אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדרך לאכילה נכונה: מהמעבדה לצלחת פודטק 2021 |

FoodTech 2021

הדרך לאכילה נכונה: מהמעבדה לצלחת

כלכליסט טק: אבקה מועשרת בחלבונים; המלצות למזון מותאם אישית; קפסולה שהופכת לארוחה מזינה; טקסטורה משופרת לתחליפים צמחיים; האצת גידול תאי בשר; ציפוי פולימרי השומר על ניקיון מכונות הייצור; החלפת חומרים סינתטיים ברכיבים מהצומח; הארכת חיי מדף של יבולים; מערכות הדפסה ביולוגיות לייצור מוצרי בשר; מערכת גידול לסופר־פוד חדש; טכנולוגיה לנטרול טעם הלוואי של תחליפי חלבון; 11 החברות שהגיעו לשלב הגמר של תחרות המהלך החדשני הבא בתעשיית המזון של תנובה וכלכליסט מציגות שלל פיתוחים

11.10.2021, 08:34 | שירות כלכליסט

תחרות המהלך החדשני הבא בתעשיית המזון של תנובה ו”כלכליסט” מגיעה לשלב הגמר, ומתוך עשרות חברות סטארט־אפ שהגישו מועמדות נבחרו 11 מתמודדות. 

השנה העולות לגמר מייצגות פיתוחים וטכנולוגיות מתחומים כמו תחליפי מזון ובשר מתורבת, כלכלה מעגלית, שיווק ופרסונליזציה, שרשרת האספקה ואפילו תעשייה 4.0. המגוון הזה מעיד על הדומיננטיות ההולכת וגדלה של ענף הפודטק בהייטק המקומי, ומשקף את האימפקט שיש לטכנולוגיות בתחום על עתיד העולם. 

אירוע הגמר ייערך ביום שני 18 באוקטובר במתחם Pop&Pope בתל אביב. החברה הזוכה תקבל עד 100 אלף דולר להטמעה מסחרית של הטכנולוגיה בתנובה או כהשקעה ועד 50 אלף דולר לפרסום ב”כלכליסט דיגיטל”.


קראו עוד בכלכליסט:


השופטים בתחרות הם יואל אסתרון, מו"ל “כלכליסט”, אייל מליס, מנכ"ל תנובה, אניה אלדן, סמנכ”לית הזנק ופיתוח עסקי ברשות החדשנות, ג'ון מדבד, שותף מנהל ומייסד OurCrowd, פרופ' איילת פישמן, חברת סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ודיקנית הסטודנטים בטכניון, אייל רוזנטל, שותף בקרן הון סיכון Finistere Ventures, ד"ר טלי פלדמן סיון, יזמת סדרתית בתחומי הפודטק, הפארמה והמכשור הרפואי, ד”ר תמי מירון, CTO בחממת הפודטק Fresh Start, ניר גולדשטיין, מנכל GFI ישראל, שי כהן, CINO תנובה, ד”ר זאב פלדמן, יו”ר חבר הנאמנים המכללה האקדמית תל חי. כרו"ח המלווה של התחרות שימש רון צדוק, ראש תחום פודטק ואגטק, KPMG סומך חייקין. 

MAOLAC

שנת הקמה: 2017

מייסדים: מאיה אשכנזי, אריאל אורבך ושגיא כץ 

על אף ערכיו התזונתיים, תעשיית החלב אינה מנצלת את הקולוסטרום (הנוזל המתקבל מהעטין בשלושת הימים לאחר ההמלטה לפני הופעת החלב), ובכל שנה מושלכים 5 מיליארד ליטר של קולוסטרום שמזהמים את מערכת השפכים. MAOLAC פיתחה טכנולוגיה לזיהוי ומיפוי של מאות חלבונים בקולסטרום, ובאמצעות מודלים מבוססי AI יצרה מסד נתונים המאפשר לקבל המלצה לשילובי חלבונים עבור צרכים ספציפיים. 

המוצר הסופי הוא אבקת קולוסטרום מועשרת בחלבוני קולוסטרום המיועדת לשימוש במזון, תוספי תזונה, קוסמטיקה טיפולית, פארמה ופורמולות לתינוקות. 

MAOLAC פודטק 2021,  MAOLAC פודטק 2021 MAOLAC פודטק 2021,



AlgoCart

שנת הקמה: 2020

מייסדים: יובל כנפי ותומר הר־פז 

כל מי שנמנע מצריכת מוצרים מסוימים מכיר את התהליך של עיון ברכיבי המוצר לפני רכישתו. חברת  AlgoCart פיתחה טכנולוגיית פרסונליזציה מבוססת AI המאפשרת לכל אדם לקנות מזון בהתאם לצרכים הבריאותיים האישיים שלו, ללא כל ידע מוקדם.

האלגוריתם של החברה קורא את רכיבי המוצר, משקלל אותם עם ידע מבוסס מומחים שקיים במערכת, וממליץ על המוצרים שיכולים להתאים ללקוח.

המערכת מיועדת לאתרים של חברות מזון קמעונאיות, שיוכלו בעזרתה לשפר את חוויית הצריכה בקרב לקוחותיהם.

AlgoCart. יובל כנפי ותומר הר־פז,  צילום: נוי ערקובי AlgoCart. יובל כנפי ותומר הר־פז | צילום: נוי ערקובי AlgoCart. יובל כנפי ותומר הר־פז,  צילום: נוי ערקובי


ANINA Culinary Art

שנת הקמה: 2019

מייסדים: מידן לוי, ענת נתן, אסתי בראנץ 


הדור הבא של הארוחות המוכנות נראה הרבה יותר טוב. ב־ANINA, שמייסדיה הם בוגרי בצלאל, יוצרים קפסולות ייחודיות של ארוחות מהירות הכנה, עשויות 100% רכיבים טבעיים, עשירות בערכים תזונתיים, ומכילות כ־40% ירקות ו־20 גרם חלבון בכל מנה. המוצר הסופי הוא קפסולה מעוררת תיאבון שמכניסים לקערה, מוסיפים לה כוס מים, מחממים במיקרו לכמה דקות, ויש ארוחה בריאה ומזינה.

 יתרון נלווה הוא מניעת בזבוז על ידי שימוש ברכבי מזון שאינם נמכרים לצרכן בשל פגמים במראה שלהם. 


ANINA Culinary Art. מימין: מידן לוי, ענת נתן מסיידי ואסתי בראנץ ,  ANINA Culinary Art. מימין: מידן לוי, ענת נתן מסיידי ואסתי בראנץ ANINA Culinary Art. מימין: מידן לוי, ענת נתן מסיידי ואסתי בראנץ ,


Alfreds

שנת הקמה: 2021

מייסדים: רפי שביט ורוני ריינברג

ב־Alfreds מצאו פתרון יצירתי לבעיה שמטרידה לא מעט יצרני בשר מתורבת — עניין המרקם. החברה מפתחת פלטפורמה טכנולוגית לייצור טקסטורות לתחליפים צמחיים לנתחי בשר ותחליפי גבינות, כגון בשר, עוף, דגים וגבינה צהובה. הטכנולוגיה (מוגנת הפטנט) שאולה מתעשיית הפארמה. בין היתרונות שלה היכולת להציע טקסטורה רציפה, ייצור בכמויות מסחריות משמעותיות, מסלול רגולטורי ברור, חומרי גלם ידועים ומחיר תחרותי. 


Alfreds. מימין: רפי שביט ורוני ריינברג,  Alfreds. מימין: רפי שביט ורוני ריינברג Alfreds. מימין: רפי שביט ורוני ריינברג,


Profuse Technology Ltd

שנת הקמה: 2021

מייסדים: ד"ר תמר אייגלר-הירש וגיא נבו מיכרובסקי 

תחום הבשר המתורבת הוא אחד הפורחים בענף תחליפי המזון, אבל יש בו עדיין כמה אתגרים מרכזיים, ואחד מהם הוא קצב הייצור האטי של מוצרים כאלה, מה שגם משפיע משמעותית על שורת הרווח של החברות. חברת Profuse עושה שימוש בפיתוח של מכון ויצמן המאפשר להאיץ גידול של תאי בשר ושריר, ובכך מסייע לחברות בתעשיית הבשר המתורבת להגדיל את התפוקות שלהן בעת הייצור. 

המוצר של Profuse הוא חומר גלם בתוך שרשרת האספקה, וניסוי שביצעה הראה גידול מהיר של תאים באופן משמעותי בהשוואה למקובל לענף. 


Profuse Technology. מימין: פרופ’ אלדד צחור, ד”ר אורי אבינועם, ד”ר תמר אייגלר וגיא נבו מיכרובסקי,  Profuse Technology. מימין: פרופ’ אלדד צחור, ד”ר אורי אבינועם, ד”ר תמר אייגלר וגיא נבו מיכרובסקי Profuse Technology. מימין: פרופ’ אלדד צחור, ד”ר אורי אבינועם, ד”ר תמר אייגלר וגיא נבו מיכרובסקי,

Kiinns

שנת הקמה: 2019

מייסדים: צביקה ואהוד פורמן

החברה שמה לה למטרה לשנות מהיסוד את תהליכי הניקוי בתעשיית המזון. במקום הליך ארוך ושימוש בחומרים ישנים, פיתחה החברה שכבת ציפוי פולימרי ייחודית שניתן להתיז על מכונות הייצור. 

החומר החד־פעמי מתאים לכל גאומטריה ויוצר הפרדה בין המזון למכונות לאורך כל הליך הייצור של המזון. מיד לאחר סיום התהליך מורידים את הציפוי ומלבישים פולימר חדש. ההסרה והלבשה נעשות על ידי מערכות אוטומטיות שפותחו על ידי החברה. 

התוצאה היא הקטנה משמעותית בחיידקים בקו הייצור, כמו גם חיסכון משמעותי של שפכים וזיהומים באמצעות שימוש בפולימר מתכלה. 

Kiinns. מימין: צביקה פורמן, רוני אפרתי וד”ר אהוד פורמן
,  Kiinns. מימין: צביקה פורמן, רוני אפרתי וד”ר אהוד פורמן Kiinns. מימין: צביקה פורמן, רוני אפרתי וד”ר אהוד פורמן
,

Pigmentum

שנת הקמה: 2018

מייסדים: טל לוצקי ואמיר טרילורל 

החברה, שהחלה את דרכה במעבדה של האוניברסיטה העברית, פיתחה טכנולוגיה להפקת חומרים טבעיים מגידולים מסורתיים. אלה יאפשרו בבוא הזמן להחליף חומרים סינתטיים המשמשים כתוספי מזון או כחומרי גלם. בנוסף לכך הטכנולוגיה של Pigmentum מאפשרת לשפר את תהליך המיצוי שקיים היום, ולהוציא עד פי 15 יותר חומר גלם מכל צמח. 

Pigmentum. מימין: טל לוצקי ואמיר טרילורל
,  צילום: גיל אליהו Pigmentum. מימין: טל לוצקי ואמיר טרילורל | צילום: גיל אליהו Pigmentum. מימין: טל לוצקי ואמיר טרילורל
,  צילום: גיל אליהו

Biotipac

שנת הקמה: 2018

מייסדים: יפעת המר ויפעת פלד 

השלכת מזון טרי בשל קלקול היא אתגר קשה לפיצוח. בחברת Biotipac פיתחו טכנולוגיה להארכת חיי מדף של יבולים, תוצרת חקלאית ומוצרי מזון טריים שמגנה עליהם ממיקרואורגניזמים גורמי קלקול, באמצעות שימוש בחיידקים ידידותיים לאדם. מנגנון השימור מבוסס על עיכוב תחרותי, כלומר חיידקים “טובים” גדלים על חשבונם של מיקרואורגניזמים מזיקים.

היתרונות של פתרון מסוג זה הם פשטות המוצר, המחיר התחרותי, היעילות האיכות והישימות. הפתרון של החברה מתאים לטווח רחב של יישומים, לא רק פירות וירקות, ולשיטת שימור טבעית. יתרון נוסף הוא שהפעילות של החברה אצל הלקוח איננה מצריכה השקעה בציוד ייעודי בקווי הייצור. 

Biotipac. מימין: יפעת פלד ויפעת המר
,  Biotipac. מימין: יפעת פלד ויפעת המר Biotipac. מימין: יפעת פלד ויפעת המר
,

MeaTech 3D

שנת הקמה: 2019

מייסדים: שרון פימה

MeaTech, הרשומה למסחר בארצות הברית, משלבת בין ייצור חלבון להדפסת תלת־ממד. החברה מפתחת מגוון טכנולוגיות מתקדמות לייצור מוצרי חלבון אלטרנטיביים ומתמקדת בייצור בקר, חזיר ועוף מבוססים תאי גזע ובשיפור מזון מן הצומח עם בשר אמיתי. היא מפתחת מערכות הדפסה ביולוגיות המיועדות לייצור מוצרי בשר מובחרים, כאשר המדפסת מאפשרת פריסה של תאי הבשר, ולאחר מכן המוצר עובר לאינקובטובר להמשך גידול. 

מימין: עמרי שיינין ושרון פימה,  צילום: הדס פרוש מימין: עמרי שיינין ושרון פימה | צילום: הדס פרוש מימין: עמרי שיינין ושרון פימה,  צילום: הדס פרוש


GreenOnyx

שנת הקמה: 2013

מייסדים: ציפי שוהם ובני שוהם 

 ירק ה־Duckweed ממשפחת עדשיות המים הוא הסופר־פוד שטרם שמעתם עליו. בכל גרם של הירק הטרי הזה יש יותר ברזל זמין מתרד, יותר אבץ מקייל או ברוקולי, ויותר אשלגן מכל ירק ירוק אחר. 

החברה פיתחה מערכת גידול ורטיקלית אוטונומית לירק המייצרת תנאי סביבה אופטימליים לגידולו: תנאים המבוקרים ומותאמים באמצעות סנסורים ביולוגים שמחליפים את הצורך באגרונום. האוויר מפולטר ברמה גבוהה המאפשרת תנאים סטריליים, והמים מטופלים למניעת זיהומים. כך ניתן לייצר מזון באיכות גבוהה מאוד, קרוב מאוד לצרכן הסופי, להקטין עלויות שינוע וגידול ולהציע בחנויות המזון סופר־פוד חדש וטרי. 


יוגורט עם Wanna greens  טריים, צילום: Thomas Dhellemmes יוגורט עם Wanna greens טריים | צילום: Thomas Dhellemmes יוגורט עם Wanna greens  טריים, צילום: Thomas Dhellemmes


Yeap ltd

שנת הקמה: 2020

מייסדים: יונתן גושן, דידיה טוביה ודומיניק גרבינסקי

המוצר שפיתחה Yeap פותר שתי בעיות באחת: הוא נפטר מטעם הלוואי שיש לתחליפי חלבון ומנצל תוצר לוואי של תעשיית השמרים. הטכנולוגיה של החברה עושה שימוש בשמרים שנותרים מתהליכי ייצור בתעשייה כמו שמרי בירה או תמציות שמרים, ומייצרת מהם חלבון פונקציונלי כמו אבקת חלבון או גורם מייצב. 

לחלבון של החברה פונקציונליות גבוהה, וניתן לשלוט בטעמו, להבדיל מחלבון האפונה הנפוץ מאוד שמאופיין בטעם לוואי דומיננטי, ושכדי לחפות עליו מוסיפים למוצר הסופי המון חומרי טעם וריח, מה שהופך אותו למוצר מעובד ובריא הרבה פחות.

Yeap. מימין: דומיניק גרבינסקי, דידיה טוביה ויונתן גושן 
,  צילום: הדס פרוש Yeap. מימין: דומיניק גרבינסקי, דידיה טוביה ויונתן גושן | צילום: הדס פרוש Yeap. מימין: דומיניק גרבינסקי, דידיה טוביה ויונתן גושן 
,  צילום: הדס פרוש


תגיות