אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עבדאללה מלך ירדן העביר כ-100 מיליון דולר למקלטי מס ורכש 14 בתי פאר במערב צילום: Google Street View, EPA

חשיפת שומרים

עבדאללה מלך ירדן העביר כ-100 מיליון דולר למקלטי מס ורכש 14 בתי פאר במערב

בזמן שאזרחי ממלכתו נאנקים תחת משבר כלכלי חמור ומפגינים נגד השחיתות, רכש המלך בחשאי 14 נכסים יוקרתיים בקליפורניה, בוושינגטון, בלונדון ועוד. יותר מ-30 חברות במקלטי מס נמצאו בבעלותו או בבעלות משפחתו. כדי להגן על זהותו מדליפת הרכישות, כינויו במיילים היה "אתם יודעים מי". פרקליטיו בתגובה: המלך פטור מתשלום מס ומהלכיו חוקיים

03.10.2021, 19:30 | וויל פיצגיבון (ICIJ) ואורי בלאו, שומרים

כשאזרחים ירדנים יצאו לרחובות, בשיא משבר הקורונה, ודרשו מאבק בעוני ובשחיתות, שוטרים רעולי פנים פיזרו אותם ועצרו מפגינים. זה אמנם לא השתיק את המחאה, אבל עורר את השלטונות לפעולה. כך למשל הוחלט ביוני אשתקד להגביר את האכיפה על מעלימי מס בירדן, בדגש על הברחות הון למקלטי מס זרים, שלפי הממשלה הירדנית גרמו להעלמות מס בהיקף של כ-800 מיליון דולר בשנה. המשטרה פשטה על 650 בתי עסק, ובהם בית חולים, מפעל צבע וחברת נדל"ן משפחתית המקושרת לחבר פרלמנט. ראש הממשלה דאז עומר א-רזאז אמר שהמבצע חיוני להתמודדות עם הנזקים הכלכליים של המגפה. "ירדן תעקוב אחר כל דינר שאזרחיה הסתירו במקלטי מס", הבהיר. "שום נכס במקלט מס בחו"ל לא חסין מביקורת".

אף אחד, מלבד נכסיו של שליט המדינה, המלך עבדאללה.

עבדאללה מלך ירדן במרדף אחר נדל"ן בארצות הברית ובבריטניה, צילום: EPA עבדאללה מלך ירדן במרדף אחר נדל"ן בארצות הברית ובבריטניה | צילום: EPA עבדאללה מלך ירדן במרדף אחר נדל"ן בארצות הברית ובבריטניה, צילום: EPA

חשיפת החברות של המלך עבדאללה במקלטי מס התגלתה בהדלפת הענק של "מסמכי פנדורה", הכוללת יותר מ-12 מיליון מסמכים מ-14 חברות שנתנו שירותים לנאמנויות ולחברות אוף שור (מקלטי מס). המסמכים הגיעו לארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ (הלינק יופעל עם עליית הפרויקט), שחלק אותם עם כ-600 עיתונאים חוקרים מ-117 מדינות ומעשרות כלי תקשורת, ובהם "הוושינגטון פוסט", "הגרדיאן", "לה מונד", BBC ועוד. שומרים, באמצעות העיתונאים אורי בלאו ודניאל דולב, היה השותף הישראלי בפרויקט. להרחבה על ההדלפה - לחצו כאן.

מידע נוסף בכתבות הבאות בפרויקט: 

בין מרכז לונדון, וושינגטון וחוף מבוקש בקליפורניה

מניתוח מסמכי פנדורה עולה כי בבעלותו של המלך הירדני ומקורביו היו לפחות 36 חברות שונות שנרשמו במקלטי מס. דרך החברות הללו רכש המלך, בין 2003 ל-2014, 14 בתי פאר בבריטניה ובארצות הברית. הסכום הכולל ששולם על הנכסים הגיע לכ-106 מיליון דולר. הנכסים כוללים בין היתר בית בעיירת היוקרה הבריטית אסקוט, דירות במרכז לונדון בשווי מוערך של מיליוני דולרים וארבע דירות במתחם יוקרתי בוושינגטון הבירה המשקיף לנהר הפוטומק. המלך, כך מתברר, מחבב גם את החוף המערבי בארצות הברית, ורכש שלושה בתי חוף ב-Point Dume, מובלעת יוקרתית במאליבו הסמוכה ללוס אנג'לס. אחד הבתים הוא אחוזה בת שבעה חדרי שינה, על צוק המשקיף לעבר האוקיינוס. האחוזה נקנתה ב-2014 דרך אחת מהחברות של המלך, "נביסקו אחזקות" שמה, תמורת 33.5 מיליון דולר. שני הבתים האחרים נרכשו ב-12 מיליון דולר וב-23 מיליון דולר.

חשיפת "שומרים" איים רחוקים, מסים אבודים ההדלפה הכלכלית הגדולה מעולם חושפת 565 ישראלים - המוטבים של חברות במקלטי מס. כך הורם המסך בפרויקט עיתונאי בינלאומי אורי בלאו ודניאל דולב, שומריםלכתבה המלאה

בדיקה של רישומי הנכסים בקליפורניה מעלה ששניים מתוך שלושת הבתים במאליבו אמורים לעבור שיפוץ נרחב. בית אחד מתוכנן להריסה, ובמקומו ייבנה בית שגודלו כמעט כפול; במתחם של בית שני, הסמוך גם הוא לחוף, מתוכננת בריכת שחייה חדשה, פרגולת פלדה ומתקן גריל מרשים. בביקור במקום היו הבתים ריקים. "בונים מוסך לבעלים", צעק פועל אחד מבעד לגדר, ושכנים שהיו בהליכת הבוקר שלהם הוסיפו, כשברקע טרטור של מכסחות דשא ונהמות של אריות ים מהחוף הסמוך, ש"זה רחוב מדהים".

מהמסמכים המודלפים עולה כי יועציו של המלך בן ה-59, שמעניק פרס שקיפות שנתי הנושא את שמו, לא חסכו מאמצים להסתיר את אחזקות הנדל"ן הללו. רואי חשבון ועורכי דין שעסקו בכך הקפידו ששמו לא יוזכר - לא ברישומים הציבוריים של הנדל"ן ולא בחשאיים. אפילו בתכתובות מייל שעסקו בנושא הקפידו לא להזכיר את השם המפורש. כך למשל בתכתובות מייל כינו עובדי משרד עורכי הדין Alcogal בפנמה, שנחשב לגוף מוביל במתן שירותי בנקאות חוץ לאנשי הון, את המלך "המוטב הסופי" (קיצור של Ultimate Beneficial owner, מינוח המשמש לרוב לתיאור של בעל שליטה בחברה). 

יועץ פיננסי בריטי של המלך בשם אנדרו אוונס העדיף באותן תכתובות כינוי אחר: "אתם יודעים מי" (You know who). בהתכתבות אחרת בין הצדדים הביע אוונס חשש מהעברת צילום דרכון של המלך שנדרש לחלק מהרישומים. בסופו של דבר הועבר הצילום, אולם רק אחרי שאוונס דרש מהחברה להגביל את הגישה אליו ולקודדה בסיסמה. אוונס מסר בתגובה כי פרש לגמלאות וסירב להגיב.  

אחד הנכסים שקנה עבדאללה מלך ירדן בלונדון, צילום: Google Street View אחד הנכסים שקנה עבדאללה מלך ירדן בלונדון | צילום: Google Street View אחד הנכסים שקנה עבדאללה מלך ירדן בלונדון, צילום: Google Street View
עוד נכס בלונדון, צילום: Google Street View עוד נכס בלונדון | צילום: Google Street View עוד נכס בלונדון, צילום: Google Street View


בין הנכסים: בית בעיירת היוקרה הבריטית אסקוט, דירות במרכז לונדון בשווי מוערך של מיליוני דולרים וארבע דירות במתחם יוקרתי בוושינגטון הבירה המשקיף לנהר הפוטומק. המלך, כך מתברר, מחבב גם את החוף המערבי בארצות הברית ורכש שלושה בתי חוף ב-Point Dume, מובלעת יוקרתית במאליבו, הסמוכה ללוס אנג'לס. אחד הבתים הוא אחוזה בת שבעה חדרי שינה על צוק המשקיף לעבר האוקיינוס

כמה מחברות האוף שור קיבלו שמות בעלי אסוציאציות גאוגרפיות או דתיות. כך למשל Quba הוא המסגד העתיק בעולם, ו-Zayer היא מילה נרדפת לעלייה למקומות הקדושים. זו האחרונה רכשה ב-2012 בית דירות בשווי מוערך של 6.5 מיליון דולר בשכונה המבוקשת ג'ור'טאון בוושינגטון הבירה. עם קשר או בלעדיו, בנו הבכור של המלך, יורש העצר חוסיין, היה סטודנט בחוג ללימודי היסטוריה באוניברסיטת ג'ורג'טאון, עשר דקות הליכה מהבניין.

מצב פוליטי רגיש

ירדן היא אחת המדינות העניות במזרח התיכון, ותלויה לחלוטין בסיוע חוץ כדי לתמוך באזרחיה ובמיליוני הפליטים ששוהים בתחומה. ב-2020 לבדה עמד הסיוע האמריקאי לירדן על יותר ממיליארד וחצי דולר בכספים ובאמצעי לחימה. האיחוד האירופי באותה תקופה אישר לממלכה סיוע חירום להתמודדות עם הקורונה בהיקף של כ-218 מיליון דולר.

משבר הקורונה אמנם הביא להידרדרות במצבה הכלכלי של המדינה, אולם המשבר רחוק מלהיות חדש. כבר ב-2018 התמודד עבדאללה עם הפגנות נגד מסים חדשים שהוטלו על התושבים, ששכרם החציוני עומד על כ-7,620 דולרים בשנה (בהשוואה למשל לכ-30 אלף דולר לשנה בישראל). חלק מהכעס כלפי השלטונות נובע מהחיבור שהציבור הירדני עושה בין שחיתות ציבורית למצב הכלכלי.  

בניין בשכונת ג בניין בשכונת ג'ורג'טאון בוושינגטון הבירה | צילום: Google Street View בניין בשכונת ג
וגם אחוזה במאליבו, צילום: Google Street View וגם אחוזה במאליבו | צילום: Google Street View וגם אחוזה במאליבו, צילום: Google Street View
עם נוף לאוקיינוס, צילום: Google Street View עם נוף לאוקיינוס | צילום: Google Street View עם נוף לאוקיינוס, צילום: Google Street View

ביוני 2018, כשברקע המצב הכלכלי, מינה עבדאללה את אל-רזאז לתפקיד ראש הממשלה, ובמסיבת העיתונאים שבה הודיע על המינוי אמר כי הוא מבין את כאבם של אזרחיו וכי "מוסדות המדינה חייבים לאמץ שיטת פעולה המבוססת על שקיפות ואחריות". המשבר כאמור לא נפתר ואף החריף בשל הקורונה, ובסוף השנה שעברה התפטר אל-רזאז ומונה ראש הממשלה אחר. באפריל השנה הנושא שוב עלה על הפרק, והפעם דרך משבר חריף בבית המלוכה: הנסיך חמזה, אחיו למחצה של המלך, נעצר בחשד שהשתתף בתכנון הפיכה, והושם במעצר בית. חמזה הכחיש שתכנן הפיכה, אך בהקלטה שדלפה לתקשורת לא חסך ביקורת: "אינני אחראי להתמוטטות, לשחיתות ולאוזלת ידו של הממשל (...) מערכת השלטון החליטה כי האינטרסים האישיים, הכלכליים והשחיתות שלה חשובים יותר מחייהם, מכבודם ומעתידם של 10 מיליון בני האדם החיים כאן". בהמשך הוא חתם על מכתב נאמנות למלך, בעוד מקורביו הועמדו לדין ונדונו לעונשי מאסר כבדים.

מומחים לפוליטיקה של האזור אומרים כי החשאיות סביב הרכישות אינה מקרית. להערכתם, חשיפה של העסקאות היתה מזיקה לשורה של גורמים בירדן, ובראשם מנהיגי השבטים הבדואים, בסיס כוחו של בית המלוכה. בהקשר הזה הם מצביעים על כך שרוב עסקאות הנדל"ן בארצות הברית ובבריטניה (שש מהן בשווי 5 מיליון דולר ומעלה כל אחת) נעשו אחרי שנת 2011, שבה פרץ "האביב הערבי" שהביא לנפילת המשטרים במצרים, בלוב ובתוניסיה, והציב את האיום החמור ביותר על בית המלוכה הירדני מאז הקמתו. מה היה קורה, תוהים המומחים, אם ב-2012 ובזמן שאלפים הפגינו בירדן נגד ביטול סבסוד הדלק, היה מתפרסם דיווח על הנכס היוקרתי שהמלך בדיוק רכש בוושינגטון?

מחאות נגד שחיתות בעמאן, 2016, צילום: AP מחאות נגד שחיתות בעמאן, 2016 | צילום: AP מחאות נגד שחיתות בעמאן, 2016, צילום: AP

"לירדן אין את האמצעים הכלכליים של ממלכות כמו סעודיה, שמאפשרים למלך להתהדר בעושרו", אומרת ד"ר אנל שלין, מומחית לסמכות דתית ופוליטית במזרח התיכון ועמיתת מחקר במכון קווינסי בוושינגטון. "אם המלך הירדני היה מציג את עושרו בפומבי, זה לא רק היה מעצבן את העם הירדני, אלא מרתיח תורמים מערביים שסייעו לו כלכלית". 

רוב עסקאות הנדל"ן בארצות הברית ובבריטניה (שש מהן בשווי 5 מיליון דולר ומעלה כל אחת) נעשו אחרי שנת 2011, שבה פרץ "האביב הערבי", שהביא לנפילת המשטרים במצרים, בלוב ובתוניסיה, והציב את האיום החמור ביותר על בית המלוכה הירדני מאז הקמתו. מה היה קורה, תוהים המומחים, אם ב-2012, ובזמן שאלפים הפגינו בירדן נגד ביטול סבסוד הדלק, היה מתפרסם דיווח על הנכס היוקרתי שהמלך בדיוק רכש בוושינגטון?

פרופ' יואב אלון מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב ביקש להוסיף לדברים כי עיתוי הפרסום יכול להיות  בעייתי עבור המלך. "אני לא חושב שמה שקרה עם חמזה היה ניסיון הפיכה, אבל זה גרם נזק פנימי וחיצוני ופגע בדימוי של ירדן כדמוקרטית וליברלית. הסיפור הזה הוא עוד מכה לתדמית של המלך. קשה לדעת כיצד זה יתפתח: יכול להיות שההסברים של המלך יספקו את הציבור הירדני, או שתהיה על כך צנזורה – רשמית או עצמית. כך או אחרת זה נראה לא טוב, בייחוד בשל המצב הכלכלי הקשה במדינה, הנובע בין היתר מקריסת התיירות בתקופת הקורונה.

"אחד התפקידים העיקריים של המלך זה לנסוע לחו"ל ולגייס תרומות. התלות של ירדן בתמיכה כלכלית הולכת וגוברת כל הזמן, ולכן אני חושב שזה עלול לפגוע לא רק בו אישית אלא גם בירדן עצמה. יהיה לו קשה יותר לשכנע מנהיגים וראשי גופים פיננסיים בצורך לתמוך".  

מלך ירדן פטור בחוק מתשלום מסים

בפירמת עורכי הדין DLA Piper טוענים פרקליטיו של המלך בבריטניה בתגובה לכתבה כי יש והיו למלך שורה של סיבות ביטחוניות, פרטיות וחוקיות שבגינן בחר להחזיק רכוש באמצעות חברות אוף שור. לדבריהם, הוא אינו מעורב בהעלמות מס או בכל מטרה פסולה אחרת. עורכי הדין סירבו לפרט מהן הסיבות הללו, וטענו כי המלך מעולם לא עשה שימוש לרעה בכספי ציבור או בסיוע חוץ, וכי מקור עושרו בכספו הפרטי. לטענתם, רוב חברות האוף שור שהוזכרו אינן קיימות עוד או אינן קשורות לעבדאללה, וחלק מהנכסים שאותרו בתחקיר הזה אינם בבעלותו. הם הוסיפו כי כיוון שהחוק הירדני פוטר את המלך מתשלום מסים, החזקת בתים באמצעות חברות אוף שור היא מהלך לגיטימי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות