מהפכת הצהרונים: תשלום ההורים יחושב לפי מוסד, ולא לפי עירייה

משרד החינוך התחייב לבג"ץ לבצע מהפכה כללית בתקצוב הצהרונים ובתי הספר של החופש הגדול בשנת הלימודים הבאה. במסגרת המהפכה השתתפות ההורים תחושב לפי הרקע החברתי־כלכלי של כל בית ספר בנפרד, ולא של הרשות המקומית. המשמעות היא שבבתי ספר בשכונות וביישובים חלשים שעד עכשיו סבלו מהשתייכות לרשות חזקה יתקיימו הפעילויות הללו בחינם. מנגד, הורים בבתי ספר ביישובים ובשכונות חזקים במועצות חלשות יצטרכו מעתה לשלם שכר לימוד של 650-430 שקל בחודש — כך עולה מפסק דין של בג"ץ שניתן בשבוע שעבר.

תוכנית ניצנים מפעילה צהרונים בגני הילדים ובכיתות א-ב, וכן בתי ספר בחופשות לגילי 3־9. הורים ברשויות מקומיות באשכולות סוציו־אקונומיים 1־4 אינם משלמים כל שכר לימוד. הורים ברשויות מקומיות המדורגות באשכולות 5־7 משלמים 20 שקל ליום, כלומר כ־430 שקל בחודש, והורים באשכולות 8־10 משלמים 30 שקל ליום, כלומר כ־650 שקל בחודש.

השיטה יוצרת עיוות גדול כיוון שהיא מחייבת בשכר לימוד את ההורים ביישובים חלשים הממוקמים במועצות אזוריות חזקות וכן את ההורים בשכונות חלשות ביישובים חזקים. מרכז עדאלה לזכויות המיעוט הערבי עתר נגד שיטה זו לבג"ץ, באמצעות עו"ד סאוסן זהר, ובשם ארבעה יישובים ערביים וועדת המעקב לענייני חינוך של המגזר הערבי. היישובים מדורגים באשכול 2, הנמוך במדד הכלכלי־חברתי, אבל הם חלק מהמועצה האזורית החזקה משגב, שנמצאת באשכול 7, ולכן ההורים נדרשים לשלם שכר לימוד של 430 שקל בחודש. 

בעתירה נאמר ש"אחת ממטרותיה המוצהרות של תוכנית ניצנים היא צמצום פערים חברתיים". בפועל, טוענים העותרים, שיטת המימון לפי רשות מקומית יוצרת "אפליה כפולה של תושבי היישובים הערביים מול תושבי יתר יישובי המועצה האזורית, המקבלים מימון זהה למרות דירוגם הגבוה יותר ומול תושבי יישובים אחרים המשתייכים לאשכול 2 ונהנים ממימון התואם את דירוגם". מצב דומה קיים גם לתושבי שכונות חלשות ביישובים חזקים. המועצה האזורית משגב ענתה לעתירה שטענות העותרים מוצדקות אך יש להפנות אותן למשרד החינוך.

יפעת שאשא ביטון, שרת החינוך. "היישוב לא ייבחן כמקשה אחת" | צילום: עמית שאבי

זהר דרשה שמשרד החינוך יעבור לשיטת תקצוב לפי יישוב ולא לפי רשות מקומית. אלא שמשרד החינוך החליט ללכת רחוק יותר: הוא הודיע לבית המשפט ש"במסגרת דיוני התקציב הוחלט לשנות את מודל התקצוב של תוכנית ניצנים בבתי הספר, כך שיתחשב ברקע הסוציו־אקונומי הממוצע של התלמידים בבית הספר. כלומר לא רק שדירוג הרשות המקומית יאבד מחשיבותו, אלא שגם היישוב עצמו לא ייבחן כמקשה אחת, והסיוע להפעלת התוכנית יינתן בהתאם למאפייני מוסד החינוך הספציפי". 

הרכב השופטים, בראשות המשנה לנשיאה ניל הנדל, כתב בפסק הדין: "מהודעת משרד החינוך נראה כי אימוץ המודל החדש תלוי, במידה כזו או אחרת, באישור חוק התקציב, כך שעוד ניצבות לפניו משוכות". השופטים החליטו למחוק את העתירה כיוון ש"ההחלטה העקרונית לגבי המודל החדש כבר התקבלה, והליכי החקיקה של חוק התקציב מצויים בעיצומם". למדינה נפסקו הוצאות של 6,000 שקל.

עו"ד זהר אמרה בתגובה כי הניסיון של עדאלה מלמד שהמדינה נוטה להציע פתרונות רחבים שנתקלים בחסמים, ובסוף לא מתבצעים. היא הביעה חשש שגם ההצעה הנוכחית תתמסמס בשיטה זו.

צהרון | יאיר שגיא