אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קרן העושר עדיין ריקה, ייתכן שפתיחתה תדחה לאמצע 2023 אלבטרוס

קרן העושר עדיין ריקה, ייתכן שפתיחתה תדחה לאמצע 2023

בדיון בוועדה המיוחדת בכנסת אמר מנהל רשות המסים כי אין ודאות שהקרן תפתח במאי 2022. זאת מאחר שהחברות שמשלמות את היטל ששינסקי חולקות על דרישות התשלום והסכומים שעומדים לפקודת הקרן אינם חלוטים. הסכום המינימלי להקמתה - 1 מיליארד שקל

12.10.2021, 15:18 | ענת רואה

עוד דיון בועדת המיוחדת בכנסת לעניין קרן העושר הריקה התקיים היום, ושוב התבקשו נציגי רשות המסים להסביר את הפערים בין התחזיות האופטימיות שפורסמו בעבר על המיליארדים שימלאו את הקרן, לבין המציאות העגומה בה בקרן אפילו לא הצטבר הסכום המינימלי שיוביל להקמתה, 1 מיליארד שקל. 

קראו עוד בכלכליסט:


מאגר תמר, אלבטרוס מאגר תמר | אלבטרוס מאגר תמר, אלבטרוס

בהמשך לדיונים קודמים בנושא, ניתן להבחין כי הביקורת של חברי הועדה המיוחדת לענייני הקרן לאזרחי ישראל כלפי הסכומים המועטים שיש לזכות הקרן למול התחזיות בעבר – גוברת. וכתוצאה מכך גם הנימה של חלק מנציגי רשות המסים הפכה מתגוננת ועוקצנית. 

בתחילת הדיון מסר מנהל רשות המסים, ערן יעקב, סקירה קצרה, ומדבריו עלה שעדיין אין ודאות שהקרן אכן תפתח במאי 2022 אלא יתכן שפתיחתה תדחה בעוד שנה. לזכות הקרן הצטברו היום כ-900 מיליון שקל, אולם רק מחציתם חלוטים (כלומר הסתיימו לגביהם הליכי השגות וערעור והם אינם שנויים במחלוקת). 

מנהל רשות המסים, ערן יעקב מנהל רשות המסים, ערן יעקב מנהל רשות המסים, ערן יעקב

בכדי שהקרן תפתח צריכים לעמוד לזכותה 1 מיליארד שקל חלוטים. במסגרת הדיון בועדה הבהיר יעקב כי ייתכן מצב בו הסכום החלוט יעמוד במאי 2022 על מעט פחות מ-1 מיליארד שקל, ואז פתיחת הקרן תדחה שוב, עד לסיום שנת המס הבאה כשיכנסו כספים חלוטים נוספים. 

החברות לא ממהרות לשלם

קרן העושר היתה אמורה להתחיל לפעול כבר ב-2018, אולם המועד נדחה מעת לעת מאחר שהמיליארדים המובטחים מתעכבים. ביולי השנה עדכנה רשות המסים שהקרן תפתח רק בעוד שנה, וכעת כאמור היא מסייגת ומבהירה שגם זה לא בטוח. "במאי 2022 יש סיכוי טוב שנגיע למיליארד שקל", אמר יעקב.

הסיבה לכך שהקרן לא מתמלאת היא שהחברות לא ממהרות לשלם את ההיטל ומתווכחות על גובהו. המחלוקת הגדולה ביותר היא עם מפעלי ים המלח (כיל). במענה לשאלת עו"ד לי היא גולדנברג מארגון אדם טבע ודין, אמר בדיון שלומי פיליפ, מנהל תחום בכיר ברשות המסים: "הסוגיה עם הקבוצה הזו במחלוקת ידועה ונידונה לא פעם וזו אחת הסיבות שאנחנו לא רואים עדיין את מה שציפינו לראות בועדת שישינסקי השנייה. אבל מה לעשות, החברה הציגה עמדה מאד קיצונית היא מטפלת אצלנו וימים יגידו".

בנוסף לקשיי הגבייה מהחברות, רשות המסים גם שומרת על איפול של הנתונים ואינה נוקטת בשקיפות כלפי הציבור. הדרישה בהקשר זה היתה שרשות המסים תפרסם בכל שנה את דרישות התשלום שהוציאה לנישומים, וכן את ההשגות של החברות. 


במסגרת הדיון אמר מנהל הרשות, ערן יעקב, כי "שמענו את קולות הציבור, ואמרנו עד כמה אנחנו יכולים לתת, ופרסמנו נתונים בלי שאף אחד ביקש מאיתנו". אלא שדבריו אלו אינם מדויקים מאחר שהוגשה באפריל השנה עתירה של אדם טבע ודין לבית המשפט המנהלי בנוגע לאי השקיפות, והעתירה תלויה ועומדת. לטענת יעקב: "יש עלינו חובת סודיות וטוב שכך".

ח"כ מוסי רז, יו"ר הוועדה, צילום: יאיר שגיא ח"כ מוסי רז, יו"ר הוועדה | צילום: יאיר שגיא ח"כ מוסי רז, יו"ר הוועדה, צילום: יאיר שגיא

מירב דוד סמנכ"לית לובי 99 מתחה ביקורת גם היא על חוסר השקיפות ועל חוסר הנכונות של רשות המסים לשתף פעולה עם העקרון של השקיפות: "אמון הציבור בכם נפגע בגלל הסיפור הזה", אמרה.  

בהמשך הדיון דנו חברי הכנסת בהתרסקות התחזיות של רשות המסים לכלל ההכנסות החזויות מהיטל ששינסקי, כאשר ביולי 2020 הוערך שסך ההכנסות הנומינליות מהיטל רווחי נפט יצטברו ל-200 מיליארד שקל. ההערכה העדכנית לפי שער הדולר עומדת על 180-149 מיליארד שקל, פער של 50-20 מיליארד שקל. יו"ר הוועדה מוסי רז אמר בדיון בהקשר זה כי אם בכל מספר שנים תחתך כך התחזית, במהירות רבה התחזית תגיע לסכום אפס. 


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות