השופטים מתחלקים לזוגות

1. ביניש ומלצר: בחירת היועמ"ש הבא ופרשת הצוללות ממתינות לשופטים בדימוס

לאחר מינוייה של נשיאת העליון בדימוס מרים נאור לראשות ועדת החקירה הממלכתית לאסון הר מירון, תיכנס נשיאת העליון אסתר חיות שוב למחסן ה"בדימוסים" כדי לשלוף משם שני שופטי עליון נוספים לשתי משימות חשובות שצפויות בקרוב.

הראשונה — שופט שיעמוד בראש ועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה, שיחליף בפברואר הקרוב את אביחי מנדלבליט. 

המשימה השנייה, הרחוקה יותר — שופט שיעמוד בראש ועדת החקירה לעניין הצוללות. ועדה זו תוקם בהחלטת ממשלה שאמורה להתקבל לאחר העברת התקציב. כלומר, יש סיכוי שוועדת חקירה — מהחשובות ומהמוצדקות אי פעם — לא תקום אם יימצא עוד שיקלי אחד שיערוק כדי להפיל את התקציב והממשלה.

מימין: השופטים חנן מלצר, דורית ביניש וחאלד כבוב. שלושה מינויים ראויים | צילומים: אוראל כהן, חיים צח

שני השופטים בדימוס המתאימים ביותר למשימות הם הנשיאה בדימוס דורית ביניש והמשנה לנשיאה (חיות) בדימוס חנן מלצר. בהמשך נשבץ את שניהם על פי התאמותיהם.

לוועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה נבחרו כבר שני חברים: נציגת לשכת עורכי הדין תמי אולמן ונציג האקדמיה פרופ' רון שפירא. השבוע צפויה הכנסת בהמלצת ועדת חוקה לבחור את הנציג מטעמה, וזה יהיה כנראה צבי האוזר מתקווה חדשה.

שני המקומות הנותרים הם שר משפטים או יועץ משפטי מבין ה"בדימוסים" שייבחר בידי הממשלה — ושופט עליון בדימוס שייבחר בידי הנשיאה.

תחקיר "המקור" מחזק את סיכויי חאלד כבוב להתמנות לעליון. לא רק בגלל שלא נמצא פסול בהתנהגותו, אלא בגלל שביטול המינוי יהיה פרס לעבריין

השר או היועץ לשעבר יהיה מומלצו של שר המשפטים גדעון סער. זהותו טרם ידועה, אבל בטוח שזה לא יהיה שליחו הקבוע של נתניהו לוועדות האלה — שר המשפטים לשעבר משה נסים. 

בנוגע לצוללות ניתן לשלול את האפשרות שהנשיאה חיות תציב את עצמה בראש הוועדה, כפי שקרה פעמיים בעבר, כשהנשיאים המכהנים שמעון אגרנט ויצחק כהן שימשו כראשי הוועדות שנשאו את שמם — ועדות למלחמת יום כיפור ולאירועי סברה ושתילה במלחמת לבנון הראשונה. 

גם ביניש וגם מלצר יכולים לשמש בשני התפקידים, ובכל זאת, ניסיונם ועברם מאפשרים התאמה מדויקת יותר. 

ביניש, כפרקליטת מדינה לשעבר, שמכירה את משרד המשפטים כמו את כף ידה, מתאימה לוועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי.

מלצר מתאים לוועדת הצוללות בגלל שחוות הדעת המרכזית הקיימת עד היום במערכת לגבי יחסי ממשלה/ ראש ממשלה/ שר ביטחון/ סגן שר ביטחון ורמטכ“ל — מבוססת על מה שכתב בעת שירותו הצבאי ועדכן בהמשך. מלצר שחקר לעומק את חוק יסוד: הצבא, שוקל לכתוב על כך ספר. את כל אלה סיפר בראיון פרישה לעלון השופטים, למראייניו, השופטים עמי קובו, תמר בר־אשר, גיא שני ורפי ארניה.  

כלומר, אם שיקולים ענייניים יכתיבו את המינויים —  זה אמור להיות השיבוץ. בינתיים נדמה שהצוללות הן בעדיפות גבוהה יותר. כך ניתן להתרשם מתשדורות ראשונות שנשלחו לאטמוספרה. ביניש הומלצה לצוללות בטור שכתב פרשן פוליטי בכיר, ואילו לפרשן אחר, בכיר לא פחות, פנו כבר בכירים במערכת הביטחון כדי להציע את מלצר. 

לאחרונה שוחחתי עם אחד האלופים שהגישו את התצהירים לבג"ץ בעתירת התנועה לאיכות השלטון להקמת ועדה החקירה. "אותי מעניינים רק שני דברים בסיפור הזה", אמר, "האישור שנתניהו נתן למרקל למכור צוללות למצרים; וביטול המכרז הבינלאומי לרכישת ספינות השטח". 

אבל יש כאן כמובן הרבה יותר. למשל, האם ראש ממשלה יכול לשקר לשר הביטחון (כפי שטען משה בוגי יעלון) ולפעול מאחורי גבה של מערכת הביטחון? שאלות טובות. אין להן תקדימי עבר זהים, אבל דומים יש. למשל: האם ראש הממשלה רשאי להעלים/ להסתיר/ לא לשתף במידע שהוא מקבל מהמוסד והשב"כ, שכפופים אליו ישירות? והיו דברים מעולם.

2. כבוב ופלוני: צריך לאבטח שופטים, וכשמגיע גם לקדם אותם

תחקיר "המקור", על היחסים לכאורה בין בנו של השופט חאלד כבוב לבין העבריין שאצלו נשפט אמיר ברמלי, לא הותיר אחריו זעזועי משנה שמסכנים כרגע את מועמדותו של השופט כבוב לבית המשפט העליון. בכירים במערכת לא זיהו כל מעורבות בעייתית של השופט בפרשה. בנו, עו"ד וואליד כבוב, בהחלט יכול היה להיות זהיר יותר, אבל גם אם בנים אכלו בוסר, אין סיבה ששיני אבות תקהינה. הפתגם, מתברר, פועל לשני הכיוונים. כמובן שהדברים יכולים להשתנות עם פרסום ממצאי חקירת המשטרה. אבל בהינתן העובדה שרביב דרוקר ותחקירניו יעילים וחרוצים מהמשטרה, וכנראה גם מחזיקים ביותר חומרים ממנה, קשה להניח שתמונת הבסיס תשתנה משמעותית.

בהפוך על הפוך, נדמה שהתחקיר דווקא מחזק את סיכוייו של כבוב להתמנות. לא רק בגלל שלא נמצא פסול בהתנהגותו, אלא בגלל שביטול מינויו יהיה פרס לברמלי שתפר לו את המלכודת, ותמריץ ל"ברמלים" הבאים להמשיך ולפגוע בשופטים. 

השופטת דורית ביניש, כפרקליטת מדינה לשעבר שמכירה את משרד המשפטים כמו את כף ידה, מתאימה לוועדת האיתור לבחירת היועמ"ש הבא

שופטים פליליים, וזה לא חדש, כבר נהפכו למאוימים פיזית. האיום בהדבקת שוחד לשופט הוא חמור לא פחות. את התוצאות בשני המקרים חובה למנוע: צריך לאבטח אותם, וכשמגיע, צריך לקדם אותם.

זה מוביל לשופט מחוזי נוסף ש"היועץ המשפטי לממשלה החליט לגנוז את תיק החקירה נגדו.

 השופט נחקר באזהרה בחשד לעבירות מין ואלימות במשפחה, זאת לאחר ביצוע פעולות חקירה רבות ומשלא נמצא בסיס לאשמה לכך שביצע עבירות פליליות", נמסר בהודעת משרד המשפטים ביום רביעי.

הסיפור נחשף לפני חודש בידי הכתב יובל אראל ב־N12 באמצעות נציג המתלוננים עו"ד חור אוריאל ניזרי, שמסגר אותו בחדשות 12 כ"נקודת שבר במערכת המשפט". המגיש דני קושמרו אף חיזק את הדרמה: "זה סיפור שיטלטל את מערכת המשפט". 

בינתיים, כמו בסיפור של כבוב, לא שבר ולא טלטלה. כבוב, אגב, יכול לקנא במהירות שגורמי האכיפה ניקו כאן את השופט. 

בכל מקרה, נדמה שגם ברמלי וגם ניזרי לא ממש משלימים עם התוצאות, ואולי אף ימשיכו לאיים בשבר וטלטלה.

3. אבא ואמא: שופטי המשפחה נקלעים למטחי שטנה הנורים בין זוגות מתגרשים

גם התחקיר המטלטל של ברוך קרא בחדשות 13 על מאבקי הניכור ההורי נוגע לאיומים על שופטים. שופטי משפחה מוטבלים שנים ברשתות הביוב שמכונות גם "הרשתות החברתיות". ותודה בהזדמנות זו לפרנסיס האוגן שחשפה את האלגוריתם של פייסבוק שמעודד ומקדם את מפלי השטנה האלה. 

מתברר שלא שמאל־ימין, לא אשכנזים־ספרדים, לא ערבים־יהודים. שיאי השטנה נרשמים במאבקי גברים־נשים בעת פרידה וגירושים, ובמיוחד על משמורת הילדים. קרא חשף טפח מצמרר מהסיפור הזה, בעיקר איומי "מטפלים" שמופנים בשירות הגברים נגד הנשים וגם נגד הילדים. אף שיש מצבים שבהם האשה אחראית להסתת הילד נגד אביו מטעמי זעם ונקמה.

לשופטים אין כלים משלהם לבדוק את התנהגות והתאמת ההורים. כמו בתחומי משפט אחרים הם נזקקים למומחים. אינני יודע אם השלושה שהוצגו בכתבה מייצגים את כלל המומחים־המטפלים. אם כן, אלוהים שירחם על ילדי הגן. בכל מקרה, גם השופטים עלולים ללקות בהטיה הורית. כמו שיש שופטים שנוטים יותר לעובדים מאשר למעסיקים, כך יש שופטים שיותר לטובת נשים מאשר גברים. אלא שכאן נפתחת עליהם אש הגיהינום. רבי עקיבא אמר "איש ואשה זכו — שכינה ביניהן; לא זכו — אש אוכלתן". האש הזו אוכלת גם את כל סביבתם. והטרגדיה היא שבסוף כולם מפסידים. כולם, חוץ מפייסבוק.