הרשלנות של המחלבות שיצרה מחסור בחלב עלתה להן ביוקר

הירידות במכירות המזון שמאפיינות את השנה הנוכחית, שמגיעה לאחר סגרים ומגבלות תנועה, היו צפויות לרבים בשוק. אלא שאז הגיעה התנהלות רשלנית של שוק החלב, והעמיקה את הזעזוע שעובר על יצרניות המזון. 

לפי נתוני סטורנקסט שהגיעו לידי "כלכליסט", מכירות מוצרי החלב התרסקו בספטמבר וירדו ב־10.7%. מתחילת השנה ירדו מכירות שוק החלב ב־3.3%. הירידה במכירות השוק באה לידי ביטוי בשיעור חד יותר אצל חלק מהספקים ובראשם מובילת השוק תנובה, שמכירותיה בתשעת החודשים הראשונים של השנה ירדו ב־4.2% ונתח השוק שלה ירד מ־11.7% ל־11.5%. בתחום החלב, הכולל תחליפי חלב, רשמה החברה ירידה של 4.5% בתשעת החודשים האחרונים, אולם בספטמבר ירדו מכירותיה ב־11.9%. 

בסביבת החברה טוענים כי הירידה במכירות כלל שוק החלב השנה נרשמה בעיקר בקטגוריות הבסיס כמו חלב, קוטג', גבינה צהובה, גבינה לבנה ושמנת חמוצה. אלה קטגוריות שתנובה היא היצרנית המרכזית והמובילה בהן ובהתאם, החברה נפגעה בשיעור חד מהמתחרות. בהיקפים שתנובה פועלת, מדובר באובדן מכירות משמעותי. 

הסיבה העיקרית כאמור לשינויים היא היערכות לקויה של המחלבות לתקופת החגים המתאפיינת במיעוט ימי ייצור ואספקה, אשר הובילה למחסור חריף בחלב טרי במשך שבועות. מכירות טרה, המחלבה של החברה המרכזית למשקאות (קוקה־קולה), ירדו בתשעת החודשים הראשונים ב־10%, ואילו בספטמבר צנחו ב־17.3% ביחס לספטמבר אשתקד. 

שטראוס, שכמעט ואינה פעילה בקטגוריות המוצרים המפוקחים, חתמה את התקופה ללא שינוי במכירות ועם עלייה בנתח השוק מ־9.8% אשתקד ל־10.1%. בתחום החלב ותחליפיו צמחה החברה מתחילת השנה ב־1.9%, אולם בספטמבר מכירותיה ירדו ב־3.7%, השיעור הנמוך מבין המחלבות. שטראוס נהנתה מהמחסור בחלב המפוקח, שהוביל את הצרכנים לרכוש את משקאות החלב מתוצרתה, שמחירם גבוה בעשרות אחוזים.

לא רק שוק החלב נפגע בחודש שעבר. ירידה חדה של 12.1% נרשמה בספטמבר במכירות דגים ובשר והעמיקה את הירידה מתחילת השנה ל־5.5%. ביטוי לכך ניתן למצוא בירידה חדה של 10% במכירות חברת נטו, שנתח השוק שלה ירד ל־3.1% לעומת 3.3% בתשעת החודשים הראשונים אשתקד. 

לא מבשלים בבית

גם מוצרים המיועדים לבישול ביתי, שזכו לביקוש מוגבר בשנה שעברה על רקע סגירת המסעדות, ירדו מתחילת השנה ב־4.6% ובספטמבר בשיעור חד יותר של 8.5%. מכירות סוגת, שפעילה בעולמות אלה, ירדו ב־6.5%, מכירות אסם ירדו ב־1.3% ושל יוניליוור ירדו ב־0.8%. ירידה משמעותית של 9.5% רשמה וילי פוד, שהציגה בשנה שעברה צמיחה חדה. המותג הפרטי התקשה להתמודד עשרת הספקים המובילים, שכוחם המצרפי עלה מתחילת השנה ל־53.5%, בעוד נתח המותג הפרטי של הרשתות ירד ל־6.6% לעומת 6.9% אשתקד. 

מנכ"ל שטראוס ישראל אייל דרור. שטראוס היא שנהנתה מהמחסור בחלב מפוקח | צילום: עמית שעל

קטגוריית המשקאות, שנפגעה בשנה שעברה מהסגרים שהובילו לקנייה מהירה בחנויות ולמעבר לאונליין, התאוששה ועלתה מתחילת השנה ב־3.5%. ירידת מחירים בשיעור 0.3% בעקבות העמקת מבצעים הובילה לעלייה ריאלית של 3.8% במכירות. מכירות החברה המרכזית למשקאות ירדו מתחילת השנה ב־0.2% כתוצאה מעלייה במכירות המשקאות, אשר התקזזה עם הירידה במכירות טרה. נתח השוק שלה עלה ל־5.4% לעומת 5.2% אשתקד. יפאורה צמחה בתקופה בשיעור חד של 8.9% ונתח השוק שלה עלה ל־1.6% לעומת 1.4%. לעומתן, רשמה טמפו ירידה של 3.8% במכירות. 

חברות המשקאות הגדולות השולטות בענף צפויות להתחזק השנה, בעקבות החלטת שופרסל שלא להמשיך לשווק משקאות מוגזים תחת המותג הפרטי. ההחלטה התקבלה לאור הכשלון בחדירה לשוק, שכן שהמוצרים לא הגיעו לנתח שוק שמצדיק המשך השקעה של הרשת. אף שהמוצרים לא הניבו לשופרסל מכירות, הם שימשו אותה במאבקים מסחריים מול הספקים לאורך השנים, במהלכם היתה מסירה או מצמצמת נוכחות של מותגיהם על המדף. 

אף שהציגה צמיחה, קטגוריית המשקאות עומדת בפני איום משמעותי עם שני מהלכי התייקרויות שעלולים לשנות הרגלי צריכה. בעוד כחודש וחצי יורחב חוק הפיקדון לבקבוקי המשקה הגדולים, מה שיגרום להעלאת מחירה של כל שישיית בקבוקי 1.5 ליטר ב־1.8 שקלים. בנוסף, לאחר שיאושר התקציב בכנסת, צפויה המדינה להטיל מס על משקאות ממותקים.

התייקרויות שוב על הפרק

למרות הזינוק במכירות וברווח של החברות בענף המזון בשנה שעברה ונוכח עלייה בעלויות השינוע של סחורות בעולם, נרשמו מתחילת השנה כמה ניסיונות מצד ספקים להעלות מחירים. עד כה, למעט מספר מוגבל של התייקרויות במוצרים המבוססים על חומרי גלם שהתייקרו דוגמת שמני מאכל ומוצרי נייר, נמנעו הספקים לממש את כוונתם. אחת הסיבות לכך היא הביקורת הציבורית שספגו.  

אלא שההערכות בשוק הן כי המצב צפוי להשתנות בקרוב. הספקים מסרבים להמשיך ולספוג את ההתייקרויות שנרשמו בתחום השינוע ובחלק מחומרי הגלם, וההתייקרויות שיחולו בעקבות השינויים הרגולטוריים הכוללים גם מס על כלים חד־פעמיים, יהוו חלון הזדמנויות לגל עליות מחירים רחב היקף.

מבצעי החגים הסתיימו, המחירים עלו

העלייה במחירי המזון לא נבלמת. מנתוני מדד המחירים של סטורנקסט, אשר הגיעו לידי “כלכליסט”, עולה כי בספטמבר, שבמהלכו חלו כל חגי תשרי, עלה מדד המחירים ב־0.7% ביחס לאוגוסט החולף. את העלייה ניתן להסביר בכך שבשל עיתוי ראש השנה בתחילת ספטמבר, מבצעי ההוזלות ברשתות התקיימו במחצית השנייה של אוגוסט, ולאחר שהרשתות סיימו עם המבצעים, הן העלו מחירים. 

אינדיקציה נוספת למגמת עליות המחירים מתחילת השנה ניתן למצוא בכך שמדד המחירים בחודש מרץ שבו חל חג הפסח עמד על 101.6, ואילו באוגוסט, החודש שבו חלו המבצעים לקראת חגי תשרי, עמד המדד על 102.8, המשקף עלייה של 1.2%.

אובדן ימי מכירה בשל עיתוי חגי תשרי בימי חול הוביל לירידה של 0.9% במכירות שוק מוצרי הצריכה (מזון, משקאות, טיפוח וניקיון) בספטמבר. מתחילת השנה ירדו מכיות מוצרי הצריכה ב־2.9%. עיקר הירידה נרשמה בקטגוריית המזון שמכירותיה ירדו בספטמבר ב־10.9% ל־2.95 מיליארד שקל. הירידה במכירות המזון נרשמה לצד עלייה של 0.3% במדד מחירי המזון, כך שהירידה הריאלית עמדה על 4.1%. 

בשוק המזון טוענים כי חששו מירידה חדה יותר עם החזרה לשגרה. "נראה שהיקפי הקניות השנה התייצבו על ירידה של כ־3% ביחס ל־2020, שהתאפיינה בקנייה מוגברת וחריגה. זה נתון שמעיד על עוצמה של השוק. אם היה חשש מירידה במכר, ככל הנראה הוא מאחורינו", טען גורם בענף.