כך הצליח סטארט-אפ רעוע ושערורייתי להתל בשחקני ענק

השבוע תם פרק נוסף בעלילה המשוגעת שמחברים בשנים האחרונות עושי שוק, מוסדיים ויזמים. סופו כבר כמעט ידוע מראש: משקיעים שאיבדו את כל כספם על סטארט־אפ גרוע שפועל באופן כמעט פלילי ומנוהל בצורה שערורייתית.

על הנייר היה לאוזי (Ozy), סטארט־אפ בתחום המדיה שהוקם ב־2013, את כל הרכיבים הנדרשים להצלחה במאה ה־21: מנהיג כריזמטי ומקושר, פלטפורמה אלגנטית, שורה של אנשים חשובים בדירקטוריון ובוועד המנהל, יצירתיות חשבונאית ושם מיוחד עם רפרנס תרבותי שהמציאו בחברה לאקוסיסטם שבנו. מה יכול היה להשתבש? הכל, כמובן.

הסיפור הבא, שהפך לשיחת היום בתקשורת האמריקאית, לא הגיע לידיעת הציבור בצינורות הראויים. לא מכתב תביעה, לא חקירת FBI שדלפה או הושלמה, ואפילו לא חקירה של רשות ני"ע, אם כי חלקים מאלה מתרחשים בזמן כתיבת שורות אלה. כתבה שפורסמה ב"ניו יורק טיימס" על תקרית יוצאת דופן שהתרחשה לפני כמעט שנה, בפברואר 2021, הטילה אור על הפרשה.

המשקיע ברח, היו"ר נבהל והתחרט

אוזי היא חברת מדיה שהתגאתה במיליוני קוראים וצופים לתכנים שפרסמה בפלטפורמה שלה. אלה כללו גם תוכנית ראיונות בהנחיית קרלוס ווטסון, מנכ"ל ומייסד אוזי. התוכנית המצליחה של ווטסון, בעברו בנקאי בגולדמן זאקס ומנחה ברשת MSNBC, נרכשה על ידי רשת הכבלים A&E, אך מצאה את עצמה משודרת על פלטפורמת YouTube Originals. לא משנה השמות הגדולים שאירח — בהם ענקים כמו ביל גייטס — ווטסון היה זקוק לעוד כסף.

תוכנית של אוזי בהנחיית המייסד והמנכ"ל קרלוס ווטסון. כמו המשיכה ל"כריזמה" של אדם נוימן | צילום: AFP

בפברואר פנתה אוזי לענק ההשקעות גולדמן זאקס כדי שישקיע בה 40 מיליון דולר והיא תוכל להמשיך בפעילותה. כדי לשכנע את הבנקאים קבעה אוזי פגישת ועידה בזום שאליה הוזמן אלכס פייפר, בכיר מיוטיוב, לדבר על איכויותיה המרשימות של אוזי. זה עבד: האורח אמר לבנקאים מה שהם רצו לשמוע. ב"טיימס" נכתב: "אוזי זכתה להצלחה גדולה ביוטיוב, צברה צפיות משמעותיות ודולרים של מודעות; ווטסון היה מנהיג טוב כפי שנראה שהיה". אבל משהו לא הסתדר. חל שיבוש דיגיטלי כלשהו בשיחה, והבכיר מאוזי ביקש לעבור לשיחת ועידה טלפונית במקום וידיאו. ככל שהתקדמה השיחה, הקול של נציג יוטיוב עבר עיוות שנשמע דיגיטלי, וגולדמן זאקס פנו ליוטיוב. או אז התברר שאף נציג של יוטיוב לא נכח בפגישה בכלל. בוצעו חקירה פנימית ופנייה ל־FBI ובתוך ימים ספורים התנצל ווטסון בפני גולדמן זאקס ואמר כי הקול בשיחה היה של סמיר ראו, מנהל התפעול הראשי של אוזי. משבר נפשי, הוא הסביר.

אבני הדומינו החלו ליפול בזו אחר זו. ווטסון שיגר תגובה שהאשימה בניגוד עניינים את כתב "הטיימס" בן סמית —  ממייסדי באזפיד, שלטענת ווטסון ניסו ולא הצליחו לרכוש את אוזי; אחרי יומיים משקיע ראשוני בחברה הודיע כי הוא מוותר על מניותיו ואחרי יום נוסף המגישה קייטי קיי, מהכוכבות הגדולות של אוזי, הגישה את התפטרותה; ביום הרביעי למשבר הודיע על עזיבתו מארק לסרי, המשקיע המיליארדר שהפך ליו"ר אוזי בספטמבר, תוך הדגשת חוסר ניסיונו ב"תחומים כמו ניהול משברים"; מפרסמים החלו לבטל חוזים עם החברה וביום השישי לאירוע הכריז דירקטוריון אוזי על סגירתה. ווטסון הודיע על פרישתו ממועצת המנהלים של הרדיו הציבורי האמריקאי NPR; אולם ביום התשיעי למשבר הודיע ווטסון ש"מה פתאום", הוא ישיק אותה שוב. "לחיי ימים טובים יותר בעתיד", סיכם במכתב לעובדים.

הכסף של הציבור טובע בעולם ההון סיכון

ככל שהימים נוקפים, מתברר כי הסיפור הרבה יותר גדול מכל אלה. אוזי, לפי דיווחים והדלפות שונות מצד עובדיה, הטעתה במשך שנים את כולם. כך, למשל, נטען כי היא פרסמה נתונים מוטעים בנוגע לגודל הקהלים שלה ולמעורבות המשתמשים, קנתה תעבורת אינטרנט כדי "לתמרן משקיעים", טענה כי סלבריטאים כמו שרון ואוזי אוסבורן היו מעורבים בה (הם הכחישו זאת) והריצה פרסומות עם ציטוטים מזויפים של ביקורות מהללות לפלטפורמה שלה. למעשה, כך נחשף, A&E מעולם לא היתה מעורבת בפרויקט של אוזי ויוטיוב בכלל לא הפיקה את הסדרה. אפילו Ozyfest, פסטיבל שהחברה הציגה כ"איקוני", מכר לכאורה 100 אלף כרטיסים והתהדר בנותני חסות כמו CNBC, לא באמת יצא לפועל.

נראה כי ההתנהלות הזו החלה עוד מימיה הראשוניים של החברה. אף שלאורך קיומה עלו כמה פעמים טענות לגבי בעייתיות הנתונים של תעבורה ומעורבות משתמשים שהיא מציגה, היא המשיכה בשלה לגיוס של כ־70 מיליון דולר ממשקיעים גדולים כמו המיליארדרית (ואלמנתו של סטיב ג'ובס) לורן פאוול ג'ובס; חברת ההוצאה לאור הגדולה באירופה אקסל שפרינגר; קרן פורד ודיוויד דראמונד, קצין המשפטים הראשי לשעבר של גוגל. לפי בלומברג, כ־13% מהחוב שאוזי גייסה הגיעו לפנסיות של הציבור.

אוזי ושרון אוסבורן. הוצגו כמעורבים אבל התנערו מהחברה

תביעה שהוגשה בימים אלה, עם החשיפה של "הטיימס", מתארת את דינמיקת ההונאה לכאורה. מכתב התביעה שהגישה קבוצת Lifeline עולה כי בפברואר ובמאי האחרונים היא השקיעה באוזי סכום שמגיע ל־2.25 מיליון דולר. לטענת הקבוצה, בזמן שאוזי ניהלה מגעים להשקעה היא לא חשפה כי גולדמן זאקס סירבה להשקיע בה ושבכיר באוזי ניסה להונות את הבנק בשיחת ועידה. 

אבל העניין חמור עוד יותר — לטענת Lifeline, הם השקיעו באוזי נוכח טענתה ש"אלפבית או אחת החברות־הבנות של גוגל" מובילה את סבב הגיוס הזה, עם הבטחה להזרים 30 מיליון דולר. לפי מסמכים שהגיעו לידי אתר החדשות האמריקאי אקסיוס, ההערכה היתה כי גוגל ונצ'רס מובילה את הגיוס לפי הערכת שווי של 450 מיליון דולר לפני הכסף. לפי Lifeline מידע זה היה מהותי להחלטתה להשקיע בחברה. נשמע סביר בסך הכל.

כעת הכל תוהים כיצד חברה רעועה כל כך הצליחה לשטות במשך זמן כה רב בשחקנים דומיננטיים באין מפריע. בדיקת נאותות לפני השקעה היתה יכולה לעזור, וגם החלטה של גולדמן זאקס ויוטיוב להפוך את ההתחזות לפומבית כדי להזהיר אחרים. אבל עולם ההון סיכון של היום, שבו משתתפים גם המוסדות הפיננסיים המסורתיים מכולם ולכן גם כספי הציבור, מתנהל תחת אשליה עצמית של מריטוקרטיה. 

לפיה אלה המומחים והמיומנים, העשירים, המפורסמים והמוסדיים, ראויים ואחראים דיים להשקיע את כספי הציבור. בעוד בפועל ניכרת משיכה להייפ. האליטה הכלכלית מתקבצת סביב נרטיבים מושכים — בין אם זו החדשנות מהשוליים של ווטסון, המשיכה העיוורת של מאסיושי סאן מסופטבנק אחר ה"כריזמה" של אדם נוימן ב־WeWork, או המוקסמות מאליזבת הולמס, "הגרסה הנשית של סטיב ג'ובס", מתרנוס.

באתר של אוזי הם כותבים כי שאבו את שמם מהסונטה "אוזימנדיאס" מ־1818 של המשורר האנגלי פרסי ביש שלי. "היא נקראת בדרך כלל כאזהרה מפני האגו המוגזם והארעיות של הכוח", הם כותבים. באוזי ציינו שהם מפרשים את הסונטה אחרת, אבל היה מרענן אם הם וכל השחקנים הנוגעים בדבר היו נצמדים ללקח הפרשנות מקובלת, ונשמרים היטב לעצמם ולכספם.