אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חוזרים ללימודים באקדמיה: מה הסיכוי של צעיר בפריפריה להגיע ללימודי הייטק? צילום: דנה קופל

חוזרים ללימודים באקדמיה: מה הסיכוי של צעיר בפריפריה להגיע ללימודי הייטק?

35% מהסטודנטים מרעננה לומדים להייטק, לעומת 20% מהסטודנטים מקרית מלאכי והמצב הולך ומחמיר כשזה מגיע לחברה הערבית ולחרדים. בעיית המחסור וחוסר הגיוון בעובדי ההייטק מתחילה הרבה לפני האוניברסיטה. כתבה שנייה בסדרה

07.10.2021, 07:47 | שחר אילן

הסיכוי של צעיר שמגיע מיישוב באשכולות הסוציו־אקונומיים הגבוהים (8־10) ללמוד לתואר ראשון גדול פי 1.9 מהסיכוי של תלמיד המתגורר ביישוב באשכולות הנמוכים (1־3). הסיכוי שסטודנט מהאשכולות החברתיים הגבוהים (8־10) ילמדאת אחד ממקצועות ההייטק (מתמטיקה, מחשבים, הנדסה ומדעים) גדול פי 1.2 מהסיכוי שסטודנט מהאשכולות הנמוכים ביותר יעשה זאת. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 28% מהסטודנטים שמגיעים מאשכולות 8־10 לומדים את מקצועות המחשבים, מתמטיקה, מדעי הטבע והנדסה, לעומת 22% מהסטודנטים באשכולות 1־3.

אם מחברים את הנתונים, הרי שהסיכוי של צעיר שמגיע מיישובים מבוססים ללמוד את מקצועות ההייטק גדול פי 2.3 מצעיר מיישוב באשכולות הנמוכים. לתמונה הקשה הזו תורמת העובדה שחרדים ממעטים ללכת ללימודים אקדמיים וההתקדמות בשילובם איטית. תורמת גם העובדה שהסיכוי של יהודי ללמוד באוניברסיטה גדול פי 1.6 משל ערבי מוסלמי.

קראו עוד בכלכליסט:

מדובר בשאלה קריטית לניידות מעמדית. השכר הממוצע לעובד בהייטק היה ביוני האחרון 25 אלף שקל, לעומת שכר ממוצע של 12 אלף שקל במשק, כלומר יותר מכפול.

מנכ"ל מכללת אשקלון, ד"ר פנחס חליווה, פרסם בכתב העת "סוגיות חברתיות בישראל" של אוניברסיטת אריאל מחקר שבדק את שיעור הלומדים את מקצועות ההייטק ביישובים שונים. 31% מהסטודנטים מרמת השרון לומדים את מקצועות ההייטק (כולל מדעי הטבע), 35% מרעננה ו־42% מהסטודנטים מתל אביב. זאת לעומת 18% מהסטודנטים מנתיבות ושדרות, 20% מהסטודנטים מקרית מלאכי ו־21% מאום אל פחם. גם הפעם כדאי לזכור שהפער גדול יותר בשל אחוז הסטודנטים הנמוך שמגיעים מיישובים חלשים: 10% מתושבי רמת השרון הם סטודנטים, לעומת 3% מתושבי רמלה ולוד.

הטכניון בחיפה, צילום: טכניון הטכניון בחיפה | צילום: טכניון הטכניון בחיפה, צילום: טכניון

הקשר לשכר הורים וללימודי מתמטיקה בתיכון

שר הביטחון בני גנץ אמר השבוע שהיעד שלו הוא ששליש ממשרתי היחידות הטכנולוגיות יגיעו מהפריפריה. אלא שלמרות החשיבות הרבה של היחידות הטכנולוגיות, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל־73% מהעובדים בהייטק תואר באחד ממקצועות ההייטק ולעוד 16% תואר במקצוע אחר. כלומר ל־9 מכל 10 עובדי הייטק יש תואר אקדמאי.

ב־2017 פרסמו החוקרים יעל מזוז הרפז ממשרד העבודה והרווחה וזאב קריל ממשרד האוצר דו"ח בשם "המקפצה להייטק". אין סיבה להניח שהנתונים השתנו בצורה קיצונית מאז. החוקרים חישבו שהסיכוי של ילד להורים ששכרם המשותף בעשירון העליון להיות איש הייטק עומד על כ־12%, הסיכוי של ילד להורים ששכרם המשותף הוא בעשירון החמישי הוא כ־4% ובעשירון התחתון כ־2%. כלומר הסיכוי של ילד בעשירון העליון להיות הייטקסיט גדול פי 6 משל ילד בעשירון התחתון.

נושא מרכזי ביכולת להגיע ללימודי הייטק היא ההכנה של מערכת החינוך ובייחוד הזכאות לבגרות ב־5 יחידות מתמטיקה. על פי דו"ח המקפצה להייטק, הסיכוי של בעל תעודת בגרות עם 5 יחידות מתמטיקה ללמוד את אחד ממקצועות ההייטק גבוה פי 6 משל בוגר 3 יחידות. מנכ"ל קרן טראמפ לקידום החינוך במתמטיקה ומדעים, אלי הורביץ, אומר שברפורמת המתמטיקה 5 יחידות של שר החינוך לשעבר נפתלי בנט נעשו מספר צעדים לאפשר לתלמידים מהפריפריה ללמוד. למשל, המינימום לפתיחת כיתה צומצם מ־15 תלמידים ל־5 והונהג גם התיכון הווירטואלי, שאיפשר לתלמידים ללמוד למתמטיקה 5 יחידות מרחוק.

נשיא מכללת אפקה להנדסה פרופ' עמי מויאל מוסיף ואומר שלהורים בשכבות גבוהות יש יכולות לממן העשרה חיצונית שתגרום לילדים לבחור בבגרות מדעית. "בפריפריה אין גורם מתקן ולכן יש פחות בגרות מדעית". אחת השאלות בדרך ללימודים היא הביטחון ביכולת לממן אותם. בסקר שערכה קרן אייסף באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה ענו 87% מבעלי ההכנסה מעל הממוצע שיוכלו לעזור לילדים במימון הלימודים, אבל רק 36% מבעלי ההכנסה מתחת לממוצע ענו כך.

על פי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ב־2018 עבדו בהייטק (בכל הגילאים) 2% ערבים ו־3% חרדים, שתי קבוצות שמרכיבות חלק גדול מהעשירונים הכלכליים-חברתיים הנמוכים. המשמעות היא ש-95% מעובדי ההייטק היו חילונים לא חרדים. מי שירצה יוכל להתנחם בכך שעל פי נתוני הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, ב־2020 למדו 15% מהסטודנטים הערבים בחוגי ההייטק כפול מ־7.6% ב־2012.

אלא שלא מספיק להתחיל ללמוד, צריך גם לסיים. מחקר של רשות החדשנות מגלה ש־31% מהסטודנטים היהודים במקצועות ההייטק נשרו במהלך התואר, לעומת 49% מהסטודנטים הערבים. על פי מחקר של בנק ישראל שפורסם לאחרונה, רק 4% ממקבלי התארים בהייטק הם ערבים. וכמובן צריך גם קשרים ויכולת למצוא עבודה. 76.5% מהיהודים שלמדו מקצועות הייטק מועסקים שם לעומת 55% מהערבים. זה נובע בין היתר משיטת "חבר מביא חבר" הנהוגה בהייטק.

מימין דדי פרלמוטר ואלי הורביץ, צילומים: גיל נחושתן, אבישי שאר יישוב מימין דדי פרלמוטר ואלי הורביץ | צילומים: גיל נחושתן, אבישי שאר יישוב מימין דדי פרלמוטר ואלי הורביץ, צילומים: גיל נחושתן, אבישי שאר יישוב

דדי פרלמוטר: "לא נצליח להגיע ליעד של 15% מהעובדים בתעשיית ההייטק בלי להביא את הפריפריה לתחום ולחלק את ההכנסות בצורה נכונה יותר"; אלי הורביץ: "ברפורמת המתמטיקה 5 יחידות נעשו צעדים להקל על הפריפריה, כמו צמצום המינימום לפתיחת כיתה לחמישה תלמידים ויש אפשרות ללמוד מרחוק"

שיטת "חבר מביא חבר"-  כבר לא מספקת די עובדים

"הבעיה הכי גדולה בתעשיית ההייטק זה כוח אדם", אומר יו"ר איגוד ההייטק הישראלי מריאן כהן, נשיא קבוצת מר. "יש מחסור מטורף. מערכת החינוך היום לא מספיק טובה". לדבריו, "המאגר של 'חבר מביא חבר' נגמר. אנחנו חייבים להביא את המרכז אל הנוער מהפריפריה".

סמנכ"ל אינטל העולמית לשעבר דדי פרלמוטר מונה לאחרונה ליו"ר הצוות להגדלת ההון האנושי בהייטק. לדבריו, "לא נגיע ליעד של 15% עובדים בהייטק בלי להביא את הפריפריה להייטק ולחלק את ההכנסות בצורה נכונה יותר".

פרלמוטר אומר שהשאלה האם ילדים ונערים חולמים ושואפים להגיע להייטק "נובעת מאקו־סיסטם ומהמסרים הסמויים והלא סמויים שילד מקבל מהחברה". הוא מסביר ש"כדי להגיע ללימודי הייטק ילדים מתייעצים ביניהן או הם מכירים אנשים שעובדים בהייטק. בחברה הערבית למשל זה לא חלק מהשיח. לחלום יש תפקיד מאוד גדול בבחירת הכיוון בחיים וזה שהחלומות יהיו מספיק גבוהים זה דבר קריטי".

מהוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה נמסר, כי היא מפעילה את תוכנית "הישגים להייטק", שבה משתתפים 1,300 סטודנטים מהפריפריה החברתית. מדובר בצעירים שלא עומדים בתנאי הכניסה או בנטל הכלכלי של הלימודים לרכוש תואר ראשון בהנדסה ומדעים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות