הזדמנות לשיפור או פגיעה באטרקטיביות: כיצד ישפיע המס הגלובלי על ישראל?

בסוף השבוע הודיע ה-OECD על חתימת הסכם של 136 מדינות לרפורמת מס בעולם המיסוי הבינלאומי. על פי הרפורמה, חלק מהמס יופנה למדינות שבהן אנשים צרכו את השירות (כך שפייסבוק וגוגל ישלמו מסים לישראל על ההכנסות שלהן ממכירת שירותים), וכן ייקבע מס חברות מינימלי גלובלי, שלא יפחת מ-15%.

כיום חברות רב-לאומיות רבות הפועלות בישראל נהנות מהטבות מס מפליגות, שניתנות כתלות בשיעור היצוא של החברה, במיקומה הגיאוגרפי, ברישום המו"פ שלה ובהיקפי המחזור שלה. הטבות המס ניתנות במסגרת חוק עידוד השקעות הון, המס שהחברות הללו משלמות עשוי להגיע ל-6% במקרי קיצון, ובדרך כלל עומד על 12%. שווי הטבת המס הזו מוערך על ידי משרד האוצר בכ-5.5 מיליארד שקל מדי שנה.

האמנה שנחתמה על ידי המדינות קובעת, כי במקרה שהחברה-הבת (כמו אינטל ישראל) תשלם בישראל רק 12%, הרי שאת האחוזים הנוספים תשלם אינטל לארה"ב. ישראל צפויה לשנות את חוק עידוד השקעות הון, זאת מאחר שאין לישראל עניין לתת הטבת מס שבסופו של דבר לא מגיעה לחברה, אלא רק משנה את הייעוד של כספי המס מישראל לארה"ב. באוצר טוענים, כי "החברות מגיעות לישראל לא בגלל הטבות המס, אלא בגלל ההון האנושי והחדשנות הישראלית. עד עכשיו כשהיה 'מרוץ לתחתית', אז ישראל הוכרחה לתת הטבות מס, עכשיו כשהתחרות תהיה עניינית, זה יהיה טוב לישראל".

משרדי אינטל 2 | צילום: אינטל

גורמים בשוק הפרטי אמרו ל"כלכליסט", כי העמדה הזו של האוצר בעייתית. ד"ר מיכאל בריקר ממשרד עורכי הדין מיתר אמר: "באירלנד כל הרשויות עוסקות בזה, אפילו ראש הממשלה שם מעורב. הוציאו קולות קוראים לכל החברות הרב-לאומיות, ביקשו לשמוע אותן, מנהלים איתן משא ומתן מעמיק, בישראל כמו תמיד לא מתכננים".

באוצר מודים כי אף שלישראל יש יתרונות מסוימים, המתווה החדש עשוי לפגוע באטרקטיביות שלה. אך עם זאת, הם עדיין לא הגיעו לשלב של בחינת שינויים קונקרטיים בחוק עידוד השקעות הון, והשיחות עם הגורמים בממשלה מלמדות כי הם בשלב סיעור המוחות. כל הרעיונות על השולחן (הפחתת מס דיבידנד, הפחתת ארנונה, סיוע לעובדים, מענקים) אך אין רעיון מנצח. גורמים באוצר אמרו ל"כלכליסט": "יש הרבה על מה לעבוד, התמונה לא ברורה, אנחנו בעיקר תלויים בארה"ב, ובארה"ב אמרו כבר שיקבלו את האמנה, אך יבצעו בה שינויים. אנחנו לא רואים צורך לרתום את העגלה לפני הסוסים".

בריקר אמר ל"כלכליסט": "צריך לזכור שחוץ ממס חברות יש בישראל מס על חלוקת דיבידנד שנע בין 4% ל-20%, כך שהמס האפקטיבי לחברה יכול להיות גבוה יותר מ-15%. אז ישראל תצטרך להחליט על מס הדיבידנד, בנוסף ישראל תצטרך להחליט האם החוק החדש יחול רק על החברות הגדולות מ-750 מיליון יורו כמו באמנה או שזה יורחב גם לחברות מתחת ל-750 מיליון יורו. כל המתחרות שלנו - אירלנד, סינגפור, שוויץ – נמצאות עמוק בתוך מחשבה איך לתת הטבות מס שהאמנה לא תגביל, ישראל עדיין לא שם".

כולם מסכימים כי אמנת המס לא תחסום את כל הפרצות. ההיגיון הוא, שגם אם יהיו פרצות, עדיין שיעור המס המינימלי יעלה. עדיין לא ברור האם ב-OECD יגבילו את היכולת לתת מענקים ישירים לחברות. עם זאת, לממשלה יש קושי להעניק מענקים לחברות, שמעוררים יותר ביקורת ציבורית מאשר הטבות מס. גם באוצר מודים כי הם רוצים לשמור על חברות רב-לאומיות בישראל, אך מעדיפים בינתיים להשאיר את הדיונים הקונקרטיים לסוף. ביולי האחרון הזהיר פרופ' מרגליות בשיחה עם "כלכליסט" מהאפשרות שהרצון להעניק הטבות תחליפיות להטבות מס יביא לפגיעה בדיני עבודה או ברגולציית סביבה. 

עם זאת, מומחי אקדמיה אמרו ל"כלכליסט": "במשך שנים העולם סבל מזה שהחברות הענקיות סחטו את המדינות כי הם יכלו לסחוט, ולכן ישראל היתה חייבת להשתתף בתחרות הזו, אבל עכשיו המדינות עושות מעין 'קרטל בינלאומי', כדי שהחברות לא יוכלו לסחוט. זו ההזדמנות של ישראל להפוך להיות תחרותית בצורה אמיתית, לשפר רגולציה, תשתיות, והון אנושי. המחשבה לא צריכה להיות על איך לחפש טריקים ושטיקים לעקוף את האמנה"

ענקיות טכנולוגיה ופארמה ישלמו מס גם בישראל

לרפורמת המס יש פרק נוסף שממנו ישראל רק תרוויח. הפרק הזה קובע שחברות שהמחזור שלהן 20 מיליארד דולר בממוצע ישלמו מסים למדינה שבה בוצעה ההכנסה. כך ,למשל, חברה כמו פייסבוק שמוכרת שירותים בישראל, אך החברה רשומה בחו"ל. הצרכנים הישראלים למעשה "מייבאים" שירותים כשהם משתמשים בפייסבוק, וישראל לא נהנית מהרווחים הללו. האמנה הנוכחית משנה את המצב וקובעת כי חלק מהמיסוי יחולק גם למדינת ישראל. מנגנון המיסוי הוא מורכב מעט, ההצעה היא שמתוך המיסוי על הרווחיות העודפת (שמעל 10% רווח תפעולי), תקבל המדינה 25%. 

נכון לעכשיו יש כ-100 חברות בעולם שצפויות להיות מושפעות מהמהלך הזה. יש לציין שחברות כרייה ופיננסים הוחרגו מהמהלך, וכלכלנים העריכו כי מדובר ב-100 מיליארד דולר שיופנו ממדינות כמו ארה"ב למדינות אחרות בעולם. במשרד האוצר אמרו כי אין להם הערכה לתוספת ההכנסות שתגיע לישראל כתוצאה מהמהלך. עם זאת, אם נניח – הנחה סבירה למדי – כי יש מתאם בין צריכת השירותים של חברות הענק הללו לבין חלק המדינה בתוצר העולמי, ניתן להעריך כי ישראל (המהווה כ-0.3% מהתוצר העולמי) תיהנה מסכום של כ-300 מיליון דולר מדי שנה.