אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איים רחוקים, מסים וחובות אבודים: הישראלים שמככבים ב"מסמכי פנדורה" צילומים: עוז מועלם, בלומברג, אבי מועלם

חשיפת שומרים

איים רחוקים, מסים וחובות אבודים: הישראלים שמככבים ב"מסמכי פנדורה"

ההדלפה הכלכלית הגדולה מעולם חושפת 565 ישראלים שהם המוטבים הסופיים של חברות במקלטי מס, כמעט כמו מספר המוטבים האמריקאים. מהעסקים המסתוריים של חיים רמון ומרטין שלאף, דרך הבקשה של ילדיו של בני שטיינמץ להעביר מיליארד יורו לאיי קוק, ועד האחזקות של ניר ברקת במקלט מס באיי הבתולה ובתי הפאר של עבדאללה מלך ירדן בארצות הברית ובבריטניה. חשיפת "שומרים"

03.10.2021, 19:30 | אורי בלאו ודניאל דולב, שומרים

קרקעות במונטנגרו, פרויקט תיירותי כושל, חובות מגולגלים וקשר מסתורי בין השר לשעבר חיים רמון עם מכרו הוותיק ואיל ההון האוסטרי מרטין שלאף; מאמץ משפחתי של קרובי בני שטיינמץ להעביר מיליארד יורו מליכטנשטיין לאיי קוק במקביל להסתבכותו המשפטית; האחזקות של ח"כ ניר ברקת, שמבקש להיות ראש ממשלה, בחברה שבחרה להירשם באיי הבתולה ולא בישראל, שבה נמצאים מטה החברה ורוב עובדיה. וגם הצרות של השכנים ממזרח: עבדאללה מלך ירדן מחזיק ב-36 חברות במקלטי מס וקנה 14 בתי פאר בבריטניה ובארצות הברית, בעוד אזרחיו נאנקים תחת משבר כלכלי חמור. 

"מסמכי פנדורה" הם כנראה ההדלפה הכלכלית הגדולה מעולם: קרוב ל-12 מיליון מסמכים הודלפו מ-14 חברות שונות בכל העולם שנתנו שירותים לנאמנויות ולחברות אוף שור (מקלטי מס). רוב המסמכים הם מהשנים 1996 עד 2020, אך יש גם מסמכים משנות השבעים של המאה הקודמת. כמות המסמכים הגדולה ביותר, כ-3.5 מיליון, דלפה מסוכנות Trident Trust Company (BVI) Limited, הפועלת מאיי הבתולה. יותר מ-2 מיליון מסמכים דלפו מפירמת Alcogal בפנמה וכ-1.8 מיליון מ-Asiaciti בסינגפור.  

המסמכים הגיעו ל-ICIJ, ארגון התחקירנים הבינלאומי, שחלק אותם עם יותר מ-600 עיתונאים מ-117 מדינות ומעשרות כלי תקשורת שפועלים במסגרתו, ובהם "הוושינגטון פוסט", "הגרדיאן", "לה מונד", BBC ורבים נוספים. שומרים, באמצעות העיתונאים אורי בלאו ודניאל דולב, היה הנציג הישראלי בפרויקט.

חיים רמון, בני שטיינמץ וניר ברקת. מככבים ב"מסמכי פנדורה", צילומים: עוז מועלם, בלומברג, אבי מועלם חיים רמון, בני שטיינמץ וניר ברקת. מככבים ב"מסמכי פנדורה" | צילומים: עוז מועלם, בלומברג, אבי מועלם חיים רמון, בני שטיינמץ וניר ברקת. מככבים ב"מסמכי פנדורה", צילומים: עוז מועלם, בלומברג, אבי מועלם

המידע המלא בכתבות הנוספות בפרויקט: 

ההדלפה חושפת את השימוש הנרחב של ישראלים במקלטי מס כדי לרשום חברות ולנהל את עסקיהם. המילה "ישראל" מופיעה בלמעלה מ-40 אלף מהמסמכים המודלפים, וצירוף המילים "דרכון ישראלי" מופיע אלפי פעמים נוספות. 565 ישראלים מופיעים כמוטבים סופיים של חברות, מה שמציב את ישראל במקום ב-16 מבין כלל המדינות המופיעות בהדלפה.  את הרשימה פותחת רוסיה, עם קרוב ל-4,500 מוטבים, ואחריה בריטניה עם כ-3,500. רק 617 מוטבים סופיים הם מארצות הברית, מדינה שאוכלוסייתה גדולה פי יותר מ-30 מזו של ישראל. לצד אנשי עסקים ישראלים מוכרים, מופיעים בהדלפה גם עסקים קטנים יחסית שהעדיפו להירשם במקלטי מס. כך למשל נרשמה חברה באיי הבתולה כדי להפעיל בישראל מסעדה. למסמכים נוספים מההדלפה - לחצו כאן

עם פרסום הפרויקט התפרסמו בתקשורת העולמית עשרות סיפורים שנחשפו בהדלפה, ובהם על ראשי מדינות כמו המלך עבדאללה מירדן, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וראש ממשלת צ'כיה אנדריי באביש, על פוליטיקאים מסרי לנקה, קניה, שווייץ פקיסטן ועל רשימה ארוכה של בעלי הון מוכרים בכל העולם.

קרובי בני שטיינמץ ניסו להעביר כספים מליכטנשטיין לאיי קוק, צילום: גטי קרובי בני שטיינמץ ניסו להעביר כספים מליכטנשטיין לאיי קוק | צילום: גטי קרובי בני שטיינמץ ניסו להעביר כספים מליכטנשטיין לאיי קוק, צילום: גטי

חפש את המוטב

יש להדגיש שכל עוד הדברים מדווחים כראוי לרשויות הרלוונטיות, רישום של חברות וניהול עסקים מחוץ לישראל הם פרקטיקה חוקית ומקובלת. עם זאת, לניהול עסקים דרך רישום חברות במקלטי מס יש משמעות נרחבת מבחינת המדינה בשל "הפסד" המסים שיכלו להיות משולמים מרווחי החברות. הקושי שנבע מרישום חברות - ובעיקר ענקיות טכנולוגיה במדינות שבהן מס החברות נמוך יחסית - הוביל בקיץ האחרון להסכמה היסטורית בין המדינות החברות ב-G7 ביחס למס חברות גלובלי אחיד של 15%. חברות ה-G7 מקוות כי מדינות רבות נוספות יצטרפו להסכמה. 

צלילה אל המסמכים המודלפים מגלה עד כמה מסועף רישום חברות ונאמנויות במקלטי מס, ועד כמה מועטה האינפורמציה על בעלי השליטה ועל המוטבים הסופיים. גם כאשר המסמכים הנוגעים לחברה מסוימת כוללים אלפי התכתבויות - רק בהתכתבויות בודדות מוזכר המוטב הסופי אם בכלל.

עורך הדין ד"ר אבי נוב הוא מומחה במיסוי בינלאומי המתגורר בשנים האחרונות בפורטוגל. ככלל, הוא מסביר בריאיון טלפוני, להקמת חברה במקלט מס יהיו לרוב שתי סיבות מרכזיות: הרצון לשלם מסים בהיקף הנמוך ביותר האפשרי והרצון לשמור על חשאיות. בעל האחזקות אמנם נדרש לדווח לרשויות בארץ על אחזקותיו, אך המידע על מחזיקי מניות בחברות במקלטי מס אינו פומבי כפי שהוא ברבות ממדינות העולם, וישראל בהן. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות