אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הממונה על השכר: בישראל לוקח 300 יום לפטר מורה לא מתאים צילום: רויטרס

הממונה על השכר: בישראל לוקח 300 יום לפטר מורה לא מתאים

על פי דו"ח שפרסם הממונה על השכר באוצר, הליך הפיטורים של מורים בארץ קשה במיוחד בהשוואה בינלאומית; גננות עובדות רק בחצי מימי השנה; ושכר מורים ותיקים גבוה פי 3.7 משכר מורים חדשים. הסתדרות המורים: "משרד האוצר שוב בחר לנסות ולהסית את הציבור נגד עובדי ההוראה"

04.10.2021, 13:00 | שחר אילן

הליך פיטורי מורים בשל חוסר התאמה קשה במיוחד בהשוואה בינלאומית ונמשך כ-300 יום, ולכן פוטרו בשנת הלימודים 2019-20 רק שלושה מורים מסיבה זו. שכר מורים ותיקים בישראל גבוה עד פי 3.7 משכר מורים מתחילים. גננות בישראל עובדות רק כחצי מימי השנה. כך עולה מדו"ח הממונה על השכר על שכר עובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית.

קראו עוד בכלכליסט:

הממונה על השכר באוצר קובי בר-נתן מפרסם היום (ב') לראשונה דו"ח נפרד על מערכת החינוך הממשלתית. בעבר דו"חות על שכר ותנאים של עובדי חינוך התפרסמו כפרקים מהדו"חות הכלליים של הממונה והפעם פרק החינוך הופרד כשהכוונה היא לפרסם בעתיד דו"חות נפרדים גם על תחומים נוספים כמו הבריאות. הדו"ח עוסק במורים וגננות עובדי ממשלה, כלומר בגילאי גן עד חטיבת ביניים. ממילא יש חפיפה כמעט מלאה בין עובדי ההוראה שהדו"ח עוסק בהם לחברי הסתדרות המורים.

קובי בר נתן הממונה על השכר באוצר, צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה קובי בר נתן הממונה על השכר באוצר | צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה קובי בר נתן הממונה על השכר באוצר, צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

בשל מערכות הבחירות התכופות ואי אישור תקציב מדינה, להסתדרות המורים אין הסכם קיבוצי כבר יותר משנתיים. אישור התקציב הצפוי בקרוב עתיד לפתוח משא ומתן על ההסכם החדש. 

הדו"ח הוא בעצם הכרזת עמדות של הממונה על השכר לקראת המשא ומתן ההולך ומתקרב. מי שכבר הביע דעתו על המשא ומתן הוא שר האוצר אביגדור ליברמן שאמר ש"תקציב 2024-2023 זה תקציב של הסכמים קיבוציים". ליברמן בעצם הבהיר למזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד שהוא מצפה שההסכם הקיבוצי של המורים יכנס לתוקף לכל המוקדם בעוד שנה ושלושה חודשים ושהיא תצטרף לעסקת החבילה של הקפאת השכר במגזר הציבורי ב-2022.

הנושא המחדש ביותר בדו"ח הוא הניתוח ההשוואתי של נושא פיטורי המורים. הממונה על השכר קובי בר נתן כותב כי "הסקירה מצביעה על כך שבישראל תהליך הפיטורים בעקבות אי התאמה הינו מהמורכבים והארוכים בעולם". בפועל הסקירה משווה את ישראל לשבע מדינות בלבד. הליך הפיטורים בשל אי התאמה בישראל אורך כ-300 יום, כלומר עשרה חודשים, בעוד בשבדיה וצרפת הוא אורך כחודשיים, בקליפורניה כחצי שנה ובניו זילנד כשבעה חודשים. המדינה היחידה בהשוואה שבה ההליך ארוך יותר מבישראל היא קפריסין שבה ההליך לוקח שנה שלמה.

מקור: חוזרי מנכ"ל משרד החינוך מקור: חוזרי מנכ"ל משרד החינוך מקור: חוזרי מנכ"ל משרד החינוך

סיבה מרכזית למורכבות של ההליך הישראלי היא שהפיטורים חייבים להיות מלווים בשלילת רישיון הוראה ואין אופציה לפטר את המורה רק מבית הספר בו הוא עובד ולא ממערכת החינוך כולה. התוצאה היא שב-2020 פוטרו רק שלושה מורים בשל אי התאמה. סיבה מרכזית לכך שהממונה על השכר מקדיש את המקום הנרחב הזה לנושא הפיטורים היא שמנהלים רבים מעסיקים מורים מתחילים במשרה חלקית בשל החשש שאחר כך לא יוכלו לפטר אותם. הדבר תורם לשכר הנמוך והמרתיע למורים מתחילים.

מערכת החינוך הממשלתית מהווה כ-19% מהעובדים במגזר הציבורי. מהדו"ח עולה כי מספר העובדים במערכת עמד על 138,600 עובדים בשכר ממוצע של 13,880 שקל למשרה מלאה ושל 12,200 שקל לעובד. 

אחד הדגשים העיקריים של הממונה על השכר הוא שעובדי הוראה ותיקים מרוויחים עד פי 3.7  מעובדי הוראה מתחילים (שמועסקים בדרך כלל במשרה חלקית). השכר הממוצע לעובד הוראה במערכת הממשלתית בשנה הראשונה (התמחות) עומד על 5,400 שקל בלבד ובמשרה מלאה על 7,900. "דו"ח זה, בהמשך לדוחות הקודמים, מחדד את הצורך בהקצאת המשאבים לטובת המורים הצעירים", כותב בר-נתן לקראת המשא ומתן המתקרב ומבהיר איפה הוא רוצה להוסיף שכר ואיפה לא (מורים ותיקים).

באוצר מקפידים להראות ששכר המורים עלה גם בלי הסכם חדש. הפעימה האחרונה של ההסכם הקיבוצי הקודם בוצעה בספטמבר 2020 הוסיפה 160 שקל לחודש בממוצע לעובד ועלתה 264 מיליון שקל לשנה. השכר הממוצע למורה מתמיד (שנשאר במערכת לאורך זמן) עלה ב-7 השנים  האחרונות ב-4.5% בממוצע. תוספות השכר למורים מכוח וותק, דרגות ויישום הסכם הקיבוצי הגיעו בשנת  הלימודים 2018/19 ל-6% ולעלות של 1.2 מיליארד שקלים.

באוצר מדגישים כרגיל שישראל במקום גבוה יחסית בין המדינות המפותחות באחת השיטות המקובלות לבחינת שכר מורים – היחס בין שכר המורים לשכר אקדמאים. הגננות והמורים בישראל ממוקמים בתחום זה בין המקום ה-6 ל-9 בין המדינות המפותחות. בפועל כשמשווים את שכר המורים לפי שווי קניה אנחנו הרבה יותר קרובים לממוצע ה-OECD.

הדו"ח מפנה לראשונה זרקור ל-20 אלף הגננות שמועסקות על ידי הממשלה. השכר הממוצע למשרת גננת הוא 11,500 שקל ולמשרה מלאה 12,800. אבל באוצר מציינים שגננת עובדת רק 183 ימים בשנה ו-165 ימים למשרת הורה. כלומר, הגננות עובדות רק כחצי מימי השנה. יום העבודה הוא של 5-6 שעות.

מהסתדרות המורים נמסר כי "משרד האוצר שוב בחר לנסות ולהסית את הציבור נגד עובדי ההוראה בדיוק כפי שעשה בימים הקשים של משבר הקורונה. כל זאת ערב המו"מ הצפוי על הסכמי השכר. כדי להכפיש את עובדי ההוראה באוצר מעוותים נתונים ולא מספרים שבשנת 2008 המדינה חתמה על הסכם גמישות העסקה המאפשר הפסקת עבודה בנוהל פשוט וברור".

לטענת הסתדרות המורים, "אילו היה הממונה על השכר מפיק דו"ח שמציג תמונת מצב אמיתית ולא מניפולטיבית הוא היה מדגיש שהשכר החציוני של עובדי ההוראה בישראל נמוך מהשכר החציוני בשירות המדינה. אבל את זה נוח לפקידי האוצר להסתיר. נציין כי רצון הממונה על השכר לשנות את שעות ההעסקה ואת לוח החופשות מתעלם לחלוטין משעות העבודה בפועל של עובדי הוראה – שעות שעליהן הם אינן מתוגמלים כלל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות