אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקבלנים: הורדת הרוב הדרוש להתחדשות עירונית תקצר בשנתיים את משך הפרויקטים צילום: אוראל כהן

הקבלנים: הורדת הרוב הדרוש להתחדשות עירונית תקצר בשנתיים את משך הפרויקטים

הבדיקה של התאחדות בוני הארץ כללה 90 פרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38/2. החברות דיווחו כי נדרשו להן 22 חודשים בממוצע כדי להגיע להסכמת עם 67% מבעלי הדירות, ו-44 חודשים כדי להגיע להסכמות עם 80% מהם, כפי שדורש החוק. יערה ניר, עובדת סוציאלית הפועלת בתחום מטעם עיריית ירושלים ומתנגדת להצעה: "פרויקט שנתקע הוא כזה שלא נעשתה בו עבודה חברתית טובה"

17.10.2021, 17:19 | אמיתי גזית

הורדת הרוב הדרוש לחתימה על הסכם פינוי-בינוי תקצר בשנתיים את משך הזמן לקידום פרויקט בנייה מהסוג הזה. הנתון הזה עולה בבדיקה שביצעה התאחדות בוני הארץ ב-90 פרויקטים, והוא הוצג היום לוועדת הפנים של הכנסת בדיון שעסק בתיקון החוק שמוריד את הרוב הדרוש לאישור פינוי בינוי מ-80% כיום ל-66%. את הבדיקה ערכה ההתאחדות בקרב חבריה - לכולם שאיפה לאשר את התיקון לחוק. 

קראו עוד בכלכליסט:

ברקע לתיקון החוק: שאיפת הממשלה להגדיל באופן דרמטי את היצע הדירות, במיוחד במרכז, באמצעות הליכי התחדשות עירונית.

כאמור הבדיקה כללה 90 פרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38/2 (הריסה ובנייה מחדש). בכל הפרויקטים גם יחד מתוכננות כמעט 24 אלף דירות, 6,300 הן דירות שיימסרו לדיירים הוותיקים, כ-18 אלף דירות אמורות להימכר בשוק החופשי. 

חברות הבנייה שמקדמות את הפרויקטים האלה דיווחו כי נדרשו להן 22 חודשים בממוצע כדי להגיע להסכמת עם 67% מבעלי הדירות בפרויקט. לעומת זאת, לקח להם 44 חודשים כדי להגיע להסכמות עם 80% מבעלי הדירות כפי שדורש החוק כיום.

אחת הטענות היא כי רבים מהדיירים שמסרבים לחתום על הסכמי פינוי בינוי הם כאלה שביצעו עבירות בנייה, הגדילו את שטח דירתם בצורה לא חוקית ומצפים לתמורה עבור השטח הנוסף שאליו פלשו. 69 מתוך הפרויקטים שנבדקו הם במסלול רגיל של פינוי-בינוי. ב-74% מהפרויקטים האלה (51) יש דירות עם עבירות בנייה. הקבלנים טוענים כי 80% מהדירות (כ-18 אלף) בפרויקטים של פינוי-בינוי הן עם חריגת בנייה. הנתון הזה מסביר את הקושי לשכנע דיירים לתחום על הסכם.

פינוי-בינוי בגבעתיים, צילום: אוראל כהן פינוי-בינוי בגבעתיים | צילום: אוראל כהן פינוי-בינוי בגבעתיים, צילום: אוראל כהן


בדיון שהתקיים בוועדת הפנים השתתפה גם יערה ניר, עובדת סוציאלית הפועלת בתחום ההתחדשות העירונית מטעם עיריית ירושלים. ניר התנגדה להצעה להוריד את הרוב הדרוש, משום שלדבריה "הורדת רף ההסכמות תוריד את המוטיבציה של היזמים לקיים תהליך חברתי מול הדיירים. הם עלולים למהר ולהשיג רוב של 66%, ואז ירוצו לתבוע בבית המשפט את המתנגדים. מהניסיון שלנו מתחם שנתקע על 65% הסכמה הוא כזה שלא נעשתה בו עבודה חברתית טובה, הדיירים מרגישים שההסכם אינו טוב ועל כן לא מעוניינים להתקשר עם הקבלן". 

לדברי ניר, "במתחמים שבהם נעשתה עבודה, היה כנס דיירים, נבחרה נציגות לדיירים, והוצגו התוכניות - גם הצליחו להגיע להסכמות".

ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הסביר לחברי הוועדה מדוע משרד המשפטים תומך בחוק. לדבריו, "נכון שבהורדת שיעור הרוב יש פגיעה בזכות הקניין, אבל זכות הקניין אינה מוחלטת. צריך לאזן אותה אל מול התועלות החברתיות של פרויקטים של התחדשות עירונית, מול מסוכנות מבנים ישנים והצורך להצטופף, ומול זכות הקניין של אלה שכן שרוצים התחדשות".

החוק כיום מאפשר לרוב של 80% מהדיירים לתבוע דייר סרבן. אם הוכח כי סירובו לפרויקט אינו מוצדק, בית המשפט יוכל להשית עליו פיצוי כספי ולמנות אדם אחר שיחתום במקומו על הסכם הפינוי.

מנגד, ניצבת זכותו הקניינית של כל דייר והשאלה אם בית המשפט יכול לכפות על דיירים להסכים לפרויקט. 

בעקבות גל הפינויים מבניינים מסוכנים הממשלה בוחנת את הפחתת הרוב הדרוש לאישור פינוי-בינוי ל-51% במקרה שייקבע כי בניין בסכנת קריסה. 

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "הרפורמה להורדת הרוב הקיים היא קריטית ביותר. עלינו להבהיר כי הקטנת הרוב הדרוש אינה מחייבת את הדייר שמתנגד לפרויקט לחתום על ההסכם, אלא מאפשרת לרוב הדומם של הדיירים שחתמו והסכימו לפרויקט לברר את סוגיית ההתנגדות בבתי המשפט, ובכך למנוע התנגדות בלתי סבירה ובלתי מוצדקת. אם מדינת ישראל חפצה בהוצאה לפועל של התחדשות עירונית, ובכך למנוע מבתים ישנים לקרוס, להגן על התושבים מפני טילים ורעידות אדמה ולגדיל את היצע הדירות במרכזי הערים ובאזורי הביקוש, במקום להפשיר ראות ירוקות ושטחים פתוחים, כנסת ישראל חייבת לאשר רפורמה זו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות