השינוי מתחיל מבפנים: מחאת עובדים יכולה להביא למהפכה אצל ענקיות הטכנולוגיה

בדיון שמתקיים סביב הדרך הנכונה להתמודד עם ענקיות הטכנולוגיה ועם ההשפעה ההרסנית שיש להן בתחומים מסוימים, הועלו לא מעט פתרונות אפשריים – חקיקה נרחבת, רגולציה נוקשה יותר, קנסות וסנקציות, מחאת מפרסמים ועוד. הפתרונות האלו גם יושמו, בצורה מלאה או חלקית, על ידי מדינות וגופים שונים, וזכו למידות משתנות של הצלחה או אי-הצלחה. דוגמאות בולטות הן החוק האוסטרלי שמאלץ את פייסבוק להעביר לגופי חדשות חלק מההכנסות שהיא עושה על גב התוכן שלהם, ומנגד הכישלון של חרם המפרסמים הגדול על פייסבוק מ-2020, שעשה הרבה רעש תקשורתי אבל לא השפיע כלל על החברה.

יהיו אשר יהיו סיכויי ההצלחה של הפתרונות השונים האלו, עצם יישומם תלוי במשתנים כמו שיתוף פעולה בינלאומי נרחב, מהלכים מורכבים בקרב רגולטורים או מחוקקים שדורשים זמן רב ויכולים להיות חשופים ללחצים נגדיים מצד החברות, התמודדות עם מאבק משפטי וציבורי ממושך כדי להביא כל פתרון לכדי פעולה מלאה. תמיד קיימת אפשרות לכישלון של כל התהליך אחרי שהושקעו בו משאבים רבים, וגם במקרה של הצלחה הוא יפתור כנראה רק הבט אחד של בעיה רחבה יותר, ולא יתמודד עם יסוד הבעיה – שחלק מהחברות איבדו לחלוטין את היכולת להתנהל כחברה לגיטימית.

אבל יש פתרון אפשרי אחד שיכול להביא לתוצאות משמעותיות בזמן קצר הרבה יותר, לחולל בחברות הטכנולוגיה את שינוי העומק הדרוש ולשבש את הסטטוס-קוו שנוצר בשנים האחרונות בלי לעבור דרך מהלכי חקיקה מורכבים, החלטות רגולטוריות מסובכות או דיונים משפטיים מפרכים. וזה פתרון שנמצא בתוך החברות עצמן: העובדים שלהן.

פייסבוק. עובדים הם המשאב הכי יקר בחברה טכנולוגית | צילום: שאטרסטוק

מעסיקים אוהבים להשתמש בקלישאה שלפיה עובדים הם המשאב היקר ביותר של החברה. זה לא תמיד נכון (בעבור חברת נדל"ן, המשאב היקר ביותר הוא הקרקעות שברשותה, למשל, במפעלי ייצור מודרניים אלו יהיו מערכות האוטומציה השונות), אבל זה מדויק במקרה של חברות טכנולוגיה, במיוחד כשמדובר בחברות שהמוצר העיקרי שלהן הוא תוכנה או שירותים. לחברות אלו אין כמעט נכסים יקרי ערך פרט לאלו שהעובדים שלהן יוצרים ומתחזקים עבורם על בסיס יומיומי. 

בנוסף, עובדים של חברות כמו פייסבוק, גוגל, אפל, אמזון ומיקרוסופט נמצאים בראש הפירמידה המקצועית שלהם. הם לרוב העובדים המנוסים והמוכשרים ביותר בתעשייה. הם עברו הליכי מיון ותהליכים מפרכים כדי להגיע למשרה הנוכחית שלהם, אבל הניסיון והמקצועיות שלהם הופכים אותם למצרכים מבוקשים אצל כל שחקנית אחרת בתחום, במיוחד בעידן שבו הגידול המשמעותי בפעילות ענקיות הטכנולוגיה הביא לשאיבה מאסיבית של עובדים מנוסים מהשוק ולמצוקה בקרב חברות רבות שמחפשות עובדים מוכשרים. במובנים רבים, ענקיות הטכנולוגיה צריכות את העובדים שלהן הרבה יותר מכפי שהם צריכים אותן. מדובר בעובדים משכילים ומחוזרים שנמצאים בעמדת כוח מול החברה, בוודאי בהשוואה לתעשיות אחרות.

לעובדים יש גם ידע על הליכים פנימיים, תרבות ארגונית ושיטות עבודה שלגורמים מבחוץ אין. הם יודעים יותר טוב מכולם איפה נמצאות נקודות הכשל, ומה אפשר לעשות כדי להתמודד אתן. מצב זה מציב את העובדים בעמדה יוצאת דופן על מנת לחולל את השינוי הדרוש בחברות הטכנולוגיה. בין אם באמצעות מהלכים שגרתיים כמו ביקורת פנימית, לחץ ודרישה לשינויים (דברים שרואים כיום בכל החברות הגדולות) ובין אם דרך מהלכים קיצוניים יותר כמו מחאות מאורגנות, שביתות מתוקשרות, ושיתוף פעולה גלוי או חשאי עם גורמים מחוץ לחברה במטרה לאלץ אותה לשנות את התנהגותה.

זה כמובן לא עד כדי כך פשוט. פעולה שתביא לשינוי משמעותי דורשת שיתוף פעולה רחב היקף בין עובדים מכל העולם, ועובדי הייטק מסורתית הם לא בדיוק מהסוג המתאגד והאקטיביסטי. עם זאת, בשנים האחרונות ראינו כבר פעולות מחאה מאורגנות של עובדי ענקיות טכנולוגיה, בין אם נגד גורמים חיצוניים (למשל, המחאה נגד החרם של ממשל טראמפ על כניסת מבקרים ממדינות מוסלמיות לארה"ב), ובין אם נגד החברה עצמה (כמו המחאות הנרחבות, והמוצלחות במידה, של עובדים בגוגל נגד שיתוף הפעולה של החברה עם הפנטגון, או של עובדים באמזון נגד העדר מדיניות האקלים של החברה). אז לא מדובר במשהו תקדימי לחלוטין.

בנוסף, יש גם אלמנט של בושה, רגשות אשם או לחץ חברתי שיכול לדרבן את העובדים לפעולה נגד המעסיק שלהם. עבודה בענקיות טכנולוגיה בעלות תדמית שלילית קיצונית, במיוחד חברות כמו פייסבוק ואמזון ובמידה מסוימת גם גוגל, היא לא מה שהיתה פעם. ביקורת ממכרים וקרובי משפחה על התרומה של העובד, ולו בעקיפין, לנזק שחברות אלו גורמות לעולם יכולה להניע עובדים לפעול באופן משמעותי לשינוי מבפנים בצורה שלא היו שוקלים לעשות בעבר.

ועובדים כבר מבצעים פעולות שיכולות לשנות משמעותית את אופן התנהלות הענקיות. המקרה הבולט ביותר מהתקופה האחרונה הוא כנראה Facebook Files – סדרת תחקירים של ״הוול סטריט ג'ורנל״, שחושפת היבטים בעיתיים שונים בהתנהלות פייסבוק, החל ממחקרים פנימיים שהחברה ערכה וגנזה על הפגיעה של אינסטגרם בצעירים, עבור בתוכנית סודית שהעניקה יחס מועדף לסלבס בכל הנוגע לצנזור פוסטים וחסימות, דרך ההתעלמות המבישה של החברה מפעילות סחר בבני אדם וסחר בסמים בפלטפורמות שלה, ועד הכישלון של החברה למנוע הפצת פייק ניוז סביב הקורונה והחיסונים.

פרסומים אלו הכניסו את החברה למשבר התדמיתי הגדול ביותר שלה מאז פרשת קיימברידג' אנליטיקה, תחקירי המשך מתדלקים אותו בהצלחה, והפרויקט המרשים מעורר הדים בינלאומיים וכבר הביא לדיון אחד בקונגרס האמריקאי. הפרויקט מבוסס, ברובו הגדול, על אוצר של מסמכים פנימיים שהודלף ל״וול סטריט ג'ורנל״, ושחלקם הועברו גם לרשויות. רק לעובד פייסבוק, כנראה בכיר יחסית, יכולה להיות גישה מאושרת למסמכים בהקף רחב כל כך, והם הודלפו על ידי עובד או עובד לשעבר בחברה שמאס בהתנהלותה והחליט לנצל את הגישה הפנימית שלו להניע שינוי. אסטרטגיה שבינתיים, לכל הפחות עובדת היטב וחשפה בצורה מובהקת שכאשר הגדילה וההכנסות מתנגשים במה שמוסרי ונכון לעשות, פייסבוק כמעט תמיד תבחר בראשונות.

האימפקט הגדול ביותר של החשיפה הוא כנראה בפייסבוק עצמה. לפי ״הניו יורק טיימס״, ההשלכות של הפרויקט מציתות שריפות לאורכה ולרוחבה של החברה, שמשבשות את הפעילות השוטפת ודורשות תשומת לב משמעותית מהמנהלים הבכירים. לדברי מקורות, המאמצים כל כך אינטנסיביים, שכמה פרויקטים נדחו בגלל חוסר בזמן. במקביל, התגובה של פייסבוק, שניסתה להכחיש או להפחית בחשיבות הממצאים, הכעיסה עובדים רבים שביקרו את החברה בקבוצות פנימיות, חלקם אף איימו להתפטר. בין השאר, מדעני נתונים וחוקרים בחברה אמרו שהם "מובכים" על ידה. "הם הופכים את המחקר שלנו ללעג", נכתב בקבוצת צ'ט פנימית. לפי דיווח של אתר The Information, פגישות פנימיות של ההנהלה עם העובדים בניסיון לנטרל או לרכך את המשבר הפכו בשבועות האחרונים לשגרתיות.

המצב הנוכחי, שבו פייסבוק מתמודדת לא רק עם ביקורת מבחוץ אלא גם עם מרמור וביקורת משמעותי מבפנים, ממי שבעבר היו אולי חיילים נאמנים, הוא מסוכן במיוחד בעבור החברה. לעתים, נדמה שפייסבוק יושבת על חבית חומר נפץ ושחסר רק גפרור אחד שידליק אותה. עובדים שמתביישים בחברה שבה הם מועסקים הוא אחד התרחישים הגרועים ביותר שמעסיק עלול להתמודד אתו, כזה שמוביל לשיבושים שוטפים בעבודה במקרה הטוב, או לפרישות נרחבות של העובדים המוכשרים ביותר במקרה הבא. ובהצלחה עם לשכור עובדים שיחיליפו אותם כשהתדמית שלך בקנטים.

פייסבוק היא לא היחידה שמתמודדת עם חוסר שקט מצד העובדים. אפל, אחת החברות החשאיות בעמק הסיליקון, שמסורתית תמיד הצליחה לשמור על חזות אחידה כלפי חוץ, מתמודדת בשבועות האחרונים עם אי-רגיעה משמעותית בקרב כוח העבודה שלה, כשמאות עובדים בעבר ובהווה חושפים תנאי עבודה מחרידים שכוללים התעללות מילולית, הטרדה מינית, ונקמה ואפליה מצד מנהלים. וגוגל התמודדה גם היא עם תלונות וביקורות מצד עובדים אחרי שחסמה אפליקציה של מנהיג האופוזיציה ברוסיה ערב הבחירות במדינה.

שום דבר מכל אלו עדיין לא מתקרב למרד עובדים נרחב, אבל הלחץ הפנימי בחברות נמצא בעלייה מתמדת. הן כבר מבינות שכל מהלך בעייתי יגרור לא רק ביקורת מבחוץ אלא גם סערה פנימית, שתשבש את הפעילות התקינה ותפגע בתרבות העבודה באופן שיכולות להיות לו השלכות על פיתוח מוצרים והכנסות. אלו כבר לא האיומים הרגילים של מחוקקים, רגולטורים ואקטיבסטים. זה איום פנימי, כזה שקשה לסמא ולתעתע בו, שיודע היטב איפה קבורים כל הסודות המלוכלכים ומי קבר אותם שם. בטווח הארוך, אם האיום הזה יתגבר ויתעצם, הדרך היחידה להתמודד אתו תהיה באמצעות שינוי מהותי עמוק באופן העבודה של החברות, כזה שכרוך בהפסקת תעדוף הרווחים וההכנסות על פני שיקולים אחרים.

ולגורמים חיצוניים יש דרך להעצים את האיום הזה. הדגשת הכשלים של החברות, הפעילות הבלתי-מוסרית שלהן שבמקרים מסוימים מזכירה את זו של חברות הטבק, השותפות של העובדים לכך מחד והיכולת שלהם לגורם לשינוי מהותי ומהיר מאידך, לצד הבטחת הגנות לעובדים שפועלים לשינוי שכזה, יכולים לדרבן עובדים לפעולה משמעותית יותר. העובדים, יותר ממחוקקים, רגולטורים ובתי המשפט, נמצאים בעמדה לבצע שינוי אמיתי באופן שבו פועלות ענקיות הטכנולוגיה. והם מעולם לא היו בשלים יותר לעשות את זה.