אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אור ירוק מהעליון: ניתן לקדם את התוכניות הארציות למחצבות צילום: גילי סופר

אור ירוק מהעליון: ניתן לקדם את התוכניות הארציות למחצבות

בית המשפט דחה את שלוש העתירות נגד תוכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה, הנוגעת ל-130 אתרים בארץ, בהם שדה בריר ליד ערד. עם זאת, התוכנית טעונה הצגת תסקיר בריאות ואישור ממשלתי. הוצאתה לפועל כרוכה בפינוי 10,000 תושבים בדואים מאדמתם

11.10.2021, 15:16 | ענת רואה

בית המשפט העליון דחה היום (ב') את שלוש העתירות נגד תוכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה, לאחר שקבע כי אין עילה להתערבות בהפעלת שיקול הדעת של גופי התכנון. 


קראו עוד בכלכליסט:


ההחלטה מתייחסת למאבק סביבתי ומשפטי שנמשך שנים ארוכות, ועניינו בין היתר הקמת מכרה הפוספטים שדה בריר, ליד ערד. הכרייה אמורה להתבצע על ידי רותם אמפרט, חברה בת של כיל (איי.סי.אל גרופ) שבבעלות עידן עופר.

המשמעות של ההחלטה שניתנה היום היא שניתן יהיה לקדם את תוכנית פרויקטי המחצבות שהיו תקועים בהמתנה להכרעה בעתירה במשך תקופה ממושכת. התוכנית אושרה במקור כבר בתחילת 2018 והיא מתייחסת ל-130 אתרים שונים (וביניהם שדה בריר) שמיועדים לכרייה וחציבה. 

שיקולי בריאות יילקחו בחשבון

על אף התוצאה הסופית שהיא דחיית העתירה, העתירה הביאה לכך שרשות התכנון התחייבה לשקול שיקולי בריאות ולהתייחס לעמדתו של משרד הבריאות, שהתנגד לתוכנית המקורית. הליך מימוש התוכנית עוכב בשל דרישת משרד הבריאות לכלול בה תסקיר בריאות, וזאת בדומה לנוהג שקבע ארגון הבריאות העולמי, הדורש תסקיר בריאות כחלק מהליכי תכנון של פרויקטים ותוכניות שעלולות להשפיע על בריאות הציבור, כמו מחצבות, מכרות ומפעלים מזהמים.

בפועל, כדי להוציא כעת אל הפועל את התוכנית, מנהל התכנון יצטרך להביא אותה לאישור הממשלה. למרות שהתוכנית צלחה את המחסום המשפטי, לא בטוח שתצליח לעבור בקלות את המחסום הפוליטי, שכן אישור התוכנית יביא לפינוי 10,000 תושבים בדואים מאדמתם. 

הפגנת תושבי ערד נגד הקמת מכרה פוספטים בשדה בריר, צילום: nobarir הפגנת תושבי ערד נגד הקמת מכרה פוספטים בשדה בריר | צילום: nobarir הפגנת תושבי ערד נגד הקמת מכרה פוספטים בשדה בריר, צילום: nobarir


מדובר בשלוש עתירות שהוגשו ב-2018 וב-2019 ותקפו את תוכנית תמ"א 14ב "תוכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה". עיקר הדיון נסב סביב בחינת ההשפעה האפשרית של אתרי כרייה וחציבה על בריאות הציבור.

התוכנית נועדה לשמור "שטחים לתכנון מחצבות שיבטיחו עתודות של חומרי גלם למשק הבנייה והסלילה עד לשנת 2040 ולתעשייה עד לשנת 2045". בתוכנית מפורטים אתרים שמיועדים להיות אתרי כרייה וחציבה. 

את העתירות הגישו רשויות מקומיות ותושבים שכנים למחצבות פעילות ומתוכננות, והם טענו שנפלו פגמים שונים בתוכנית ובהליכי אישורה. העתירה הראשונה הוגשה על ידי מועצה מקומית טוראן ששוכנת במרחק של פחות מ-200 מטר ממחצבת גולני; מועצה מקומית כאבול שגובלת במחצבת טמרה; מועצה אזורית חוף הכרמל שבתחומה מושב עין איילה, המצוי כ-700 מטר מחצבת עין איילה וכן היישוב מאיר שפיה הצמוד למחצבת שפיה ג'.

העתירה השנייה נוגעת לענייני אתרי שדה בריר וזוהר דרום, המיועדים שניהם לכריית פוספטים. העותרת היא עיריית ערד הסמוכה לאתרים אלה. העתירה השלישית הוגשה על ידי תושבים בישוב הבדואי אלפורעה, שחלקו שוכן בתוך אתרי הכרייה.

שדה בריר, צילום: גילי סופר שדה בריר | צילום: גילי סופר שדה בריר, צילום: גילי סופר


טענות העותרות היו כי חובה לערוך תסקיר השפעה על הסביבה לפני אישור התוכנית. נטען בין היתר כי אחד התנאים למיקום מחצבות - קרבה למקום מגורים - לא נבחן לפי תשתית עובדתית מתאימה, וכי מחצבת גולני קרובה מאוד לישוב טוראן. בקשר לשדה בריר נטען כי כרייה באתר זה תסכן את בריאות 55 אלף התושבים שגרים סמוך לו בערד, במועצה המקומית כסיפה, בישובים אלפורעה, אל זערורה ובבסיס נבטים. כמו כן נטען שהמתווה היה צריך להישקל בעת קבלת החלטות המועצה הארצית והיה מקום לבחון את היבטי הבריאות כבר בהכנת תוכנית המתאר הארצית, ולא לדחות את הבחינה לשלב התכנון המפורט, ושאילו היה נעשה כך, לא היתה מותרת כרייה בשדה בריר. 

העותרות טענו עוד שהמועצה הארצית לא נתנה משקל מספיק לכך שהחלופה שנבחרה תביא לפינוי 10,000 תושבים בדואים מאדמתם, ומנגד נתנה משקל יתר לרצון להעסיק את אלה שעובדים היום בתעשיית כריית הפוספטים בנגב. 

השופט עוזי פוגלמן שכתב את פסק הדין (ואליו הצטרפו ענת ברון ועופר גרוסקופף) הבהיר מיד בפתח הכרעתו כי הלכה מושרשת היא שבית המשפט איננו "מתכנן על" ואינו מחליף את שיקול הדעת המקצועי של מוסדות התכנון הפועלים על פי חוק, התערבותו תעשה במשורה רק באותם מקרים בהם יתברר כי נפל פגם מהותי במעשה המינהלי.


שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן , צילום: אוהד צויגנברג שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן | צילום: אוהד צויגנברג שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן , צילום: אוהד צויגנברג



השופט פוגלמן ציין עוד כי ניתן צו על תנאי שהוביל לכך שהתקבלה עמדת משרד הבריאות כי יש לחזק את המרכיב הבריאותי הקיים במסגרת תסקיר ההשפעה על הסביבה שנערך כיום לתוכניות מפורטות לכרייה וחציבה. 

השופט פוגלמן ציין כי לאחר הדיון שנערך בסוף יולי, עדכנו משרדי הממשלה כי הגיעו למתווה (שזכה לכינוי "מתווה זילבר", משום שהובילה אותו מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר), ואשר ידון בשבוע שלאחר מכן בישיבת המועצה הארצית. מתווה זה שנדון הטמיע מספר תיקונים בתוכנית המתאר הארצית והוסיף למשל הוראה על כך שמשרד הבריאות יעביר למוסד התכנון חוות דעת בנוגע להשפעה הבריאותית הצפויה לשימושים הרגישים שבסביבת המחצבה.

חלק מהעותרים אומנם טענו כי מדובר בדיון חפוז שלא ניתן די זמן להתכונן אליו, אך בפועל אכן מספר ימים לאחר מכן התכנסה המועצה הארצית לתכנון ובנייה ובתום הדיון הוחלט להטמיע את המתווה ולהעביר לאישור הממשלה את התוכנית המתוקנת. 

לפי השופט פוגלמן, בהינתן האמור הוא הגיע למסקנה שראש זה של הצו על תנאי זכה למענה בעקבות הערות השופטים בדיון וההחלטה החדשה שהתקבלה, והעתירה מיצתה את עצמה בהקשר זה. אומנם הממשלה טרם אישרה את המלצת המועצה הארצית, אולם המתווה מבוסס על הסכמה של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ומשיבי הממשלה עמדו על הדחיפות באישור התוכנית. "בנסיבות העניין לא מצאתי להשאיר את העתירה תלויה ועומדת בסוגיה זו", כתב.

בנוגע לסוגיית אי הנחת מסמך הסוקר את ההשפעה הבריאותית הפוטנציאלית של התוכנית, קבע השופט כי אין עילה להתערבות בית המשפט. "כפי שראינו ההשפעה של התוכנית על הבריאות תיבחן על פי החלטה האחרונה של המועצה הארצית, בהתבסס על הנתונים שיפורטו בתסקיר ההשפעה על הסביבה או במסמך סביבתי", כתב.

בפסק הדין נכתב כי תמא 14ב היא תוכנית מקיפה שמתייחסת ליותר ממאה אתרים שונים שאמורים לתת מענה ארוך טווח לצורכי הכרייה והחציבה במדינת ישראל. בשלב התכנון המפורט ייערך תסקיר השפעה על הסביבה שיבחן את מכלול הנתונים ובכלל זאת אלה הנדרשים לפי המתווה לבחינת היבטי הבריאות שהוסף לתוכנית בהחלטה האחרונה של המועצה הארצית.

בית המשפט הבהיר עוד כי סימון מחצבה כחלק מתמא 14ב, אין משמעה הכרעה עקרונית מתארית בדבר ייעוד האתר כמחצבה, אלא ההכרעה היא קביעת נקודת מוצא לבחינה פרטנית וקונקרטית שרק בסיומה יהיה אפשר להכריע בדבר השימוש המתאים באתר: אם יש מקום לאשר את התוכנית למחצבה ואם לאו. ורק אם יוחלט על התאמה לייעוד זה, מהם הסייגים הנדרשים להבטחת בריאות הציבור. 

"בעתירות שלפנינו עלו סוגיות חשובות בתחום השמירה על בריאות הציבור בהליכי התכנון", כתב פוגלמן. "אף שהתוצאה היא דחיית העתירות, חלק מטענות הצדדים שמורות להם להליכים עתידיים בהתאם להתקדמות הליכי התכנון וההחלטות שיינתנו בהם".

העותרות יוצגו באמצעות עורכי הדין אפי מיכאלי, תומר מירז וחסן ג'בארין. המדינה יוצגה בידי עוה"ד רן רוזנברג ואבי טוויג. רותם אמפרט יוצגה בידי יונתן קהת.

עיריית ערד: שמחים על ההחלטה לבחון שיקולי בריאות

מעיריית ערד נמסר בתגובה: ״אנו שמחים על ההישג התקדימי שנרשם במסגרת העתירה, לפיו קיימת חובה לבחון  שיקולי בריאות הציבור בהליכי תכנון לכריית פוספט באתר שדה בריר - חובה שלא היתה קיימת ערב הגשת העתירה. לאחר שניתן מענה להיעדר שיקולי בריאות הציבור בהליכי תכנון בעקבות העתירה, קבע בית המשפט כי אין עילה להתערבות שיפוטית בעת הזו. לאור עמדת משרד הבריאות המתנגד לכרייה בשל הסכנות לבריאות הציבור ובשל נוכחותם של כ-10,000 תושבים בני הפזורה הבדואית במקום, נראה כי סיכויי אישור הכרייה באתר שדה בריר נמוכים ביותר. עיריית ערד ותושביה ימשיכו לעמוד על המשמר בכדי שסכנות לבריאות הציבור ייבחנו בעתיד כראוי ואנו סמוכים ובטוחים שלא יינתן אישור כרייה בשדה בריר״.

עו"ד מאיסאנה מוראני מעדאלה מסר בתגובה: "יש לראות הישג בהכרה של בית המשפט העליון בכך ששיקולי בריאות חייבים להיות חלק מההליך התכנוני. יחד עם זאת, הכרה זו אינה מספקת משום שלדעתנו יש לחייב תסקיר בריאותי מקיף בטרם מאשרים תוכניות כאלו. אומנם בית המשפט הדגיש כי רשויות התכנון חייבות גם לשקול את האפשרות שלא לאשר את הכרייה בשדה בריר לנוכח תוצאות אפשריות של הבדיקה הבריאותית, אך פסק הדין אינו נותן מענה לאיום הממשי על עתידם של אלפי התושבים הבדואים הגרים בתוך המכרה ובקרבתו. למרות שהכפר הבדואי אלפורעה הוכר כבר לפני 15 שנה, התכנון של הכפר מתעכב בגלל הכוונה לכרות בשדה בריר. במרכז עדאלה, ביחד עם התושבים והארגונים השותפים לעתירה, נמשיך לעבוד כדי לקדם את התכנון של אלפורעה במקומו הנוכחי ולהגן על בריאותם של התושבים".

ממינהל התכנון נמסר: "מינהל התכנון מברך על פסק הדין וימשיך להעמיד לנגד עיניו את טובת הציבור לעת אישור תוכניות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות