מחקר: הסבסוד של הכשרות זניח ויש פערים בין יישובים

כמעט בכל רפורמה לקידום התחרות מגיע שלב, שבו נטען כי התחרות לא תביא להורדת המחירים. הטענה הזו נשמעת שוב כעת מפי המתנגדים לרפורמת הכשרות. לפי המתנגדים, המדינה למעשה מסבסדת היום את מערך הכשרות, ולכן פתיחתו לתחרות תביא לכך שהעלויות שנספגות כיום על ידי המדינה יגולגלו לציבור. עם זאת, מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה כי הסבסוד הממשלתי זניח וכי ישנם פערים גדולים בעלויות הכשרות בין יישובים שונים בארץ, דבר שהרפורמה תתרום להסדרתו.

שר הדתות מתן כהנא (ימינה), מי שמקדם ומוביל את רפורמת הכשרות, מעדיף שהממשלה תהיה מאסדר (רגולטור) של עולם הכשרות ולא תספק את הכשרות בעצמה. כהנא הפתיע את משרד האוצר ואת השר אביגדור ליברמן ודחף ברגע האחרון את הרפורמה לחוק ההסדרים. על פי הרפורמה של כהנא, הרבנות תחדל מלהעניק כשרות לבתי עסק באופן ישיר והיא תעסוק בפיקוח על גופי כשרות פרטיים, שיעניקו כשרות לפי סטנדרטים מוגדרים מראש. כהנא אף הציע כי כל שלושה רבנים שמוסמכים על ידי הרבנות, כשאחד מהם בעל הכשרה לכהן כ'רב עיר', יוכלו לאשר את התבחינים של הכשרות הפרטית. 

שר הדתות מתן כהנא. מעדיף שהממשלה תהיה הרגולטור ולא ספק השירותים | קובי קואנקס

מבחינה כלכלית, ההיגיון של הרפורמה פשוט: כיום במדינת ישראל יש שני מוצרי כשרות - כשרות בסיסית וכשרות מהדרין. עולם המהדרין פתוח לתחרות, יש בו עשרות גופי כשרות פרטיים, כשהחזק בהם הוא בד"ץ העדה החרדית, שמנוהל על ידי קבוצה אנטי־ציונית. לעומת זאת, הכשרות הבסיסית היא מוצר שלא פתוח לתחרות ומסופק על ידי הרבנות המקומית. הרעיון של הרפורמה הוא לפתוח את המקטע של כשרות בסיסית לתחרות.

החרדים והציונים הדתיים הקיצוניים קיבלו את ההצעה בהלם מוחלט. משה גפני כינה את כהנא "אנטיוכוס", אנשי ש"ס הפעילו את לחציהם על הראשון לציון הרב יצחק יוסף, שלא ייפגש עם השר, וח"כ בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) פרסם מסמך בן 18 עמודים שבו הוא תוקף את הרפורמה.

ח"כים חרדים וארגון "כושרות" להעלאת המודעות לכשרות תקפו את הרפורמה ואת חוסר יכולתה להוריד את יוקר המחיה בכך שלמערך הכשרות הממלכתי יש יכולת לאגם משאבים בצורה יעילה בגלל העובדה שהוא מונופול, כך שכל החנויות ברחוב יכולות להשתמש באותו משגיח. בכושרות מביעים חשש שביום שאחרי הרפורמה לא תהיה כדאיות כלכלית לכמה גופים להיכנס לאותו עיר או לאותו יישוב, וכך ייווצרו איים של מונופולים של כשרות. הטענה השנייה היא שעלויות הכשרות של גופים פרטיים צפויות להיות יקרות יותר בשל העובדה כי כיום המדינה מסבסדת את עלויות המטה מתקציב המדינה. הטענה הזו מתבססת על העובדה כי פעילות הכשרות בהרבה מועצות דתיות היא למעשה גירעונית.

אלא שהמחקר של אריאל פינקלשטיין וגבריאל אבן צור מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על כך שהסבסוד הממשלתי הוא זניח ביחס להוצאות הכשרות הכלליות, ולמעשה יש מועצות דתיות בהן ההכנסות מכשרות גבוהות מההוצאות. כך שייתכן כי אותו "סבסוד" ממשלתי, אינו סבסוד אלא משקף חוסר יעילות תפעולית. אך חשוב מכך, החוקרים מצביעים כי קיימים פערים משמעותיים בין תעריפי הכשרות בערים השונות, ובין דרישות הכשרות בערים השונות. כך לדוגמה בבית דגן שעת השגחה עולה רק 25 שקל (מתחת לשכר מינימום), לעומת עלות שעת ההשגחה בהרצליה שמגיעה ל־64 שקל. כמו כן, מדגימים החוקרים כי יש פערים משמעותיים בין הדרישות השונות של ההשגחות, כך לדוגמה בענף הפיצוחים יש מועצות דתיות הדורשות 31 שעות בשנה של השגחה, ואחרות 409 שעות של השגחה. "העובדה שאין סטנדרטיזציה ואחידות מביאה לאי שוויון ואפליה בין עסקים", אומר פינקלשטיין.

אריאל פינקלשטיין מהמכון הישראלי לדמוקרטיה | עודד אנטמן

לדברי ח"כ יעקב אשר, "ברור שיש שיטות עבודה שונות בין עיר לעיר, אבל הן מתבססות על אותם נהלים. לא אמרנו שאי אפשר לייעל את מערך הכשרות, אבל הרפורמה הזו מחריבה את מה שיש".

באופן אירוני מדובר ברפורמה שדווקא תועיל לחברה החרדית, שבכל מקרה לא מסתמכת על כשרות הרבנות אך עדיין משלמת אגרה שנתית לרבנות המקומית (תופעה המכונה "כפל כשרות"). הרפורמה צפויה להוזיל עלויות לעסקים החרדים. כמו כן, גופי הכשרות הפרטיים הגדולים הם חרדיים וצפויים להרוויח מן הרפורמה.

מנכ"ל ארגון "כושרות", תומר בן צבי, אמר בתגובה: "רפורמה אמיתית בכשרות צריכה להגיע רק עם שותפות מלאה של האנשים בשטח, אלה שעוסקים יומם וליל בנושא. תוצאות המחקר אינן רלוונטיות ואין להן בסיס של אמת כל עוד הן לא מתבססות על המציאות בשטח.

"גם לשיטת המכון הישראלי לדמוקרטיה, בעלות הכי גבוהה בהרצליה לשעה של השגחת כשרות (התשלום עומד על 64 שקל לשעה, נתון אותו אנחנו מכחישים לאחר בדיקה שערכנו מול המועצה הדתית הרצליה) - עדיין מדובר בסכום יותר זול מהעלות של כשרות צהר שגובה 73 שקל לשעה לפני מע"מ".