אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עד 180 אלף שקל לתואר ברייכמן – מי צריך אוניברסיטה פרטית בישראל? צילום: שאול גולן,

פרויקט מיוחד

עד 180 אלף שקל לתואר ברייכמן – מי צריך אוניברסיטה פרטית בישראל?

המרכז הבינתחומי קיבל הכרה כאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל ללא דיון ציבורי משמעותי. לטענת המתנגדים זו אוניברסיטה לעשירים, שהוכרה בזכות קשרים פוליטיים. ברייכמן מציגים המלצת ועדה מקצועית וטוענים שהתחרות מועילה. כתבה שלישית בסדרה

10.10.2021, 10:00 | שחר אילן

יש נושאים שאתה בהחלט לא רוצה להיות בצמרת שלהם. אחד מהם הוא שכר הלימוד בהשכלה הגבוהה. בשנתון החינוך האחרון של ה־OECD התפרסמו נתונים השוואתיים לגבי שכר הלימוד במדינות שונות. ישראל היתה באמצע הטבלה בשכר הלימוד במוסדות ציבוריים. אבל במקום הרביעי, ממש בצמרת, בשכר הלימוד במוסדות פרטיים בין המדינות שיש לגביהן נתונים.

לכתבות הנוספות בסדרה: 

שכר הלימוד הממוצע פה במוסדות פרטיים עומד על פי ה־OECD על 9,000 דולר, כלומר הרבה יותר נמוך משכר הלימוד באוניברסיטת רייכמן, שעומד על 42,000 שקל לשנה. הפער נובע גם ממוסדות אחרים שהעלות בהם זולה יותר וגם מכך שמדובר בחישוב שמתאים את שער הדולר לכוח הקנייה באותה מדינה. מי שירצה יתנחם בכך שבארה"ב שכר הלימוד הממוצע במוסדות פרטיים הוא 32 אלף דולר כלומר לאוניברסיטת רייכמן יש לאן לשאוף.

בהודעה שהוציאה האוניברסיטה ביום ההכרזה על ההכרה בה כאוניברסיטה מצוין שהיא הוקמה "במודל אוניברסיטאות העילית האמריקאיות" כדי "להכשיר את מנהיגות העתיד של מדינת ישראל". ברייכמן אוהבים מאוד את ההשוואה הזו. במכתב למועצה להשכלה גבוהה טענו ראשי האוניברסיטה ש"המתנגדים לרעיון האוניברסיטה הפרטית היו ודאי פוסלים בארה"ב מוסדות כמו הרווארד וסטנפורד, MIT וקולומביה, ייל ושיקגו, NYU ופילדלפיה ואחרים". בפועל, הדרך של אוניברסיטת רייכמן לליגה העילית עדיין ארוכה ורק באחד משלושת הדירוגים הבינלאומיים החשובים היא נכנסה כבר לדירוג. אבל ללא ספק יש שאלה האם מנהיגות העתיד של מדינת ישראל באמת צריכה לשלם 130 עד 180 אלף שקל לתואר.

קראו עוד בכלכליסט:

פרופ פרופ' אוריאל רייכמן, מייסד המרכז הבינתחומי הרצליה | צילום: דנה קופל פרופ

מאבק משפטי בדרך להכרה

אוניברסיטת רייכמן בהרצליה הוקמה ב־1994 כמוסד האקדמי הפרטי הראשון בישראל בשם המרכז הבינתחומי. לומדים בה היום כ־8,300 סטודנטים, ויש לה 32 אלף בוגרים. במוסד עשרה בתי ספר, ביניהם למשפטים, מדעי המחשב יזמות ועוד. אין כמעט מדעי הטבע והנדסה, שעלותם גבוהה, או מדעי הרוח, הבלתי מבוקשים. שני תחומים בהם מתמקד המוסד הם לימודים בינתחומיים ויזמות. בבית הספר הבינלאומי של האוניברסיטה לומדים כ־2,200 סטודנטים והיא ללא ספק מוסד ההשכלה הגבוהה הבינלאומי ביותר בישראל.

ב־17 באוגוסט החליטה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) להכיר במרכז הבינתחומי בהרצליה כאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל. ההכרה התקבלה בהליך מוזר ורווי עליות ומורדות. המרכז הבינתחומי החליט לקרוא לעצמו אוניברסיטה ב־2019 לאחר שקיבל מהמל"ג הסכמה להענקת תארי דוקטור ולפני שקיבל ממנה הכרה כאוניברסיטה. הוא אף עתר נגד רשות התאגידים לבית המשפט המנהלי בירושלים כדי שתסכים לשנות את שמו.

אוניברסיטת רייכמן, צילום: דנה קופל אוניברסיטת רייכמן | צילום: דנה קופל אוניברסיטת רייכמן, צילום: דנה קופל

מצד אחד היתה המלצה מאוד חיובית של ועדה מקצועית של המל"ג להכיר במוסד כאוניברסיטה. "המרכז הבינתחומי בהרצליה מתאים חד משמעית להיות אוניברסיטה מבחינת רמתו האקדמית המדעית והמחקרית. הצטרפותו לשדרת אוניברסיטאות המחקר תביא כבוד למדינה ולמערכת ההשכלה הגבוהה שלה", כתבו ארבעה פרופסורים חברי הוועדה בראשות פרופ' (אמריטוס) נחום פינגר מאוניברסיטת בן גוריון.

הליך לא מספק תנאי סף והגבלת שכר לימוד המצב שבו רוב חברי הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג טוענים שתהיה פגיעה משמעותית במערכת האקדמית ולמרות זאת לא התקיים דיון, הוא בלתי סביר שחר אילןלכתבה המלאה

מקריאה של המסמך קשה שלא להתרשם שהוא לא התמודד מספיק עם טענות הביקורת. מצד שני, הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג (ות"ת) החליטה ביולי האחרון ברוב של 3 נגד 1 לא להכיר באוניברסיטת רייכמן. אלא שעם כל חשיבותה, ות"ת היא רק ועדת משנה של המל"ג. המל"ג הפכה את ההחלטה והחליטה ברוב גדול של 18 תומכים ו־3 נמנעים להכיר במוסד.

בדבר אחד אין ספק שהמתנגדים צדקו. לא התקיים דיון ציבורי משמעותי בהשלכות הקמתה של אוניברסיטה פרטית. במסמך שהועבר למל"ג והציג את עמדת המתנגדים נאמר ש"סוגיית ההכרה באוניברסיטה פרטית בישראל היא סוגיית מדיניות עקרונית המחייבת בחינה מעמיקה והסתכלות מערכתית על כלל מערכת ההשכלה הגבוהה".

יו"ר ות"ת היוצאת פרופ' יפה זילברשץ היתה התומכת היחידה בות"ת בהכרה. היא טענה ש"לות"ת אין סמכות לשקול את שאלת הצורך של ישראל באוניברסיטה פרטית. חוק יסוד חופש העיסוק גובר על סמכותה של הות"ת". זילברשץ הסתמכה על חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה מ־2007, שקבעה כי לות"ת אין סמכות לדון בהקמת מוסדות פרטיים אלא ב"נסיבות נדירות שבהן לפתיחת מוסד נוסף יש השלכה על שימוש במקורות ובמשאבים ציבוריים או אם היא מהווה פגיעה בהשכלה הגבוהה בישראל". המתנגדים טענו שזה בדיוק המצב.

פרופ פרופ' יפה זילברשץ | צילום: עמית שעל פרופ

בתגובה שהגישו מייסד המרכז הבינתחומי פרופ' אוריאל רייכמן, שכיהן עדיין כנשיא המוסד, והמשנה לנשיא הבינתחומי לעניינים אקדמאים פרופ' רפי מלניק הם טענו ש"השאלה אם יש להקים אוניברסיטה פרטית הוכרעה כבר בפועל לפני שנים רבות. אם רצו למנוע את התופעה היו צריכים למנוע את ההכרה במרכז הבינתחומי, כמוסד להשכלה גבוהה". עמדת המתנגדים לטענת רייכמן ומלניק, "לא רלבנטית".

החשש: הגדלת הפערים וגניבת מרצים

בין המתנגדים בולט מנכ"ל משרד האוצר לשעבר שמואל סלבין שהוא אולי החבר הוותיק ובעל הניסיון ביותר בות"ת. "זה כל כך מופרך", הוא אומר על ההכרה ברייכמן. "זו החלטה הזויה ובזויה. שאין לי מילים. כמה שאני מסתכל על זה, זה יותר מכעיס אותי. בגלל הקשרים של רייכמן עם גורמים פוליטיים לקחו מכללה בינונית ובאמצעות פוליטיקה עלובה הקימו אוניברסיטה". הוא גם מבקר בחריפות את שתיקת ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) "שנלחמו נגד ההכרה באוניברסיטת אריאל בחמת זעם". לדבריו, "זה ליקוי מאורות. זו אוניברסיטה לעשירים".

באוניברסיטת רייכמן עונים בחריפות לא פחותה, כי "החלטת ות"ת שאותה הוביל סלבין, לא להכיר באוניברסיטה מוכיחה את השיקולים הזרים, את העליבות המקצועית והחריגה מסמכות של ות"ת. התנהלות זו מהווה הוכחה נוספת לצורך לבטל את הות"ת ולבנות מערכת חדשה וראויה במקומה". הם גם מאשימים את ור"ה שהקשה מאוד על תהליך ההכרה בהם.

שמואל סלבין, צילום: אביגיל עוזי שמואל סלבין | צילום: אביגיל עוזי שמואל סלבין, צילום: אביגיל עוזי

הטענות נגד אוניברסיטת רייכמן מתחלקות לשלושה תחומים: היא לא מספיק טובה ולא מלמדת מספיק תחומים, היא מגדילה פערים חברתיים והיא עלולה למשוך מרצים טובים ולפגוע במוסדות המתוקצבים. הבעיה מתחילה בכך שבישראל עד היום החליטו שצריך אוניברסיטה ואז הקימו אותה. לכן לא נקבעו מעולם קריטריונים מחייבים לאוניברסיטה בישראל. אוניברסיטת רייכמן היא הראשונה שמבקשת הכרה בלי שהמדינה תחליט שצריך אותה.

דוגמה למחלוקת הזו היא שהוועדה שהמליצה על ההכרה סברה שדי בכך שמוסד העניק כמה עשרות תארי דוקטור. סלבין ושאר המתנגדים טענו ש"בעולם מקובל שאוניברסיטה צריכה 25 תחומי ידע לדוקטורט". לדבריו, "אלה תחומי ידע דלים ביותר. זה חילול שם האוניברסיטה. זה עלבון למילה אוניברסיטה". סלבין תוקף במיוחד את העובדה שמדובר באוניברסיטה שמתמקדת במשפט ומנהל ואין לה כמעט בכלל מחלקות במדעי הטבע. הוא גם מזהיר שכאשר היא תרצה להקים מחלקות למדעי הטבע היא תדרוש סיוע מהמדינה. ועדת הבדיקה החשיבה מאוד לחיוב את העובדה שבכמה נושאים הרמה באוניברסיטת רייכמן גבוהה משל חלק מהאוניברסיטאות. "אין אף אוניברסיטה שהתחילה עם כל המכלול הרחב של החוגים", אומרת זילברשץ.

חשש מהחרפה בתחרות על המרצים

חשש נוסף הוא מהחרפה קשה של התחרות על מרצים, משום שהאוניברסיטה החדשה אינה כפופה לכללי השכר הציבורי. "ברור שהם ייקחו את המרצים המבריקים ביותר", אומר סלבין. "הם יבטיחו להם שכר כפול". התוצאה לדבריו תהיה "לחץ גדול מאוד להעלות את שכר המרצים. זה שיקול מאקרו כלכלי".

ברייכמן עונים ש"החשש שהאוניברסיטה תרוקן מוסדות אחרים מחוקרים הוא אבסורדי. הסגל ברייכמן איכותי מאוד, אך מבחינה מספרית אינו מתקרב לסגלים העצומים שמחזיקות האוניברסיטאות הוותיקות. בנוסף, רבים מבין המרצים והחוקרים שלנו שהיו צעירים בעלי הישגים גויסו בחו"ל". "תחרות זה דבר בריא", אומרת זילברשץ. "המשכורות של המרצים בסדר ולא בקלות מושכים אנשים. אני לא מאמינה שניתן לקנות פקולטות שלמות".

המתנגדים טוענים גם ש"האוניברסיטה תכשיר פלח עשיר וקטן מאוד באוכלוסייה שיוכל לעמוד בשכר לימוד גבוה שיתפוס את צמרת המשרות והתפקידים, גם או בעיקר בזכות היותו בעל אמצעים כלכליים. מהלך כזה יכול להעצים את הקיטוב הסוציואקונומי והחברתי בישראל".

אוניברסיטת רייכמן, צילום: שאול גולן, אוניברסיטת רייכמן | צילום: שאול גולן, אוניברסיטת רייכמן, צילום: שאול גולן,

כרגע שכר הלימוד של אוניברסיטת רייכמן נע בין 130 ל־180 אלף שקל לתואר לעומת 35 עד 50 אלף לתואר במוסד מתוקצב. באוניברסיטה טוענים ש"זה המינימום ההכרחי לפעילות בלי תמיכה של המדינה". זה לא אומר שהם לא יעלו את השכר ככל שמעמדם יעלה מה שילך ויגדיל את הלוואות הסטודנטים למימון התואר. "אף אחד לא בדק את נושא ההלוואות", אומר סלבין. לדבריו, "סך החובות של סטודנטים שלקחו הלוואות למימון התואר בארה"ב הוא למעלה מטריליון דולר. מישהו בדק את ההלוואות למימון תארים ברייכמן? איך מחזירים, כמה זמן מחזירים"? הוא מספר ש"אני מכיר אנשים שאין להם כסף ומקבלים הלוואות ומשועבדים ונתקעים עם חובות".

את טענת סלבין מחזקים נתוני סקר התאחדות הסטודנטים, המתפרסמים היום (א'), לפיהם ההלוואה הממוצעת לסטודנט עלתה מ־21 אלף שקל ב־2019 ל־34 אלף שקל ב־2021, עלייה של 60%. גובה ההלוואה במכללות הפרטיות עומד על 42 אלף שקל.

ברייכמן טוענים בתגובה ש"שכר הלימוד באוניברסיטת רייכמן מכסה כ־80% בלבד מההוצאות השוטפות של המוסד. היתר, וכן כל ההשקעות הגדולות במבנים ותשתיות, ממומנות מתרומות בלבד. שכר הלימוד הוא בשיעור של כ־20% בלבד משכר הלימוד שגובות אוניברסיטאות פרטיות בארה"ב, והוא דומה לשכר הלימוד בגן פרטי במרכז הארץ".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות