אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ליברמן: "נתוני האבטלה הגבוהים נובעים מהכלכלה השחורה בישראל" צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ליברמן: "נתוני האבטלה הגבוהים נובעים מהכלכלה השחורה בישראל"

שר האוצר הציג בוועדת הכספים את התקציב ואמר כי הוא "הכי חברתי שהיה בישראל, וכולל הכי הרבה מנועי צמיחה". בהתייחסו למשבר הקורונה ציין כי הוא "עלה לנו באופן ישיר 137 מיליארד שקל, לא כולל אובדן הכנסות ממסים. הגל הרביעי עלה לנו עד כה באופן בלתי צפוי 4.1 מיליארד שקל, אבל לא היו לנו פיטורים ולא אובדן הכנסות". בלינקוב: "לא רצינו להעלות מסים, לכן היה הכרח בשינויים מבניים"

04.10.2021, 12:45 | שלמה טייטלבאום

שר האוצר אביגדור ליברמן הגיע עם בכירי משרדו לוועדת כספים והציג את תקציב המדינה. "חשוב להתייחס לפרמטרים האובייקטיבים", פתח ליברמן את דבריו. "בגביה ממסים אנחנו עולים על כל הציפיות. נפח הפעילות בכרטיסי האשראי – שובר  את כל השיאים. והדוחות רבעוניים של חברות ציבוריות, גם הם נותנים תמונה חיובית ברורה מאוד. 

קראו עוד בכלכליסט:

"נתוני האבטלה הגבוהים נובעים מהכלכלה השחורה בישראל", כך אמר ליברמן. "איך אנו מסבירים שמצד אחד יש דרישה כל כך חזקה לעובדים והמעסיקים צמאים לעובדים, ומצד שני אנחנו רואים שעדיין יש כמות מובטלים גדולה. איך זה משתלב? כי חלק גדול זה בגלל הכלכלה השחורה. המעסיקים שמספרים לי שהעובדים רוצים לעבוד בשחור, ואם לא, לא באים".

ח"כים מהאופזיציה דרשו להרחיב את רשת התמיכה לקבוצות מועסקים מוחלשות גם בזמן הקורונה. ח"כ בצלאל סמוטריץ אמר: " מה זה קשור לנשים הרות? מה זה קשור לגילאי 67 פלוס? למה עשית באבחת חרב? תייצר דיפרנציאציה, אף אחד לא ביקש להחזיר את מודל החל"ת באופן גורף, זו דמגוגיה".

"בנושא היצוא אני חושב שאנחנו במצב 'יותר מדי' טוב, אנחנו בפלוס של 13.2 מיליארד דולר במאזן התשלומים. זה פרמטר מעולה, אבל זה פוגע בעיקר ביצוא התעשייתי" אמר שר האוצר. "שום דבר ושום גידור של בנק ישראל לא יכול לעזור לזה. היצואן בעבר קיבל 3.8 שקל לכל דולר. היום 3.2 שקל על כל דולר".

ליברמן הגדיר את תקציב 2022-2021 "התקציב הכי חברתי שהיה בישראל, וכולל הכי הרבה מנועי צמיחה. ההיגיון המסדר של התקציב זה השינויים המבניים וההתאמות הפיסקליות. הוספנו למשרד הבריאות, בלי קשר לקורונה, 2 מיליארד שקל, זה חסר תקדים. מ-1996 אני מלווה את תקציבי המדינה. לא זוכר שהוסיפו 2 מיליארד שקל. 700 מיליון שקל לבסיס תקציב הרווחה, מתוכם 150 מיליון שקל לתקציב אלימות במשפחה כבר לפני התקציב. מיליארד שקל לתקציב משרד החינוך. מיליארד שקל לבסיס תקציב משרד לבטחון פנים, שזה כולל תוספת של 1100 שוטרים, הגדלנו את המענק לניצולי שואה מארבעת אלפים לשש וחצי אלפי שח, מיליארד שקל לנכל צהל, ויישום תכנית ממדים ללימודים, העברנו את תוכנית מיגון הצפון של 5 מיליארד שקל".

בנושא השקעות בתשתיות אמר ליברמן כי "הדוגמה הכי בולטת היא המטרו, פרויקט הכי גדול בתולדות המדינה, מכפר סבא עד רחובות, 100 תחנות, ו-24 יישובים בעלות של 150 מיליארד שקל. בנוסף יש תוכנית לפיתוח הרכבת שעלותה 46 מיליארד שקל. הוספנו לנושא של בינה מלאכותית 550 מיליון שקל. גם בתחום התקשורת - פריסת סיבים אופטיים, גם על ידי מדינה, וגם על ידי סקטור פרטי, בהשקעה של 6.8 מיליארד שקל. נחבר 2 מיליון איש לאינטנרט מהיר, דברים שמדינה מודרנית צריכה לספק לכל אזרח. גם נושא הניקוז בישראל הוא קריטי, בשביל שלא יקרה כאן מה שקרה בגרמניה, ואנחנו נשקיע 2 מיליארד שקל בשנים הקרובות, אי אפשר לפתוח איילון 4 בלי ניקוז".

אביגדור ליברמן, עמית שעל אביגדור ליברמן | עמית שעל אביגדור ליברמן, עמית שעל

בהמשך להודעתו בשבוע שעבר, חזר ליברמן על כך שאת הטיפול בקבוצות המקופחות הוא ידחה לשנים 2023 ו-2024: "עד לינואר 2023 ניתן תשובות לאותם קבוצות מקופחות, לכל ההסכמים הקיבוציים שפג תוקפם, ולשאר הקבוצות בחברה הישראלית ביניהם עובדי מינהל ומשק, רופאים מתמחים וחיילי סדיר. להערכתנו מדובר ב-11 מיליארד שקל, גם אם מילטון פרידמן היה מגיע לכאן, הוא לא היה מוצא את הכסף הזה". 

בתגובה תקף ח"כ יואב קיש (הליכוד) את שר האוצר ואמר: "העלאת שכר חיילי הסדיר, זו הבטחת בחירות ברורה של ישראל ביתנו, אני לא אומר בשביל לקנטר, אני חושב שצריך לעגן את זה כבר עכשיו".

שר האוצר התייחס גם למשבר הקורונה ואמר כי "משבר הקורונה עלה לנו באופן ישיר 137 מיליארד שקל, לא כולל אובדן הכנסות ממסים. הגל הרביעי עלה לנו באופן בלתי צפוי 4.1 מיליארד שקל וזה עוד לא נגמר, אבל לא היו לנו פיטורים ולא אובדן הכנסות. האוצר התעקש מהתחלה לא ללכת לסגרים, להכיל את החיים, ולתת פרנסה ואוכל לכל האנשים. מה שבטוח שהסגרים פוגעים בכלכלה בצורה אנושה. לא צריך לעשות את כל הטעויות בעצמנו, אפשר ללמוד מטעויות של אחרים".


בלינקוב: "לא רצינו להעלות מסים, לכן היה הכרח בשינויים מבניים"

מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב הציג את תפיסת העולם של משרד האוצר לקראת התקציב הקרוב "המדיניות היתה לצאת בהדרגה מן המשבר. החלטנו על גרעון מידתי לא כזה שאנחנו רוצים לראות בטווח הארוך, אבל קטן בהרבה ממה שראינו בזמן משבר הקורונה. וגם לא רצינו להטיל מסים. לכן הלכנו לכיוון של שינויים מבניים".

בלינקוב סיווג את השינויים המבניים לשלושה סוגים "הגדלת הכנסת פנויה של האזרחים, כשאנחנו עושים רפורמה בייבוא יש יותר כסף לצרכנים. הגדלת הכנסות מדינה בלי לפגוע בזכויות של אף אחד כמו רפורמת אג"ח מיועדות. ובנוסף, רפורמות שמשפרות את הסביבה העסקית, שמקלות על ההשקעות, כמו רפורמות הרגולציה".

גרדוס: "נכניס יותר מאשר צפינו לפני המשבר"

ראש אגף תקציבים, יוגב גרדוס, התייחס למתווה הפיסקלי של תקציב המדינה: "נכנסנו למשבר הקורונה עם יחס חוב תוצר של 60%, אבל עם גירעון מבני של 3.9%. במהלך המשבר הגענו ל-72.4% יחס חוב תוצר, עלויות הריבית צפויות לעלות, מ-38 מיליארד שקל ללמעלה מ-42 מיליארד שח בשנים הקרובות. אבל ב-2021 אנחנו נצמח ב-6.5% תוצר, זה פחות ממה שהיינו צומחים ללא המשבר. אבל בצד ההכנסות, אנחנו נכניס יותר מאשר צפינו לפני המשבר (361 מיליארד לעומת 343 בתחזית הקודמת). עקרונית היינו יכולים אפילו לצמצם את הגרעון, אבל אנחנו מבינים שזו שנה של התאוששות, ושנה הבאה היא בלימת העליה ביחס חוב תוצר"

 גרדוס פירט כי "מגבלת ההוצאה המקורית לשנת 2022 עמדה על 438.6 מיליארד שקל, ובעקבות הקורונה הגדלנו את התקציב ב-14 מיליארד שקל, ל-452.5. זה גידול של אחוז תוצר בהוצאה. וזה מה שמאפשר לנו את שנת 2022 ללא קיצוצים. אני לא בטוח שנוכל להחזיק את כלל ההוצאה החדש הזה גם בעתיד, זה תלוי בצמיחה. גם הגרעון שלנו, אנחנו עוברים למתוה של 3% גרעון מבני – ללא הגרעון בגלל הקורונה - במקום 2.25% בסוף 2021, וגרעון מבני של 3.5% ב-2022. ואז נתחיל ירידה הדרגתית של 2023".

מעבר למסגרת הפיסקלית הוסיף גרדוס "בתקציב טיפלנו בבעיות שהרבה שנים לא טופלו. נכים, נכי צהל, דיור, ותקשורת. הסכם עם עובדים סוציאלים. וכמובן גם רפורמות משמעותיות. אני אומר תמיד שאי אפשר למדוד השקעה חברתית רק במשרד הרווחה, זה לא דבר נכון, גם בניית מטרו, שמאפשר לתושבי פריפריה להגיע למרכז זה חלק מהחברה".

גרדוס גם השיב לביקורת על גודלו של חוק ההסדרים: "אני יכול להראות שכל דבר בחוק ההסדרים קשור לתקציב. בנוסף, כשמעלים גיל פרישה לנשים ורוצים לתת תמיכה בכלים משלימים זה מצריך תכנון תקציבי. גם כשמקימים אגף רגולציה ורוצים להקצות תקנים, אז חייבים תכנון פיסקלי. יש לי ניסיון רב בהעברת תקציבים, זה אחד התקציבים הכי משמעותיים שעברו בישראל בעשרות שנים האחרונות. אין כלכלן שחולק על זה"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות