטוריות לעקרון זהות הוועדים הולכות ונשחקות, אך עיקרון זה עודנו עמנו, כמעין שריד מעידן אחר. אמנם, מציין בית המשפט, עיקרון זה לא עמד לבחינה במסגרת העתירה, אך סבירותו של התיקון לצו נבחנת גם לאור פגיעתו של ההסדר בזכות לבחור ולהיבחר. פגיעה זו מחזקת את המסקנה בדבר סבירות התיקון, שבוודאי אינו חורג ממתחם הסבירות באופן הדרוש להביא לפסלות חקיקת משנה. לאור כך נדחית העתירה. 

*בג"ץ 6322/18 התנועה הקיבוצית אגודה שיתופית מרכזית נ' שר הפנים (נבו 05.09.2021)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי דיני עבודה וליטיגציה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL , ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".