אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

כלכליסט טק

"ההתפתחויות הטכנולוגיות מערערות את מקומה של הלמידה המסורתית"

כך טוען אורי שנער, ראש מערך הייעוץ האסטרטגי, KPMG סומך חייקין בכנס החינוך The Future Of Higher Education של כלכליסט. לדבריו, בשונה מהדורות הקודמים דור ה-Y ודור ה-Z שואלים 'מה יוצא לי מזה?' הם הצעירים הם הרבה יותר טכנולוגיים, מחפשים התאמה אישית, יותר משווים ויותר מחפשים ערכים

12.10.2021, 15:00 | מעין מנלה

האם תור הזהב של האוניברסיטאות נמצא לפני סיום או שלהיפך, זו הזדמנות לצמיחה חדשה? בשאלה זו פתח אורי שנער, ראש מערך הייעוץ האסטרטגי, KPMG סומך חייקין את הרצאתו במסגרת כנס The Future Of Higher Education. לדבריו, בעוד שבחמישים השנים האחרונות מערכת ההשכלה הגבוהה הייתה בצמיחה, היום היא הגיעה לצומת דרכים. 

"בשנים האחרונות אנחנו רואים גם בארץ וגם בעולם התמתנות ובארה"ב כבר רואים ירידה בכמות הסטודנטים. למה זה קורה? יש שישה גורמים עיקריים שמשנים וישנו את פני מערכת ההשכלה הגבוהה בשנים הקרובות: הסטודנטים: הרצונות והצרכים שלהם משתנים; התמהיל של הסטודנטים משתנה גם כן; המעסיקים והצורך שלהם בהשכלה משתנה; המגמות בשוק התעסוקה גם משתנות; ההתפתחויות הטכנולוגיות מערערות את מקומה של הלמידה המסורתית וזה מתעצם בעקבות הקורונה ושחקנים חדשים נכנסים לשוק ההשכלה הגבוהה וההכשרה לשוק העבודה", אמר שנער. 

אורי שנער, ראש מערך הייעוץ האסטרטגי סומך חייקין  KPMG ,  אורי שנער, ראש מערך הייעוץ האסטרטגי סומך חייקין KPMG אורי שנער, ראש מערך הייעוץ האסטרטגי סומך חייקין  KPMG ,

לדבריו, דור ה-Y ודור ה-Z שונים מאוד מהדורות הקודמים ובשונה מהדורות הקודמים הם שואלים 'מה יוצא לי מזה?'. "אני הלכתי ללמוד כי זה היה ברור, ההורים שלי הלכו ללמוד כי זה היה יוקרתי. היום, הילדים שואלים מה ייצא להם מזה", אמר. הדורות הצעירים הם הרבה יותר טכנולוגיים, מחפשים התאמה אישית, יותר גלובליים, יותר וירטואליים, יותר משווים ויותר מחפשים ערכים. "מערכות הריטייל התאימו את עצמן לדור הזה. מערכות החינוך מתחילות לעשות את ההתאמה. מתי ואיך מערכת ההשכלה תעשה את זה עד הסוף זו שאלה שלפתחנו", אמר. 

לצד השינויים שחלו ברצונות ובתמהיל הסטודנטים, גם עולם התעסוקה והיחס שלו לתארים אקדמיים משתנה. אנשי מפתח בארגונים מובילים שואלים האם בכלל צריך תואר בשביל לעבוד אצלם, האם זה בכלל עוזר. אילון מאסק למשל אומר שלא חייבים תואר אקדמי בשביל לעבוד בטסלה והדיון בנושא מתקיים גם בחברות כמו גוגל ואפל. 

"בהייטק הישראלי, לפני כמה שנים 3% מהעובדים החדשים הגיעו ללא השכלה פורמלית במוסד להשכלה גבוהה. היום המספר הזה עלה והוא כבר 18%. זה לא כולם וזה עדיין בשוליים אבל יש כאן כבר משהו שקורה", אמר. 

מבנה הכלכלה, ה"גיג אקונומי", הנתח של העצמאים עולה גם בארה"ב וגם בישראל וזה גורם נוסף שמשנה את ההשכלה הגבוהה. אלה אנשים שלא חייבים תואר כדי לתת את השירות שלהם. הם לא חייבים השכלה פורמלית". 

לצד זה ההתפתחויות הטכנולוגיות מובילות לצמיחה בהוראה המקוונת. "גם לפני הקורונה אנחנו רואים שפי 1.5 סטודנטים נרשמו לקורסים מקוונים, זה השינוי שהתרחש מ-2013 ועד 2019. השינוי עכשיו הוא הרבה יותר גדול. האוניברסיטה הייתה רגילה להביא סטודנטים לאולם גדול עם מרצה אחד, לתת להם את הקורס ואחר כך לבחון אותם. המודל הזה הולך להשתנות" אמר שנער.

שחקנים חדשים שנכנסים לשוק, שחקנים גלובליים כמו Coursera  ו-edX שמפיצים קורסים גלובליים גרמו לכך לא צריך ללכת למקום מסויים ואפשר ללמוד מכל מקום. ישנם שחקנים שמציעים תוכניות הכשרה קצרות לתכנות או לנושאים אחרים וגם חברות שמציעות היום הרבה יותר מערכי הכשרה inhouse כמו גוגל מיקרוסופט ואחרים. 

"התוצאה של כל השינויים האלה היא שהחשיבות של התואר האקדמי הולכת ויורדת. אנשים אומרים שהוא פחות בעל ערך ממה שהיה פעם, שהוא לא מוביל בהכרח למשכורות יותר גבוהות , שהוא לאו דווקא נותן את כל הכישורים הדרושים כדי להצליח בקריירה, שהעלויות הכרוכות בו לאו דווקא משתלמות בסוף במה שאני מקבל. 

"יש פה שינוי. כל שינוי הוא איום והוא גם הזדמנות. יש פה גורמים שהם משבשים שמשנים את מה שקורה בתעשייה ואנחנו חייבים להתאים את עצמנו. מי שיידע להתאים את עצמו - והאוניברסיטאות בישראל היו ידועות כיזמיות וחדשניות מאוד - ירוויח ואפילו יתחזק גם בארץ וגם בעולם. מי שלא יידע, אין ספק שהוא יאבד את כוחו כמו הרבה תעשיות שראינו שהלכו אחורה עם השנים ואיבדו את כוחם", אמר. 


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות