סוף סוף, הפיצ׳ר הסודי החדש של אפל הופך את העולם לטוב יותר

לרובנו יש יחס דואלי לטכנולוגיה שמקיפה אותנו, ובעיקר לפריט הטכנולוגי שנמצא בשימוש התכוף והנרחב ביותר בחיים שלנו – הסמארטפון. מצד אחד, מדובר בפריט חיוני לחיי היומיום, מרכז התקשורת שלנו עם אנשים אחרים, הדרך המרכזית לקבל עדכונים על הנעשה בעולם, לצרוך ידע, לבדר את עצמנו ועוד. במובנים מסוימים, המשך של עצמנו. מצד שני, כולנו ערים לנזקים השונים שמגיעים עם שימוש תכוף בסמארטפון ובשירותים טכנולוגיים מודרניים אחרים.

ההתראות העקביות – מרשתות חברתיות, אפליקציות מסרים מידיים, גופי חדשות ועוד – גורמות להסחת דעת תמידית שיכולה לפגוע בשטף העבודה ואפילו בשיחה עם אנשים אחרים שנמצאים ממש מולנו (מי לא התעצבן מכך שבאמצע משפט, בן השיח מרים את הטלפון כדי לבדוק התראה שהתקבלה זה עתה, ומי לא עמד בפיתוי וחטא בכך בעצמו פעמים רבות?).

ריסוק ופירור הלכידות החברתית

ואם יש האשמה נוקבת במיוחד נגד הטכנולוגיה שמקיפה אותנו, הרי שמדובר בניתוק ובפירוד שהיא מייצרת. רשתות חברתיות, שהפופולרית ביותר מביניהן הוקמה על בסיס ההבטחה לחבר אנשים מכל העולם, הן כיום גורם מכריע בריסוק ופירור הלכידות החברתית ברמות שונות – מהמקומית, דרך הארצית ועד העולמית. הן זורעות שנאה, מפיצות שקרים, מקדמות גזענות ואלימות, משחקות תפקיד חשוב בהתפוררות ובהתרסקות של קהילות. הן לא האשמות הבלעדיות בכך, יש תהליכי עומק עולמיים מורכבים שמובילים לשינויים אלו, אבל הן לכל הפחות משמשות גורם מזרז ומקצין, לוקחות את התהליכים והופכות אותם למהירים יותר, נפוצים יותר וחמורים יותר.

צילום: bigstock

הסמארטפון, בינתיים, הפך לכלי שמנתק אותנו על בסיס יומיומי מהסביבה המיידית שלנו. בין אם זה בארוחה משפחתית, במפגש עם חברים, או סתם בילוי עם הילדים בגינה – יותר מדי פעמים המכשיר מצליח לשאוב אותנו לתוכו, לזמנים ארוכים או קצרים אך מרובים ומצטברים, מנתק אותנו באופן מיידי ממה שקורה סביבנו, לא פעם גורם לנו להחמיץ אירוע קטן שקרה ממש מולנו, חלק חשוב או סתם משעשע בשיחה. שולף אותנו מהרגע למקום אחר, כזה שפעמים רבות אנחנו לא חייבים להיות בו עכשיו. מבוגרים וילדים כאחד. לי כל כך פשוט וקל להשאב לתוך הסמארטפון, שאני צריך לעשות מאמץ מודע על מנת שלא להרים אותו בזמן ארוחה משפחתית, כדי שלא ארים ואתחיל לגלול בו מתוך הסח דעת.

אוזניות איירפודס פרו ב-900 שקל

בעדכון האחרון למערכת ההפעלה של האייפון נוספה תכונה די חבויה, שלא עושה הרבה בפני עצמה אך שיש לה כוח עצום לחבר אותנו לסביבה היומיומית שמקיפה אותנו, לשנות אפילו את אופן ההסתכלות שלנו על העולם. תכונה שמזכירה לנו שטכנולוגיה, כשהיא מעוצבת בדיוק ובחכמה, יכולה להיות גורם מחבר וממצב, שמכניס אותנו לרגע במקום להוציא אותנו ממנו. יש לה רק חיסרון משמעותי אחד: היא דורשת, בנוסף לאייפון, אביזר היקפי שעולה בערך 900 שקל כדי ליהנות ממנה.

האביזר ההיקפי הזה הוא אוזניות איירפודס פרו (או איירפודס מקס) של אפל. 

אני מאוהב באיירפודס פרו שלי. זה אולי המוצר הטכנולוגי האהוב עלי מהשנים האחרונות, ומאז שקניתי אותן לפני קרוב לשנתיים אני משתמש בהן בתדירות יומית גבוהה, כמה שעות מדי יום – לשיחות טלפון, להאזנה למוסיקה או לפודקסטים, בעת צפייה בטלוויזיה בשעות הבוקר המוקדמות כשכל בני הבית עוד ישנים. מדובר באביזר בלתי נפרד מהחיים שלי, כזה ששדרג אותם משמעותית.

יש הרבה הבדלים בין האיירפוס פרו לאיירפודס הרגילים, והמשמעותי ביותר מבחינתי הוא יכולת ביטול הרעשים שלהן. כמי שרוכב לא מעט על אופניים בתוך העיר ההבדל בין רכיבה עם ביטול רעשים או בלעדיו הוא משמעותי. ביטול הרעשים מכבה כמעט לחלוטין את הקולות הרועשים, לעתים בצורה מסוכנת, של העיר ומאפשר להאזין למוסיקה או לפודקאסטים בווליום נמוך הרבה יותר וזה באופן כללי מצוין בטווח הארוך.

אבל בכל הנוגע לבעיית הניתוק, אוזניות עם ביטול רעשים רק מחריפות את הבעיה. עד כדי כך, שנאסר עלי, ובצדק, להפעיל את התכונה הזו כשיש עוד בני משפחה בבית, זה קרה אחרי שזוגתי, שישבה במרחק 2 מטר ממני בזמן שתליתי כביסה כשאני מאזין לפודקאסט, נאלצה להתקשר אליי כדי לזכות בתשומת לבי. 

איירפודס פרו | צילום: מסך אתר אפל

אבל כל זה השתנה בגרסה 15 של iOS, מערכת ההפעלה של האייפון. היו לא מעט חידושים בגרסה העדכנית של iOS – אבל החידוש שאני מדבר אליו נחבא בתת-תפריט של תת-תפריט. כדי למצוא אותו, צריך להיכנס ליישום ההגדרות, לגלול לנגישות, שוב לגלול לשמע/ויזואלי, לבחור התאמת אוזניות, לוודא שאתם עם אוזניות האיירפודס פרו שלכם מחוברות לאייפון, ואז לגלול למטה ולבחור בחדירת רעשי רקע ולהפעיל. עכשיו, יורדים עוד קצת, ומזיזים את הבר של צמצום רעשי רקע עד לרמה המרבית. ואז? כשהתכונה הזו עובדת (במוד השקיפות של האוזניות, שעושה את ההפך מביטול הרעשים שלהן ומתווך את הסביבה למשתמש כאילו הוא ללא אוזניות) אז מתרחש קסם. אני לא מגזים.

החיים בעיר מלווים ברעש רקע מתמיד אנחנו כמעט שלא מודעים אליו, אבל הוא תמיד שם, שוכן בפאתי התודעה שלנו. מעין שילוב של רעשי המכוניות, המזגנים, המכונות ושאר הקולות האורבניים הקבועים שמתמזגים למעין שאון מונוטוני מתמשך שלעולם לא עוזב אותנו, ולו לרגע אחד. אפילו עכשיו בעודי כותב שורות אלו, ב-5:30 בבוקר (!), אני יכול לשמוע אותו מתחת לתקתוק המקלדת.

אבל לא הייתי מודע לקיום שלו עד לפני שבוע, כשהפעלתי את ביטול רעשי הרקע. פתאום, רעש רקע קבוע שליווה את כל החיים שלי נעלם כמעט לחלוטין, ורק כשהוא נעלם שמתי לב כמה הוא היה שם, נוכח בכל רגע. לא הבחנתי בזה כשהשתמשתי בביטול הרעשים, כי התכונה הזו חסמה את כל הצלילים בבת אחת. אבל החידוש הזה? הוא מבטל רק את השאון העירוני הקבוע, ומותיר את כל השאר.

וכל השאר, זה עולם חדש לגמרי. כשהשאון האורבני הרגיל נעלם, כל הצלילים האחרים מקבלים פתאום חיים משלהם, קופצים לקדמת הבמה. מחסומי ההגנה האוטומטיים שמופעלים כדי לסנן את השאון הקבוע יצאו להפסקה, ושאר העולם יכול להיכנס. ציוץ ציפורים, יללות חתולים, אנשים מדברים ברחוב, ילדים משחקים, הכל חד, ברור, ומעניין. אם ביטול הרעשים יוצר סביב המשתמש בועה מבודדת ומנתקת, ביטול רעשי הרקע מרחיב את הבועה לכל הסביבה המיידית והקצת פחות מיידית שלו, הופך אותו לחלק מהותי יותר בהתרחשויות שסביבו, ממצב אותו בעולם כמאזין פעיל, משנה את הדרך שבה הוא מבין את הסביבה שלו ומעבד אותה.

תוסיפו לכך יכולת אחרת שנמצאת באותו תת-תת-תת-תת-תפריט – הגברה, שהופכת את האוזניות למעין מכשיר שמיעה ומעצימה את הקולות שמסביב (ושיש משתמשים שתיארו אותה כמו יכולת סופר-שמיעה של גיבור-על - ותחשפו ברמה עמוקה יותר לעולם שמסביב, לחלקים החשובים שבו, לא לשאון המיותר שיוצר מעמסה רגשית קטנה אך קבועה.

ברומן החדש והמצוין שלו ״Harlem Shuffle״, מטיב קולסון ווייטהד, לתאר את השאון העירוני הזה ש"האפקט שלו בלתי-מדיד עד שהוא נעלם". "כמו מחשבה רעה או זיכרון רע... דקירה עקבית ולחישה קבועה", הוא כתב (התרגום שלי). צמצום רעשי הרקע משחרר את הלחץ הזה, מרגיע את הגוף, מאפשר לנו להתחבר בנעימים לעולם שמסביבנו, להיות נוכחים ברגע כאן ועכשיו, לא במקום אחר.

סוף סוף, טכנולוגיה שבאמת הופכת את העולם למקום טוב יותר. בהנחה, כמובן, שכבר יש לכם אייפון ועוד כמה מאות שקלים להוציא על אוזניות.