חנות צעצועים. הממונה על היבוא במשרד הכלכלה: “רוב התקנים הישראליים מבוססים על תקינה אירופית” |
הדיונים ברפורמת היבוא: תו תקן אירופי לא מספיק טוב לילד הישראלי?
ועדת הכלכלה, שמכינה את החוק להקלת הרגולציה על יבוא כדי לעודד תחרות, נאלצה להקדיש את הדיון אתמול לבקשות תעשיינים וגופים נוספים להחריג מוצרים מהרפורמה. מנכ”ל גוד פארם: “בכל מקרה אין בעולם מספיק סחורה ליבוא מקביל”
לילד הישראלי לא מספיק תו תקן אירופי, זו אחת הטענות שבהן נאלצה לדון אתמול ועדת הכלכלה של הכנסת, שמכינה לקריאה שנייה ושלישית את פרק היבוא בחוק ההסדרים, שנועד להקל ברגולציה על יבוא מוצרי צריכה ויאפשר מסלול יבוא על בסיס עמידה בתקן האיחוד האירופי והצהרת יבואן בלבד.
קראו עוד בכלכליסט:
אם תאושר רפורמת היבוא, יתייתר הצורך בבדיקות מעבדה או בבדיקות מכון התקנים למוצרים רבים הנכנסים לארץ. המהלך הזה אמור לעודד יבוא מקביל ולהוריד משמעותית עלויות ליבואן, בציפייה שההוזלה תגולגל לצרכנים.
הדיון הארוך אתמול עסק ברובו בבקשות הרבות להחרגות מצד תעשיינים וגופים שונים, בין היתר בזו של המועצה לשלום הילד, שדורשת להחריג מוצרים לילדים כמו מוצצים, עגלות וצעצועים.
דניאלה זלוטניק, נציגת המועצה לשלום הילד, אמרה בדיון: “אנחנו לא מתנגדים לאימוץ של התקן אירופי, אבל במציאות של ישראל זה לא מספיק. ידוע שבאירופה יש מוצרים מסוכנים שמגיעים לשווקים, אבל שם יש פיקוח ואכיפה חזקה בשווקים, וזה מאפשר טיפול מהיר במקרים האלה. זה לא המצב בישראל ובנסיבות האלה צריך להחריג מוצרים לפעוטות וילדים”.
בנוסף לכך בהתאחדות התעשיינים מבקשים להחריג מוצרים הנכנסים לארץ, כגון ברזל לבטון, דודי שמש, שנאי חשמל ומכשירי גז ביתיים, ולוודא שיצרן ישראלי לא יצטרך לעמוד בדרישות מחמירות יותר מאלו הנדרשות מיבואנים. אחת הסוגיות שמטרידות את התעשיינים ואת דורשי ההחרגות היא איך תתבצע האכיפה בשווקים, ואיך ניתן להוכיח שהמסמכים שמפעל או יצרן נתן ליבואן הישראלי אינם מפוברקים ומסכנים את בריאות הציבור. לפני כשבועיים נערך דיון נוסף בנושא שנכח בו גם שר האוצר אביגדור ליברמן, שיצא נגד “הלוביסטים והאינטרסנטים” שפועלים מאחורי הקלעים נגד הרפורמה.
האוצר מתנגד
נציגי האוצר אמרו בדיון אתמול כי מחירה של עגלת תינוקות בוגבו גבוה בישראל ב־70% בהשוואה למחיר באירופה אנואר חילף, הממונה על היבוא במשרד הכלכלה, אמר: "רוב התקנים הישראליים מבוססים על תקינה אירופית, והתקנים שייכנסו למסלול אירופי הם כאלה שמקצועית ניתן להוכיח באמצעות מעבדה מוכרת שהם עומדים בתקינה. למשל עגלת בוגבו, מדובר בתקן אירופי אחד לאחד, שאין שום בעיה להסתפק באישור של מעבדה אירופית שהתקן שלה תואם לתקן הישראלי. זה דווקא יכול להעלות בטיחות ולא להפך".
האוצר מצדו מתנגד להחרגות נוספות, ונציגיו אמרו שיש אפשרות לשר להחריג לשנה מוצרים יוצאי דופן. גם רשות התחרות אמרה בדיון כי הרפורמה נועדה לשחרר את היבוא ולכן הדרישה להצהרות יבואן בלבד. "אנחנו מבינים שקיימים מוצרים שיש להם השפעה על בריאות הציבור ושם נדרשות החרגות, ויהיו מקרים שבהם זה ייטה לטובת ההחרגות, אבל כן יש בעינינו חשיבות שברירת המחדל תהיה בהצהרות יבואן".
”רק טפטופים”
אדם פרידלר, מנכ"ל ומייסד גוד פארם — שמתבססת על יבוא מקביל במטרה להתחרות ברשתות הפארם המובילות, ובראשן סופר־פארם, וביבואנים הבלעדיים של מוצרי הטואלטיקה — אמר בשיחה עם “כלכליסט”: "יצא לי עשן מהאוזניים בדיון הקודם. יושב שם סגן הממונה על התקציבים עם מצגת מדהימה וגרפים שלמד כנראה באוניברסיטה העברית בירושלים ומסביר שהחיתולים בחו"ל זולים ב־30% בהשוואה לישראל, ואומר שאם הוא פותח את היבוא ההיצע יגדל והמחיר ירד.
באוניברסיטה ועל הגרף זה דבר מדהים, אבל פרקטית אני אומר לו תביא לי 100 מכולות של חיתולי האגיס, אני מוכן לקנות אותן מחר. אבל אין 100 מכולות אקסטרה איפשהו בעולם. זה לא קיים, ובכמויות כאלה שאנחנו קונים זה כמויות שמיוצרות בפסי ייצור, ואני חייב לעבוד עם החברה היצרנית. יבוא מקביל זה אירוע הזדמנותי. כל מהות היבוא המקביל זה טפטופים של עודפי יצוא. לכן הרפורמה הזו לא תשנה שום דבר כי אין סחורה ביבוא מקביל בכמויות גדולות בעולם.
"ליברמן אומר שהמחיר של איי רובוט בישראל הוא 1,700 שקל ובאמזון 600 שקל. זה נחמד, אבל אין מספיק איי רובוט לקנות מיבוא מקביל. אז על מה הדיון. אין סמנכ"ל סחר אחד בארץ שיגיד שהוא מרוצה מהמחיר שהוא קונה היום את חיתולי האגיס. אף אחד לא מרוצה, אבל זו המציאות כי אין מספיק סחורה ביבוא המקביל".
לדבריו, כבר היום יש בישראל יבוא מקביל והשיטה הנוכחית עובדת כי היא מחייבת את היבואן המקביל לקבל את אישור משרד הבריאות להכנסת מוצרים לישראל: “השיטה של היום עובדת מספיק טוב. אז אני לא מבין מה המהות של כל הפרוצדורה הזו”.
פרידלר משווק מוצרים ביבוא מקביל בהיקף של 170 מיליון שקל בשנה. “הם חושבים שלא קיים כיום יבוא מקביל. אבל הוא קיים. יש היום למעלה מעשרה יבואנים מקבילים של טואלטיקה ותמרוקים ובהם גם מוצרים רגישים. השיטה היום פועלת לא רע בכלל ונותנת שקט גם לרשתות”.
עם זאת הוא מוטרד מענף התמרוקים: יש לי במשרד דוגמאות של אריזות סבון ג’ונסון אנד ג’ונסון מזויפות. היום אני קונה מיבואן רק עם רשיון משרד הבריאות וברפורמה החדשה משרד האוצר אומר אין מהיום רשיונות, ומסתמכים על הצהרת יבואן. אני טוען שהשיטה הזו מסוכנת. כשהצרכן יקנה מוצר מזויף שיגרום לו נזק, הוא יבוא אליי בטענות. אף אחד לא מכיר את היבואן הזה, ואני אצטרך לספוג את התביעות והתלונות".
אז מה הפתרון שאתה מציע?
"צריך למצוא דרך יצירתית לשבור את הריכוזיות בענף הטואלטיקה. אין אירוע שהדבר הזה של פתיחת היבוא יעבוד. אסור שתהיה בלעדיות ליבואנים. אסור שיהיו שלושה יבואנים בלבד בתמרוקים אלא יותר, וזה הדבר היחיד יפתור את הבעיה".