אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד השיכון: לבדוק בדחיפות בניינים בני יותר מ־50 שקרובים לים צילום: קובי קואנקס

בלעדי

משרד השיכון: לבדוק בדחיפות בניינים בני יותר מ־50 שקרובים לים

המשרד הציג בפני הצוות הממשלתי לבחינת נושא המבנים המסוכנים סטנדרטים למידת הדחיפות לבדיקת יציבות של בניינים. בין היתר, המשרד ממליץ לקדם בדיקות של מבנים שנמצאים על קו השבר הסורי־אפריקאי

17.10.2021, 06:00 | אמיתי גזית

בניינים שנבנו לפני 1970, שהם על קומת עמודים וקרובים לים, חשופים במיוחד לסכנת התמוטטות ולכן הם בראש סדר העדיפויות לבדיקת יציבות ־ כך עולה מההערכה המקצועית שביצע משרד השיכון והבינוי.  

קראו עוד בכלכליסט:

הדברים הוצגו בישיבה שבה השתתפו בכירים במשרדי ממשלה שרלבנטיים לסוגיית המבנים המסוכנים, והם הוצגו על ידי מנהלת אגף תורת הבנייה טלי הירש־שרמן, במסגרת עבודת מטה שהניע יאיר פינס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה. בסיום הישיבות יופק מסמך שיכלול המלצות לממשלה לאימוץ צעדים למניעת קריסת מבנים.

מימין מנכ"ל משרד השיכון אביעד פרידמן ומנכ"ל משרד רה"מ יאיר פינס,  מימין מנכ"ל משרד השיכון אביעד פרידמן ומנכ"ל משרד רה"מ יאיר פינס מימין מנכ"ל משרד השיכון אביעד פרידמן ומנכ"ל משרד רה"מ יאיר פינס,

על פי חוות הדעת של משרד השיכון, הבניינים שזקוקים בדחיפות לבדיקת יציבות הם אלה שנבנו לפני 1970, במיוחד בניינים בני שלוש קומות ויותר. כמו כן הומלץ לסווג את הבניינים לפי עשורים שבהם הם נבנו, החל משנות החמישים. בנוסף, ממליצים במשרד להציב בראש סדר העדיפויות בניינים מוזנחים ומבנים קולטי קהל. הומלץ לבדוק בניינים על קומת עמודים ובניינים בסמיכות לים כאשר על פי המשרד, הדרגה החמורה ביותר היא של מבנים במרחק של עד 200 מטר מקו החוף. בדרגה בינונית נמצאים בניינים במרחק עד קילומטר ולבסוף מידת הדחיפות הנמוכה יחסית היא של בניינים במרחק 2-1 קילומטר מחוף הים. עוד הומלץ להציב בראש סדר העדיפויות גם בניינים באזורים שבהם יש תנועה טופוגרפית, למשל בחיפה וגם באזור השבר הסורי־אפריקאי.

אוריאל קדוש, מנכ"ל גיאוסיסטמס הנדסה, שמתמחה בבדיקה של יציבות מבנים, מסביר בשיחה עם "כלכליסט" כי יסודות בניינים שנבנו לפני 1970 עלולים להיות חלשים בגלל עייפות החומר וגם משום "שבעשורים הראשונים לקום המדינה המבנים נבנו שלא על פי תקן לעמידות מפני רעידות אדמה. החומרים שבהם השתמשו הותאמו לעמידות של לא יותר מ־40 שנה; הפיקוח על הבנייה באותה עת לא היה הדוק כמו היום".

הקרבה לים היא גורם נוסף שמשפיע לרעה על יציבות המבנה, משום שהלחות - ובעיקר המליחות - יוצרות קורוזיה שמעכלת את הברזל שביסודות הבניינים. בעיה נוספת היא מאגרי מי תהום שמצויים לרוב בקו החוף וגם בהם מליחות והם עלולים לפגוע ביסודות. קדוש מציין כי בניגוד למצב היום, עד סף שנות השמונים של המאה הקודמת התקן לא חייב בדיקה של מי תהום לפני ביסוס המבנה.

בישיבה הסבירה הירש־שרמן כי תהליך הבדיקה כולל בשלב ראשון בחינה ויזואלית של סימנים שרובם ניכרים לעין כגון סדקים, שקיעות ובלאי. בהתאם לתוצאותיה יסווג המבנה באחת החלופות הבאות: מיועד להריסה, תקין או דרוש תיקון נקודתי. קדוש מעריך כי בשוק החופשי בדיקה של יציבות בניין ותקינות היסודות עולה כ־3,000 שקל.

בישיבה סוכם כי עד סוף החודש יוגדרו סטנדרטים אחדים לבדיקות יציבות של מבנים, וכן תגובש רשימה של כלים לסיוע לרשויות מקומיות וועדי בתים לקדם בדיקות של מבנים. בין היתר ייבחנו הסמכויות של הרשויות המקומיות ויוצגו כלים פיננסיים למימון הבדיקות. זומנה ישיבה נוספת שתעסוק בפתרון לאוכלוסיות מוחלשות שאינן יכולות לממן בדיקות של מבנים ועל אחת כמה וכמה יתקשו לממן שיפוצים.

בעיה מרכזית שעדיין לא נמצאה לה תשובה היא היעדרו של חוק שמסדיר בדיקות מבנים, כך שבניגוד לכמה מדינות בעולם לא חלה חובה לבדוק בניינים גם אם הם נבנו לפני עשרות שנים. הרשויות המקומיות הן הסמכות שאחראית על תקינות המבנים, אך בדיקת יציבות מתבצעת רק לאחר קריאה שמתקבלת לרוב על ידי הדיירים, אלא שהיחלשות של יסודות המבנה אינה נראית בעין בלתי מזוינת, וכשכבר מבחינים בה או בהשפעות שלה על המבנה -  זה כבר כאשר הוא על סף קריסה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות