אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הנגיד: "אין עדויות לגבי מידת האפקטיביות של רשות רגולציה" צילום: אלכס קולומויסקי

הנגיד: "אין עדויות לגבי מידת האפקטיביות של רשות רגולציה"

פרופ' אמיר ירון אמר בוועדת החוקה כי בישראל יש עודף רגולציה וכי הוא נוטה למודל שבו רשות הרגולציה היא גוף מייעץ, ולא גוף בעל סמכויות לביטול או שינוי הרגולציה

14.10.2021, 13:36 | שלמה טייטלבאום

"אנחנו לא רואים עדויות מובהקות בספרות לגבי מידת האפקטיביות של רשויות רגולציה. המפתח לייעול רגולציה טמון קודם כל בגופים המאסדרים (הרגולטוריים) עצמם, צריך להיות להם את הידע המקצועי לכך". כך אמר היום (ה') נגיד בנק ישראל אמיר ירון בדיון בוועדת חוקה בכנסת.

קראו עוד בכלכליסט:

לדבריו, "מודל ה-RIA (הערכת רגולציה) הוא הכלי האפקטיבי המוכח בעולם להפחתה וייעול רגולציה, והוא צריך להיות הכלי המרכזי לטיוב הרגולציה". ה-RIA נועד להבטיח יצירת רגולציה מיטבית באמצעות מתודולוגיה המקובלת במדינות ה-OECD. 

אמיר ירון, צילום: אלכס קולומויסקי אמיר ירון | צילום: אלכס קולומויסקי אמיר ירון, צילום: אלכס קולומויסקי

ירון הדגיש שאכן קיימת בעיית עודף רגולציה בישראל, אך הדרך בטיפול בעיית הרגולציה בישראל היא באמצעות העמקת מודל RIA והמשך הטמעתו במשרד. הנגיד לא התנגד לעצם הקמת רשות הרגולציה, אבל היה נראה כי במחלוקת שבין חברי הכנסת בנוגע להיקף סמכויות רשות הרגולציה, הוא נוטה למודל שבו רשות הרגולציה היא גוף מייעץ, ולא גוף בעל סמכויות לביטול או שינוי הרגולציה. 

רשות רגולציה (ROB) היא גוף מטה ממשלתי שמפקח על תהליכי הרגולציה בכלל המשרדים, במסגרת חוק ההסדרים הנוכחי מקודמת הקמת רשות כזו גם בישראל. משרדי המטה בממשלה – אוצר, משפטים, ראש הממשלה – טוענים כי תהליכי 'הערכת הרגולציה' לא הביאו לשיפור מספק ביעילות הרגולציה בישראל, ולכן יש להקים רשות ייחודית בעלת סמכויות מורחבות להערכת הרגולציה.

הנגיד הגיע לדיון בכדי לבסס את ההחרגה של הרגולטורים (המאסדרים) הפיננסיים – הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון, ורשות ניירות ערך - מרשות הרגולציה. החוק הנוכחי מחריג את המאסדרים הפיננסיים במספר היבטים, הם לא יחוייבו לפרסם את הדו"חות של הערכת הרגולציה, ולא יעסקו ברגולציה שנוגעת ליציבות הפיננסית בישראל. הנגיד הוסיף טיעון משמעותי להחרגת המאסדרים הפיננסיים מרשות הרגולציה "מאוד חשוב שלא יהיה אפילו בדל מחשבה שיש נגיעה פוליטית ברגולציה פיננסית".

ח"כ מוסי רז , צילום: יאיר שגיא ח"כ מוסי רז | צילום: יאיר שגיא ח"כ מוסי רז , צילום: יאיר שגיא

ההחרגות מהגדרת הרגולציה

החוק שמקודם כעת בוועדת החוקה, מגדיר לראשונה את העקרונות שלפיהם צריך לפעול הרגולטור בבואו לקבוע רגולציה חדשה. בין העקרונות - הצורך שהרגולציה תתבסס על נתונים המוצגים בשקיפות, תוך כדי עריכת השוואה בינלאומית. כמו כן לנמק את הצורך באסדרה, ועל המאסדר לבדוק את האיזון בין האינטרס שהוא מבקש להגן עליו לבין ההשפעות הכלכליות והחברתיות האחרות של הרגולציה המוצעת.

החוק המקורי כלל עשרה חריגים. הבולטים שבהם הם ההוראות הנוגעות למסים, לקביעת היטלים ותעריפים, ותכניות הבנייה. 

ויכוח נוסף שעלה בין חברי הכנסת לממשלה נגע לשאלת גובה ההשפעה המשקית הדרוש כדי להפוך את האסדרה ל'אסדרה בעלת השפעה משקית', אסדרה שמוגדרת כך תצטרך להיבחן בתדירות  וברמה גבוהה יותר על ידי המאסדר והרשות.  

החוק הנוכחי קובע כי אם עלות הציות מגיעה ל-100 מיליון שקל בשנה הרי שהיא כפופה לסטנדרט המחמיר של 'אסדרה בעלת השפעה משקית'. ח"כ מוסי רז טען כי מדובר בסכום נמוך מאוד שאינו אלא 3 אגורות לאזרח ביום, ודרש להגדיל את הסכום למיליארד שקל. יו"ר הוועדה, גלעד קריב, העיר כי לפעמים ההשפעה המשקית מתגלגלת לקבוצה מצומצמת בהרבה של אזרחים. 


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות