מחקר: פערי ההישגים בחינוך גדולים יותר בערים מעורבות

רק 49% מהבנים הערבים בערים המעורבות זכאים לבגרות, לעומת 68% בקרב הבנים היהודים באותן ערים. כך עולה ממחקר של ראשת התוכנית לחברה הערבית במכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר נסרין חאג' יחיא וחוקרי המכון בן פרג'ון ועו"ד עודד רון. 

עוד נמצא כי ישנם פערים בהישגי החינוך בין ערבים שגרים בערים לא מעורבות לערבים שגרים בערים מעורבות. בעוד הישגי הבנים הערבים בערים לא מעורבות נמצאים בעלייה, בערים המעורבות הם בירידה.

מהמחקר עולה שרק 49% מתלמידי י"ב הערבים בערים המעורבות זכאים לתעודת בגרות. בפועל המצב כמובן גרוע יותר כי לא מעטים נושרים קודם. זאת לעומת 51% מהבנים הערבים ביישובים לא מעורבים, 64% מהבנים היהודים בכל הארץ ו־71% מהבנים היהודים בערים המעורבות. כלומר, הפערים בין יהודים וערבים בערים המעורבות גדולים מאשר בכלל הארץ.

כיתה בקורונה | צילום: רויטרס

החוקרים מציינים כי בין השנים 2009 ל־2014 נרשמה עלייה בשיעור הזכאות לבגרות של בנים ערבים בלוד מ־21% ל־44% אבל מ־2014 הוא בירידה מתמדת והגיע ל־31% בלבד. בקרב בנים יהודים בלוד שיעור הזכאות הוכפל באותה תקופה מ־31% ל־61%. בכלל הערים המעורבות נמצאה ירידה של הזכאות לבנים ערבים מ־52% ב־2014 ל־49% ב־2019. זאת לעומת עלייה של הבנים הערבים בערים לא מעורבות מ־47% ל־51%. בתל אביב יפו רק 40% מהבנים הערבים זכאים לבגרות לעומת 74% מהבנים היהודים.

מצבן של הבנות הערביות בערים המעורבות טוב יותר משל הבנים, אבל הפערים בין הבנות היהודיות בערים המעורבות לבין הערביות גדולים אף הם. שיעור הזכאות של בנות ערביות בערים הערביות הוא 68% לעומת 71% בקרב כלל הבנות הערביות בארץ ו־81% בקרב הבנות היהודיות בערים המעורבות.

לזכאות לבגרות ברמת 5 יחידות במתמטיקה יש השפעה גדולה על סיכויי ההתקדמות בחיים. לפי המחקר, שיעור הבנים הערבים בערים המעורבות הזכאים לתעודת בגרות עם מתמטיקה 5 יחידות הוא 7% לעומת 8% מהבנים הערבים בערים הלא מעורבות ו־22% מהבנים היהודים בערים המעורבות. בלוד שיעור הזכאות של הבנים הערבים לבגרות עם מתמטיקה 5 יחידות מתקרב  ל־0% ואצל הבנות ערביות הוא  2%. זאת לעומת 12% אצל הבנים היהודים ו־10% אצל הבנות. הפערים לרעת הערים המעורבות בתוך האוכלוסייה הערבית קיימים למרות שחלק גדול מהערים המעורבות הן ערים חזקות מאוד כמו תל אביב וחיפה שיכולות להשקיע בתלמידים החלשים שלהן. זאת, בעוד הנתונים הכלל ערביים כוללים גם את היישובים הבדואים החלשים.

החוקרים מייחסים זאת למצב הסוציו־אקונומי הנמוך של הערבים בחלק מהערים המעורבות שהוא גרוע משמעותית משל האוכלוסייה היהודית המקומית וגם נמוך יחסית לחלק גדול מהאוכלוסייה הערבית. ביישובים מעורבים בצפון שאליהם יש חדירה של אוכלוסייה ערבית חזקה, ההישגים טובים יותר. לדברי החוקרים, הנתונים מצביעים על "מרחב ההזדמנויות המצומצם שצופן העתיד לבוגרי מערכת החינוך הערבית בערים המעורבות שמשפיע על ההשתלבות במוסדות להשכלה גבוהה ובתעסוקה איכותית".