אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד המשפטים פטר את מפעלי ים המלח מחוב של 65 מיליון שקל צילום: רויטרס

משרד המשפטים פטר את מפעלי ים המלח מחוב של 65 מיליון שקל

מזה חודשים ארוכים מנסה חברת מקורות לגבות חוב ממפעלי ים המלח של עידן עופר, אך מעוכבת בידי רשות המים שהעבירה את הסוגייה לבדיקת משרד המשפטים, שהחליט מצידו לאמץ את טענות מפעלי ים המלח ולפטור אותה מתשלום עבור השימוש במים

17.10.2021, 23:17 | ענת רואה

כשנתיים לאחר שבית הדין למים החליט שחוק המים חל על פעילות ההפקה של מפעלי ים המלח, ולכאורה נסללה הדרך לחייב את החברה בתשלום עבור המים, החליט משרד המשפטים בימים האחרונים כי יש להעניק פטור מחוב של 65 מיליון שקל, שאותו נמנעה מפעלי ים המלח לשלם עבור המים. 


קראו עוד בכלכליסט:


חוב המים הכולל של מפעלי ים המלח שבשליטת עידן עופר עמד נכון לפברואר 2021 על 83 מיליון שקל, וחברת מקורות הוציאה פניות על חובות הסליקה שלא משולמים. 

במשך תקופה ארוכה ביקשה רשות המים ממקורות להימנע מלבצע אכיפה של גביית החובות, וטענה כי מתקיים בירור בנושא שצפוי להסתיים בקרוב.

כעת מתברר שהבירור שאותו ערך משרד המשפטים לפי בקשת רשות המים הסתיים, תוך שעמדתה של מפעלי ים המלח התקבלה והפרשנות שבמסגרתה טענה החברה שהיא אינה צריכה לשלם את רוב החוב שנצטבר לזכותה. על פי הידוע, העמדה היא כי כל קידוח בתוך שטח המפעל הוא חלק מהזכיון ולכן לא צריך לשלם עבור המים. התשלום ישולם רק עבור קידוח שמחוץ לגדר. 

יחד עם זאת, חוות הדעת המשפטית שעומדת בבסיס החלטת משרד המשפטים לא פורסמה עד כה. לטענת גורמים שונים, חוות הדעת מאמצת את עמדת מפעלי ים המלח, בניגוד לעמדתה של מקורות וגם לעמדת ארגוני סביבה, שטענו כי לפי הדין מפעלי ים המלח צריכה לשלם עבור המים, בדומה לכל מפיק מים אחר.


קציר מלח של חברת ICL (כיל לשעבר), צילום: דרור סיתהכל קציר מלח של חברת ICL (כיל לשעבר) | צילום: דרור סיתהכל קציר מלח של חברת ICL (כיל לשעבר), צילום: דרור סיתהכל


בית המשפט למים הכריע באוגוסט 2019 בעתירה שהגיש הארגון אדם טבע ודין כי מפעלי ים המלח כפופה לחוק המים.  

בערר שהגיש הארגון עוד ב-2015 נטען כי רשות המים אינה עושה שימוש בסמכויות המוקנות לה מכוח חוק המים ועליה לפעול לאלתר לשם אסדרת פעילותה של מפעלי ים המלח, וזאת על מנת להבטיח הגנה על ים המלח ועל מנת לעצור את המשך דילולו. הדבר התבקש להיעשות דרך מתן רישיון הפקה, קביעת תנאים, הגבלת כמות המים שהחברה רשאית לשאוב מים המלח, וקביעת הנחיות נוספות. 

הרכב בראשות השופט רון סוקול קיבל את העתירה וקבע כי נדרש רישיון הפקה לפעולות שמבצעת חברת ים המלח, והוא דחה את טענות מפעלי ים המלח בעניין זה. ההרכב קבע כי שטר הזיכיון שהוענק לחברה אינו מסייג את תחולת חוק המים ואינו מאפשר לחברה להפיק מים כל עוד אין בידה רישיון הפקה. "בהתאם לאמור בתגובת רשות המים, מתברר כי במשך שנים רבות לא התעניינה רשות המים בפעולות הנעשות על ידי חברת ים המלח", כתב השופט סוקול. הוא סיכם כי על רשות המים לפרסם תוך חצי שנה רישיון שתתן לחברה, וחייב את חברת ים המלח בתשלום הוצאות.

בהמשך להליך זה, במרץ 2020 הוצא למפעלי ים המלח רישיון הפקה ובמאי 2021 הוא הוחלף ברישיון חדש שכלל גידול בכמויות המים שניתן למפעלים לשאוב, וזאת למרות מטרת חוק המים שהיא למנוע את דלדולם של מקורות המים. לפני חודשיים, באמצע אוגוסט, פנה ארגון אדם טבע ודין למנהל רשות המים, גיורא שחם, וביקש ממנו, פעם נוספת, לפעול לגבות תשלום בעד דמי מים ממפעלי ים המלח. 

הארגון טען כי חוק המים מטיל גם על מפעלי ים המלח חובה המוטלת על כל מפיק מים: לשלם היטל הפקה לאוצר המדינה בהתאם לכמות המים שהפיק. גביית ההיטל, נטען, באה לשקף אינטרס ציבורי כללי בגין שימוש במשאבי טבע לאומיים. החובה לשלם בתמורה לשימוש על משאבי הטבע של הציבור מקבלת משנה תוקף לאור אחריותה הישירה של מפעלי ים המלח לדלדולו של ים המלח ומשרתת מספר אינטרסים וביניהם אינטרס ציבורי.

עמדת הארגון היתה כי אין בחובת תשלום התמלוגים לפי החוק כדי לפטור את מפעלי ים המלח מתשלום דמי מים, שהם נגזרת של רישיון ההפקה ומוטלים על כל מפיק מים. הארגון טען באמצעות עו"ד לי היא גולדנברג כי "הימנעות רשות המים מהסדרת משטר התשלום על המים שמפעלי ים המלח מפיקה... מהווה הפרה של חובת הרשות על פי החוק".


גיורא שחם, מנהל רשות המים, צילום: גיל נחושתן גיורא שחם, מנהל רשות המים | צילום: גיל נחושתן גיורא שחם, מנהל רשות המים, צילום: גיל נחושתן


למרות זאת, רשות המים לא פעלה לגבות את דמי המים על הפעילות של מפעלי ים המלח, ובמשך חודשים ארוכים נערכו אליה פניות שונות בנושא, גם מצד חברת מקורות.

תשובת רשות המים לפניית ארגון אדם טבע ודין הגיעה לפני ימים ספורים כתשובה מהלשכה המשפטית של רשות המים ושם נכתב בין היתר: "מפעלי ים המלח טענו בעבר בפני רשות המים, כי הפקת מים מבארות המצויות בתוך תחום הזיכיון אינה חייבת בתשלום דמי מים. הם עמדו על טענה זו גם לאחר קבלת פסק דינו של בית הדין למים".

רשות המים ציינה כי בהינתן שהסוגיה נוגעת גם לפרשנות חוק זיכיון ים המלח, הנושא הועבר על ידי רשות המים להכרעת משרד המשפטים. 

במסגרת התשובה עצמה נכתב כי מאז 2020, החיובים הם על הפקה מבארות שאינן בתוך שטח הזיכיון, וכי ככל שהמענה ממשרד המשפטים יאפשר השתת חיובים גם על הפקה מבארות בשטח הזיכיון, תנחה רשות המים את מקורות להוציא חיובים מתאימים גם בגין הפקה זו. 

מרשות המים נמסר,  "להחלטת משרד המשפטים לא תהיה שום השפעה על תעריף המים. בדיוק מסיבה זו המליצה רשות המים לחברת מקורות להמתין עם תהליך הגבייה של ההפקה בשטח הזיכיון מאחר שהנושא נמצא בבירור במשרד המשפטים. נציין כי בעבור הפקת המים שאינה בשטח הזיכיון חברת מקורות גבתה את תשלום של עשרות מיליוני ש״ח באופן מלא".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות