ערערה בנגב | הרצל יוסף
הדיון על התכנון בחברה הערבית לא הצליח להתרומם מעל לפוליטיקה
במהלך הדיון הוטחו האשמות מהצד הימני והשמאלי של המפה הפוליטית וחלקם הופנו גם אל הגורמים המקצועיים; חברי הכנסת הערבים התלוננו על האכיפה; המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ: "יש ישובים שבזמן הקרוב יתחילו לראות את התוצאות בשטח"
הדיון בועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ ווליד טאהא, שעסק בסוגיית התכנון בחברה הערבית, ניסה בחלקים מסוימים להיצמד להיבטים המקצועיים, אך במרבית הזמן נשאר כלוא בגבולות הפוליטיקה והיה טעון במיוחד.
קראו עוד בכלכליסט:
מהצד הימני היו אלה ח"כ בצלאל סמוטריץ', ח"כ עמיחי שקלי וח"כ אורית סטרוק, שדיברו על כך שהמדינה מכופפת את החוקים עבור המגזר הערבי. בעוד שמהצד השני היו אלה מספר ח"כים ערבים שטענו כי ההתייחסות לחברה הערבית מפלה גם בהיבטים של תכנון וכי נעשה מעט מדי ומאוחר מדי.
עם זאת, המשותף לשני הצדדים היה בהסכמה לצורך האמיתי שיש לתכנון בחברה הערבית וכן בכך שלשני הצדדים היו לא מעט טענות נגד הגורמים המקצועיים שנכחו בדיון – המשנה ליועמ"ש – עו"ד ארז קמיניץ, ומנהלת מנהל התכנון דלית זילבר.
בראשית הדיון הוצגו נתונים מעודדים בצד התכנון מצד נציגי מנהל התכנון. לפי נתונים אלה, 21% מאזרחי ישראל הם ערבים (1.9 מיליון), מתוכם כמיליון מתגוררים בערים. בסך הכול ישנם 133 ישובים קיימים, ל-115 מהם יש תוכניות מתאר עדכניות או בשלבי אישור או הכנה (תוכניות עדכניות הן כאלה שאושרו אחרי 2006), 51 תוכניות אושרו ב-10 השנים האחרונות, 9 תוכניות נמצאות בשלבי הכנה, וסך התוכניות מכסות מעל 90% מהאוכלוסיה בישובים הערבים. נתונים אלה כוללים גם כ-177 אלף נוצרים, 380 אלף בדואים שמרביתם מתגוררים בדרום, וכ-145 אלף דרוזים וצ'רקסים.
נציגת מנהל התכנון בדיון, מיכל מריל, אמרה כי קיים שוני רב בתכנון בין החברה היהודית לערבית, וכי המאפיינים שונים מאוד. "בישובים היהודים, אם תיקח קרקע פרטית לצורכי ציבור תוכל לעשות זאת עם פיצוי זכויות - במגזר הערבי זה יהיה קשה. עוד אמרה מרין, כי ברוב התוכניות נוספו קרקעות מדינה לצורכי פיתוח, ובין השנים 2005 ל-2021 התווספו 78 אלף דונם של שטחי פיתוח ב-61 תוכניות. תוספת זו, לדבריה, מאפשרת לגשר על פערי עבר ולפצות על היעדר שטחי ציבור במרקם הקיים. עוד הוסיפה מרין, כי בשנים 2020-2010 אושרו כ-243 אלף יחידות דיור בישובים ערביים, 24% מסך יחידות הדיור שאושרו בשנים אלו. ב-2021 אושרו בנוסף עד כה כ-8,343 יחידות דיור. כמו כן, בתוכניות מפורטות נכללות כ-124 אלף יחידות דיור.
"חצי משרת מהנדס ברשות מקומית"
לגבי האתגרים, מרין אמרה שרוב הקרקעות פרטיות, יש מחסור בשטחים ציבוריים ואין שלד תחבורתי, זאת לצד טופוגרפיה מאתגרת ובעיות נוספות שמאתגרות את גורמי התכנון. כן אמרה מרין, כי על מנת להאיץ את התכנון והיישום שלו, יש להקצות משאבים כספיים ולסייע לחיזוק ההון האנושי בוועדות המקומיות, לחיזוק הנושא הטכנולוגי והעשרת הידע וחיזוק מחלקות ההנדסה. "ברשויות המקומיות המצב קשה, בחלקן יש חצי משרת מהנדס והמטלות הן עצומות. יש יחידות הנדסה מאוד דלות בכוח אדם והמטרה שלנו לעבות את היחידות האלה על ידי השלמת משרת מהנדס, משרה של מתכנן אסטרטגי, תקצוב לעובד רישוי ועוד".
דלית זילבר, מנכ"לית מנהל התכנון, אמרה כי החברה הערבית עברה מהפכה תכנונית בכל קנה מידה. "עשרות תוכניות כוללניות מרשתות את החברה הערבית, אנחנו לא מפסיקים לתכנן שם יחד עם רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, ובשנים האחרונות שטחי מדינה נכנסים לתוך התוכניות". לגבי האתגרים אמרה זילבר, כי "הנושא של איחוד וחלוקה הוא אחד הדרמטיים, הם נחוצים לשטחי ציבור כדי לאפשר מקום טוב יותר למגורים. כשיש סיוע של ראשי הרשויות הערביות זה הבדל משמעותי".
המשנה ליועמ"ש, עו"ד ארז קמיניץ, שקידם את תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה (שנקרא גם חוק קמיניץ) אמר: "התכנון שונה בגלל האתגרים השונים, חייבים לשים לב להיבט הקנייני השונה, אנחנו מנסים לייצר פתרונות כך שהתכנון והנושא הקנייני יתחברו. אין שוק נדל"ן בחברה הערבית, אין שם יזמות ועסקאות קומבינציה, יש שמירה על רצף בין דורי. יש ישובים שבהם כבר עכשיו ניתן לתכנן, אנחנו נמצאים בשליש העליון, יש ישובים שבזמן הקרוב יתחילו לראות את התוצאות בשטח כי התכנון המפורט כבר מאושר. אנחנו נמצאים בהתקדמות תכנונית גבוהה מאד".
בהמשך הוסיף קמיניץ ואמר, כי "בהיעדר אכיפה יעילה, לא יתכן תכנון מודרני ועל זה אנחנו מתעקשים ועל כך אני משלם מחירים מאוד כבדים. אני עושה סיורים רבים בישובים הערבים ואני אומר לכם שאי אפשר לעשות זאת בלי אכיפה יעילה. אנשים יבנו איפה שהם רוצים אם לא יהיה מורא של אכיפה, אבל העיקר הוא להתקדם בתכנון, יש כסף לתכנון וצריך לדעת איך לנתב אותו אל המקומות הנכונים. התמונה לא ורודה, יש הרבה מה לעשות וליישם ואנחנו צריכים את העזרה של המנהיגות הערבית".
ח"כ מאזן גנאים מרע"מ אמר כי החברה הערבית הייתה חלוצה בלהפריש עד 45% מהאדמה הפרטית לטובת צרכים ציבוריים. "המדינה נרדמה בשמירה כי התכנון הקיים לא מתאים לחברה הערבית ולכן רואים עבירות בנייה. כשאני פונה למשרד הפנים ומבקש עוד מהנדס כדי לחזק את מחלקת ההנדסה אני לא מקבל אותו. הערבים רוצים לבנות עם היתר ולכבד את החוק אבל המדינה לא נתנה להם לעשות את זה והגיע הזמן לתקן את העיוות הזה".
אל דברי הביקורת הצטרף גם ח"כ מופיד מרעי מכחול לבן: "נושא התכנון והבניה בישובים הערבים לוקה בחסר. לא הגיוני להכניס פיקוח לפני שמסיימים את התכנון. אני מציע להקים ועדת משנה לגבי התכנון בישובים הערבים ולהשלים אותו במהרה. ועדות התכנון לא חייבות דין וחשבון אם לא תכננו. חייבים לחשוב גם על תכנון אזורי, כולל כזה שמשותף ליהודים וערבים, כי אין לנו אזורי תעסוקה".
"אף אחד לא מוכן להקריב"
מנגד, ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהציונות הדתית אמר, כי "יש כאן התנתקות מעובדות והטלת מלוא האחריות על המדינה. הישובים הערבים יושבים על אדמות פרטיות ואין סחר בקרקע. אף אחד לא מוכן שיפקיעו 40% מהשטח שלו וראש הרשות שמגיע מחמולה מסוימת מקדם את שטחי הציבור על השטחים של החמולה השנייה. אי אפשר לצעוק שאין שטחי ציבור כשאף אחד לא מוכן להקריב. אין מנטליות של בניה לגובה, במגזר הערבי רוב הבניה היא צמודת קרקע. לא הולכים לתוכניות מפורטות כי זה יהיה מרחץ דמים".
עוד הוסיף ואמר סמוטריץ', כי הסיבה שאין אין אזורי תעסוקה נובעת מחוסר יכולת של הרשויות הערביות לקדם כאלה. "אתם לא עושים כלום, אתם לא מוכנים להבין שאנחנו נמצאים במדינה מערבית עם עקרונות תכנון ובניה לגובה, זה לא יכול לעבוד עם הבניה השבטית. אם יושב בן אדם באמצע הכפר ומחזיק אדמות הוא לעולם לא ייתן לאחרים לגור בשום מקום".
ח"כ אורית סטרוק מהציונות הדתית אמרה: "אני מרגישה שיש נורמה למדינת ישראל ואחת למגזר הערבי. בפן הערכי והמוסרי לוחצים על אנשי המקצוע לעקם את החוקים כדי שיתאימו לרע"מ".
את הדיון חתמו חברי הכנסת בני בגין ואוסמה סאלם, לדברי בגין מתקווה חדשה: "קיוויתי שהדיון יהיה יותר מקצועי וענייני, יש מיעוט גדול במדינה שנושא עמו מורשת שאינה מתאימה לתנאים שבהם אנו חיים. המסקנה שלי היא שאין להשלים עם המצב כפי שהוא וצריך לעשות, המדינה והשלטונות צריכים לפעול לשנות את המצב בסיוע עם הרשויות. במצב שבו אנחנו נמצאים כל התקדמות היא מבורכת".
ח"כ אוסמה סעדי מהרשימה המשותפת, "קשה להתעלם מכך שזה נושא פוליטי, כאשר המדינה לא בנתה אף ישוב ערבי מקום המדינה ובנתה הרבה ישובים יהודים. אנחנו רוצים דיון מקצועי והלוואי וזה היה נשאר באספקט של אזרחים ותכנון. הד.נ.א של האזרח הערבי הוא לא לבנות ללא היתר, אבל כאשר המדינה התעלמה מכך במשך עשרות שנים אז בוודאי שתהיה תופעה כזו".