"ההבדל המהותי בין עבודה בתאגידים הגדולים לסטארטאפים הקטנים הוא בתשוקה"

"ההבדל המהותי בין עבודה בתאגידים הגדולים לסטרטאפים הקטנים הוא בתשוקה. לקום בבוקר ולהרגיש שאתה רוצה לקרוע את העולם", כך אמרה יעל פלד-אדם, מייסדת משותפת של הסטרטאפ Laguna Health, בפאנל StartUps Vs. Unicorns (סטרטאפים נגד יוניקורנים) שהתקיים במסגרת כנס Tech@Work של כלכליסט. לדבריה, "כשאתה הולך לעבודה בתאגיד, יש לך סדר יום מאוד פשוט, רגוע ונעים. לא שזה רע, אבל פה אתה כל הזמן 'עם הסכין בין השיניים', נלחם על כל לקוח, על כל מי שמשתמש במערכת, אתה לומד איך המערכת עובדת. אתה באמת אוהב את המשתמשים שלך, את הטכנולוגיה ואת האנשים שעובדים סביבך".

שמעון טולץ, מנכ"ל ומייסד Datree, ציין כי עובדים שמצטרפים לסטארט-אפ עושים זאת כדי להשתתף במסע. "הרי אנחנו, בתור עובדים, יכלנו לבנות טבלת אקסל יפה של איזו מבין החברות הגדולות היינו היינו רוצים כמקום העבודה הבא שלנו - חברות כמו אמזון או פייסבוק - וכך היינו מרוויחים הרבה יותר כסף וגם היה לנו פחות כאב ראש. אבל בסוף, יזמים הם אנשים שרוצים לצאת למסע".

כנס טק וורק יום שני מימין אושרת בנימין לירון דמרי יהודית ימפולסקי אודי לוי

עם מחסור של אלפי עובדים - אם לא עשרות אלפים - תעשיית ההייטק הישראלית כולה נמצאת בפני אתגרים לא קלים. אבל בעוד שהתאגידים הבינלאומיים והיניקורנים יכולים להשקיע סכומי עתק ומשאבים אדירים כדי למשוך מועמדים רבים ולסנן מתוכם את הטאלנטים הדרושים, מי שסובל הרבה יותר הם הסטארט-אפים הקטנים. הם אלו שצריכים להילחם מול הגדולים על השמיכה הקצרה והם אלה שחייבים לעבוד הרבה יותר קשה כדי לשמור על העובדים הקיימים, כדי שאלה לא יתפתו לעבור לצד השני. בפאנל תיארו הנציגים והמייצגים של הסטארט-אפים כיצד עומדות החברות הצעירות מול חברות הביג טק והיוניקורנים בתחרות על העובדים בתעשייה.

לדברי שרונה מזרחי, מנהלת תחום משאבי אנוש, אסטרטגיית גיוס והון אנושי בקרן Blumberg Capital, בניגוד לחברות הגדולות שיכולות להציע שכר גבוה לעובדים, החברות הקטנות חייבות לפצח מה הטאלנט מחפש - ובדרך כלל האתגרים הללו הם לא דברים שקשורים בשכר. לדברי מזרחי, מדובר לדוגמה בתפקיד שימשוך את הסקרנות של העובד, באתגר טכנולוגי. "הם רוצים להרגיש חלק ממשהו גדול, והדבר הזה בדרך כלל הוא ההבנה שהם יעסקו במשהו שהוא באמת פורץ דרך".

גם אודי לוי, מנכ"ל ומייסד משותף בחברת Cobwebs, הדגיש את היתרונות של העבודה בסטארט-אפים הקטנים. "מבחינה מקצועית, בחברה קטנה אתה לא עוד בורג במערכת, שלפעמים לא מכיר אפילו את מי שיושב בחדר לידך. אתה גם רואה את התמונה המלאה והאופקים שלך גדולים ורחבים יותר. גם מבחינת ההתפתחות המקצועית אתה מדלג מהר בין תפקידים בין צוותים. ובכלל, גם האווירה המשפחתית בחברות קטנות טובה יותר".

לדברי טולץ, ההנחה שכל הסטארט-אפים מחפשים אך ורק מתכנתים ומהנדסים היא שגויה, וגם החברות הקטנות והסטארט-אפים הבינוניים משוועים לכוח אדם בתחומים רבים נוספים. "דווקא בתחום משרות הפיתוח אנחנו מצליחים לגייס עובדים, אבל התחום שבו מתקשים לגייס הוא במקצועות ה-Go to market (תכנון החדירה לשווקים): שיווק, ניהול לקוחות, DevRel (ניהול קשרי מפתחים)". לדבריו, עד לא מזמן כל המומחיות בתחומים הללו הסתמכה על עובדים בארצות הברית, אבל עכשיו, בעידן הפוסט קורונה, הרבה מהחברות מנסות להגיע ללקוחות בחו"ל באמצעות אנשי שיווק ומכירות מישראל. "אנחו צריכים את האנשים פה, בישראל, וזאת מומחיות שעדיין קשה למצוא בארץ", אמר. 

מבחינת החברות הקטנות, אתגר לא פחות חשוב מלגייס עובדים חדשים הוא המשימה לשמור על העובדים הקיימים. "אנחנו מצליחים לעשות אפילו את הדרך ההפוכה - אחרי שאיבדנו עובדים לחברות הטק הגדולות, כמה מהם גילו אחרי המעבר ש'לא כל הנוצץ זהב'", סיפר לוי. "הם אומנם נהנים מהיוקרה, אבל אחרי כמה זמן מבינים שזלא בדיוק התפקיד החלומי שלהם, שאין להם שליטה על הרבה דברים ושהחברות הגדולות יכולות להעניק עד גבול מסוים. לעומת זאת, חברות קטנות יכולות להעניק דברים הרבה יותר משמעותיים".

פלד-אדם אמרה: "עבדתי בתאגידים גדולים כמו מיקרוסופט ואמזון שאומנם יש להם לקוחות ברורים -  אבל אין 'אהבה' ללקוח, אין רגש. הבדל נוסף הוא ההרגשה שבסטארט-אפ אתה בונה טכנולוגיה מאפס ויכול להשפיע על כל הארכיטקטורה הראשונית. זה משהו שמרגש הרבה מהנדסים. המודל העסקי שלנו מעניין את המהנדסים שלנו, שגם לומדים איך זה יכול לעזור להם בעתיד - אולי כאשר יקימו בעצמם חברות חדשות".