יזמים מנסים לנצל חשש מקריסה לקידום פינוי־בינוי

"למכירה בהזדמנות! דירת 3 חדרים להשקעה בבת ים, נכון לעכשיו הבניין מוגדר כמסוכן, אך לא ברמה של פינוי דיירים, ויש עו"ד שמתחיל לאסוף חתימות לפינוי-בינוי. 1.4 מיליון שקל". מודעה כזאת של משרד תיווך אינה יוצאת דופן, ואף נפוצה יותר מאז מקרה קריסת הבניין ברחוב סרלין בחולון. גורמים פרטיים שמבקשים לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית בבניינים גילו שהאירועים האחרונים הם הזדמנות לקידום מזורז של הליכים לקבלת היתרי בנייה. אך האם בהכרזה על מבנים כ"מסוכנים" יש באמת צמצום בלוחות זמנים? כלל לא בטוח.

"מאז המקרה בחולון יש עלייה בפניות של דיירים", אומרת מהנדסת עיריית רמת השרון עירית טלמור. "הפניות הן בעיקר של אנשים מבוגרים, שחוששים מסדקים בבניין וזה טבעי. מנגד, חלק מהפניות הן של גורמים שמנצלים את האירועים האחרונים ומבקשים לקדם היתר מזורז, או שמבקשים מאיתנו לשכנע מתנגדים להסכים לפרויקט תמ"א וכדומה, כי 'אם לא תתנו לי היתר, תראו מה יקרה מחר'. גם אם פניות כאלה הן תוצר לוואי של האירועים, עצם המודעות שצריך להיות ערניים לגבי מצב הבניינים היא חשובה ומבורכת.

הבניין שקרס לפני כחודש בחולון | צילום: קובי קואנקס

"פניות כאלה לא גורמות לנו לעבוד לא לפי החוק או לקצר הליכים. אנחנו מבהירים לכל הפונים מהי המעורבות והאחריות של העירייה וכיצד היא יכולה לעזור, אך גם מה האחריות של בעלי הדירות עצמם. אנחנו ממליצים לכל ועד בית לשכור מהנדס שיבדוק את הבניין ויעביר לוועד חוות דעת ופעולות הנדרשות לביצוע. מספר בניינים בעיר כבר עשו את זה, והדו"ח אף הועבר לעירייה ובוצעו מהלכים בעקבותיו".

לדברי המהנדס הראשי של האגודה לתרבות הדיור, תמיר לוי, מאז הקריסה בחולון יש עשרות פניות של דיירים שמבקשים לבדוק את יציבות הבניין שלהם. בחלק מהמקרים מדובר בבניינים שנבנו בשנות ה־70 וה־80: "בכל מקרה אנחנו מתייחסים ברצינות לכל הפניות. ועדי בתים שחברים באגודה זכאים לבדיקת מהנדס בחינם אחת לשנה".

הבעלים אחראים לתחזוקה

טלמור מוסיפה: "מי שמזניח נכס במשך שנים לא יכול לבוא בטענות לעירייה. כל מהנדסי הערים והמרכז לשלטון מקומי פונים שוב ושוב לממשלה לחוקק חוק בעניין הזה. כשאנחנו הולכים ברחובות פריז ונהנים מהחזיתות היפות, זה לא במקרה. כי בפריז יש חוק שמחייב את בעלי הבניינים לשפץ אותם בכל עשר שנים. ברשויות המקומיות יש חוק עזר הנוגע למבנים מסוכנים, שבמקרה שנמצא כי יש לבצע תיקונים בבניין מגורים אנחנו שולחים לבעלי הדירות הודעה ראשונה עם הוראות לביצוע פעולות בתוך 60 יום. אם הן לא מבוצעות אנחנו שולחים הודעה שנייה, ואם הן עדיין לא מבוצעות, אנחנו הולכים להליך אכיפתי שיכול גם להוביל להגשת כתב אישום. בעלי הדירות צריכים להבין שיש להם אחריות לתחזק את הבניינים. המצב שבו העירייה צריכה לרוץ בלילות לחפש טיח נופל הוא לא סביר".

לדברי טלמור, אם בעלי דירות חושבים שהכרזה על בניין מסוכן תזרז היתר בנייה הם טועים: "הדיירים יצטרכו להתפנות מהבניין, לשפץ אותו ולמצוא דיור חלופי על חשבונם לתקופה ארוכה. איזו חברת ביטוח תממן רשלנות מתמשכת של אנשים?"

מצד שני לקריסה בחולון היתה גם השפעה שלילית על השוק ועל קידום עסקאות מצד מי שחוששים מתסריט של קריסה. 

לחץ על דיירים סרבנים

"הנושא של בניין מסוכן הפך להיות אישיו", אומר ערן רוזנברגר, מנהל אזור ברי/מקס טופ פלטיניום. "קונים היום מתעמקים בנושא, מבקשים להביא מהנדס שיבדוק את הבניין לפני סגירת עסקה, ויותר בודקים מבעבר. כמו שיש כאלה שסבורים שבניין מסוכן יזרז פינוי־בינוי, יש גם כאלה שמעדיפים להתרחק מעסקה של דירה בבניין מסוכן. הם חוששים שהבניין יקרוס, וכבר בוטלה עסקה בשבוע שעבר של רכישת דירה ברחוב ירושלים בבת ים. עם זאת, המקרה גם החליש משמעותית את קלף המיקוח של דיירים סרבנים, ובשבועות האחרונים אנחנו שומעים שדיירים סרבנים חותמים על הסכמי פינוי־בינוי".

מספר המבנים המסוכנים בישראל לא ידוע. לפי התאחדות הקבלנים, כ־80 אלף בניינים, שבהם כ־300 אלף דירות, נבנו לפני שנות ה־50 והם צריכים לעבור בשנים הקרובות הליך של הריסה ובנייה מחדש. הנתונים הללו הופיעו במסמך רשמי שלהם מ־2017, שבו העריכו מומחים מטעם ההתאחדות את צורכי התכנון והבנייה בישראל. ישנן גם הערכות מקומיות,  למשל בבת ים מספר המבנים המסוכנים מוערך על ידי העירייה ב־600.