אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אלפי זכאים לדיור ציבורי מחכים לדירות שאפילו לא נבנו צילום: ענר גרין

בלעדי

אלפי זכאים לדיור ציבורי מחכים לדירות שאפילו לא נבנו

ייבוש של תקציב משרד השיכון שנמשך עשורים לצד שינוי מדיניות במשרד עצמו הובילו למשבר הדיור הציבורי. שני מחקרים חדשים שמתפרסמים כעת מגלים כי 5,700 משקי בית בישראל זכאים לדירה אך ממתינים לה כשלוש שנים או יותר. בערים אחדות שיעור הממתינים לדירה ביחס למספר הדירות הזמינות עולה על 30%

14.10.2021, 06:00 | דותן לוי


מחקר חדש של מרכז המחקר והמידע בכנסת, לצד נתונים חדשים שפרסם מרכז אדוה לשוויון וצדק חברתי בישראל, מצביעים על מצבם העגום של הממתינים לדיור ציבורי ועל מדיניות שנמשכת כשלושה עשורים, אשר רק הרעה את מצבם של הזכאים הממתינים לדיור, ושל אלה הזכאים לסיוע בשכר דירה. 

קראו עוד בכלכליסט:

לפי נתוני מרכז המידע והמחקר בכנסת אשר הוכנו לבקשת ח"כ יסמין סאקס־פרידמן (יש עתיד) חברת שדולת הדיור הציבורי — בחלק מהערים, היחס בין מספר הדירות למספר הממתינים מצביע על שיעור גבוה במיוחד אשר משמעותו, שחלק מהממתינים ייאלצו לחכות שנים ארוכות עד שיזכו, אם בכלל, לקבל דיור ציבורי. 

הערים שבהן יש שיעור גבוה של ממתינים ביחס למספר הדירות בדיור הציבורי הן נתניה (35%), ירושלים (31%), אשדוד (18%), חיפה (16%), עכו (14%) וטבריה (12%). 

באופן אבסולוטי, בירושלים נמצא מספר הממתינים הגבוה ביותר — 776 לעומת 2,475 דירות דיור ציבורי בעיר, בנתניה: 382, אשדוד: 317, חיפה: 246, ותל אביב־יפו: 208.

הפגנת זכאי הדיור הציבורי מול משרד השיכון, צילום: ענר גרין הפגנת זכאי הדיור הציבורי מול משרד השיכון | צילום: ענר גרין הפגנת זכאי הדיור הציבורי מול משרד השיכון, צילום: ענר גרין

נכון לאוגוסט 2021 היו בישראל כ־5,700 משקי בית אשר הוגדרו כזכאים של משרד הבינוי והשיכון והמתינו לדיור ציבורי, מהם 76% (4,351 משקי בית) זכאים לדיור ציבורי, הם כאלה שממתינים לקבל דירה ראשונה, והיתר הם כאלה שכבר מתגוררים בדיור ציבורי וממתינים לדירה גדולה יותר.

המתנה של שנים 

לפי דו"ח מבקר המדינה, פרק הזמן הממוצע שהמתינו מקבלי דירות בדיור הציבורי (לדירה ראשונה) בשנת 2019 היה 31 חודשים, כאשר באזור המרכז ובירושלים פרק הזמן ארוך יותר (ובאזור הגליל והדרום פרק הזמן קצר יותר). 

במשך ההמתנה לקבלת דירה בדיור הציבורי, משקי הבית הממתינים זכאים לסיוע מוגדל בשכר דירה. עם זאת, מתוך 4,351 ממתינים, רק 3,973 משקי בית מימשו את הסיוע שהוצע להם בשכר דירה.

בנוסף לנתונים אלה, לפי נתוני משרד העלייה והקליטה יש 5,865 משקי בית של עולים חדשים (לא כולל אזרחים ותיקים) הממתינים גם הם לדיור הציבורי, וגם מהם רק 2,546 מממשים את הסיוע בשכר הדירה שלו הם זכאים. בנוסף, 19.2 אלף עולים אזרחים ותיקים (זוגות ויחידים) ממתינים גם הם לדירה בדיור הציבורי.

לפי משרד השיכון, הסיבות לכך שחלק ממשקי הבית הזכאים אינם מממשים את הסיוע בשכר דירה הן כי חלקם כלל לא שוכר דירה, ומתגורר עם קרובי משפחה, חלק שוכרים מבנה ללא אישורי בנייה תקינים, ויש כאלה שמקבלים סיוע מגורם ממשלתי אחר. 

לצד אלה יש 179.8 אלף משקי בית בישראל אשר אינם זכאים לדיור ציבורי, אך מממשים סיוע בשכר דירה שאותו הם מקבלים ממשרד הבינוי והשיכון. מתוכם, 48% הם עולים חדשים, והיתר, 52%, הם ותיקים. 

משפחה גדלה, תקציב גדל

מתוך תקציב משרד השיכון, הסיוע בשכר הדירה הוא הסעיף המשמעותי ביותר והוא עומד בהצעת התקציב ל־2021 על 2.13 מיליארד שקל, כמעט זהה לתקציב ב-2020 (2.09 מיליארד שקל). תקציב זה עלה בעשור האחרון מ־1.33 מיליארד שקל בשנת 2011, בשיעור של 57%, אך לפי המחקר של מרכז אדוה שבוצע על ידי ירון הופמן־דישון, העלייה מיוחסת בעיקר לגידול במשקי הבית הזכאים לסיוע. 

בעוד בשנת 2010 עמד מספר משקי הבית הזכאים לסיוע על 138 אלף, ב־2021 עלה מספר הזכאים לכ־180 אלף. תקציב זה מתחלק לסיוע בשכר דירה וסיוע מוגדל הניתן לזכאים הממתינים לדיור ציבורי, ותקציב הסיוע בשכר דירה מוגדל הכפיל את עצמו בתקופה זו מ־67 מיליון שקל ב־2017 ל־130 מיליון שקל ב־2020. 

התקציב הכולל של משרד השיכון החל לעלות מאז שנת 2005 אך נותר נמוך גם כיום, בהשוואה לשנים עברו. כך נמצא, כי בשנים 2001-2000 עמד תקציב המשרד על 9.9 מיליארד שקל ו־10.9 מיליארד שקל, בהתאמה אך הוא קוצץ עד לשפל של 1.9 מיליארד שקל בלבד ב־2015. משנה זו החל התקציב לעלות בהדרגה, ועומד ב־2021 על 5.6 מיליארד שקל. 

מתוך תקציב זה, עמד תקציב הביצוע של המשרד להשתתפות בהלוואות לרכישת דירה (משכנתאות מסובסדות) על כ־6 מיליארד שקל ב־2000. ב־2015 הגיע לשפל של 237 מיליון שקל ומאז עלה התקציב, וכיום הוא עומד על כמיליארד שקל. לשם השוואה, הכנסות המדינה מנדל"ן (שיווק קרקעות ומיסוי) זינקו בתקופה זו מ־5.1 מיליארד שקל בשנת 2000 ל־11.4 מיליארד שקל בשנת 2020. 

שהמגזר הפרטי יטפל 

אחד הנתונים המשמעותיים לסיוע בשכר דירה קשור להיקף הסיוע לזכאים שעומד כיום על ממוצע של 1,000 שקל לחודש, לעומת סיוע של כ־850 שקל בשנת 2010. לפי המחקר של אדוה, עלייה זו לא הדביקה את קצב עליית מחירי השכירות. בעוד בשנת 2000 עמד הסיוע בשכר הדירה הממוצע על 29.8% מגובה שכר הדירה הממוצע במשק, בשנת 2020 שיעורו עמד על 24.2% מגובה שכר הדירה הממוצע. 

  ח"כ יסמין סאקס-פרידמן, צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת ח"כ יסמין סאקס-פרידמן | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת   ח"כ יסמין סאקס-פרידמן, צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ב־2000 היה תקציב משרד השיכון להלוואות למשכנתאות מסובסדות כ־6 מיליארד שקל, ב־2015 הגיע לשפל של 237 מיליון שקל. כיום הוא כמיליארד שקל

ב־2000 היה תקציב משרד השיכון להלוואות למשכנתאות מסובסדות כ־6 מיליארד שקל, ב־2015 הגיע לשפל של 237 מיליון שקל. כיום הוא כמיליארד שקל

המחקר של אדוה מותח ביקורת על מדיניות "השוק הפרטי" שמאפיינת את ממשלות ישראל מאז שנת 2000, שמשמעותה העברת האחריות לבניית דיור ציבורי ושיכון האוכלוסייה אל המגזר הפרטי. בהיעדר שוק שכירות ארוך טווח הזכאים נדרשים להתמודד עם בעלי דירות בשוק החופשי ולכן אינם נהנים מיציבות ונאלצים להתמודד על דירות "כשהם ניצבים בעמדת מיקוח מוחלשת ונתונים לחסדי בעלי הדירות", לשון הדו"ח. מדיניות זו הרחיבה את הפערים החברתיים־כלכליים בישראל. עוד נכתב, כי הפנייה של מספר כה רב של שוכרים לשוק הפרטי גורמת לעלייה בביקושים ומעלה את מחירי השכירות. 

לדברי מזמינת דו"ח הכנסת, ח"כ יסמין סאקס־פרידמן, "במשך שנים ארוכות נושא הדיור הציבורי הופקר והפך לכלי פוליטי במקום דאגה למוחלשים. התמונה שאני מגלה קשה הרבה יותר מכפי ששיערתי. נושא הדיור הציבורי מצריך טיפול שורש״.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "המחקרים המדוברים הובאו לפנינו רק לפני יומיים ואנו לומדים אותם.  התקציב המוגבל בשנים האחרונות והקריטריונים לקבלת סיוע בשכ"ד ודיור ציבורי הם אחד מהאתגרים הגדולים ביותר אשר עמדו ועומדים לפתחו של משרד הבינוי והשיכון ונושאים אלו הועלו בכל ישיבות התקציב בהם נכחו נציגי המשרד. בימים אלו בהובלת השר אלקין,  ולאחר ההישג התקציבי בו הבטחת 4,700 דירות נוספות למאגר הדיור הציבורי ותוספת תקציבית של 306 מיליון שקל עבור הסיוע בשכ"ד, נפעל בכל האמצעים לטפל בנושא עדכון הקריטריונים וסכומי הסיוע, אשר לא עודכנו שנים רבות.  בנוסף, בימים אלה אנו עובדים על הקמת ועדה ציבורית שתבחן ותגבש קריטריונים חדשים עבור דיור ציבורי וסיוע בשכ"ד".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות