"ההייטק הישראלי צריך להחתים ספורטאים אולימפיים כעובדים"

שני הרשקו, מאמן נבחרת הנשים המוצלחת של ישראל בג'ודו, מדבר הרבה על "היתרון היחסי" שיש  לישראל על פני היריבות. "אני אוהב למפות את הספורטאית ולמצוא את היתרונות היחסיים שיש לה ביחס ליריבות האפשריות", הסביר לכלכליסט והוסיף: "וברמה הלאומית אני חושב שהעובדה שישראל היא מדינה קטנה שקל מאוד להביא את כל הספורטאים והספורטאיות בה לתוך כור היתוך - אם זה וינגייט או מקום אחר - ולהתאמן כנבחרת מגיל 12-13, זה מייצר דבק שאין במקומות אחרים וזה יתרון יחסי".

את היתרון היחסי הזה ראו באולימפיאדה - בזכייה ההיסטורית במדלייה קבוצתית בג'ודו בקרבות נגד אימפריות ספורט כגון איטליה, ברזיל ורוסיה וגם בניצחונות האחרונים של גפן פרימו ורז הרשקו בגרנד סלאם בפריז.

יתרון יחסי נוסף שיש לישראל הוא תעשיית ההייטק. אמיר נחמיה, מנכ"ל קונקטים (Connecteam), חברה ישראלית שפיתחה פלטפורמה לניהול פנים ארגוני של תפעול עובדים, מעוניין שתעשיית ההייטק הישראלית תהפוך ליתרון יחסי נוסף של הספורט הישראלי.  

גפן פרימו | צילום: אורן אהרוני

בעקבות שיחה של נחמיה עם הרשקו, החתימה החברה לאחרונה את שירה ראשוני וגפן פרימו, ג'ודאיות אולימפיות, כעובדות החברה. הספורטאיות מקבלות משכורת חודשית מהחברה, מה שמאפשר להן לעסוק בספורט ללא דאגות כלכליות. שם החברה לא יופיע על החלוקים בתחרויות, הן לא יצטרכו לפרסם את החברה ברשתות, בשלטי חוצות או לייצג אותה באיזשהו אופן.

"אני כמו כל ישראלי ממוצע, אוהב אולימפיאדה", אומר נחמיה, 34. "בעיקר שחייה, ג'ודו, ריצה וכו'. ובמהלך המשחקים בטוקיו ראיתי את נותני החסות לספורטאים הישראלים ופשוט לא הבנתי למה אין יותר חסויות של חברות הייטק. הרי הערכים של הספורטאים האולימפיים מייצגים את החברות, את הסטארט-אפים הישראליים בצורה מושלמת. הספורטאים האלה בעלי מוטיבציה גבוהה, בונים את עצמם למציונות ברמה העולמית, הם הרבה שעות עם עצמם וזו עבודה קשה. קצת כמו שלנו - שזו עבודה של לעבוד מול אמריקאים בשעות לא שעות, מלא דיונים וכו'. ישבתי עם האנשים בחברה וחשבנו מה לעשות. איך אפשר לעזור לערכים האלה".

שירה ראשוני | צילום: אורן אהרוני

נחמיה הגיע דרך עובד בחברה להרשקו. "אנחנו יודעים שהוועד האולימפי עושה עבודה מצוינת בלממן את הספורטאים בכל מה שקשור למקצועי. תחרויות, ציוד, מדים, זמני אימון מדהים - אבל אם הספורטאים רוצים לקנות פלאפל לארוחת צהריים, אז הם צריכים לבקש מההורים כסף. גם אם הם זכו במדליה. זה לא יאמן", אומר נחמיה, "וזה לא שהספורטאי יכול לעבוד בעבודה שנייה ולהמשיך להתרכז במלואו בקריירה. אז דיברנו עם הרשקו וחשבנו על דרך שבה הספורטאיות יוכלו לקבל סכומים שיאפשרו להם להתמקד בספורט. הגענו למסקנה לעשות את מה שמקובל במקומות כמו יפן וגרמניה - וזה שהחברה שמעניקה חסות פשוט רושמת את הספורטאי כעובד. אמרנו שננסה לייצר גם משפחתיות, עזרה כלכלית, שכר קבוע ויציב, פנסיה, תן-ביס,  happy hour בימי חמישי, אירועי חברה, הרצאות, ימי כיף. כל המשמעויות. הן עובדות לכל דבר".

לפי הערכות, השכר שראשוני ופרימו מקבלות הוא שכר ממוצע של עובד הייטק בישראל. 

לפי נחמיה מדובר על "מאמץ קטן מאוד מבחינה כספית עבור ההייטק" אך עבור הספורטאיות מדובר בהסכם שנותן להן הרבה שקט תעשייתי ומסייע להן להתמקצע בג'ודו. "אין הרבה ספורטאים אולימפיים ישראליים ואני לא חושב שזה קשה לשדך בין ספורטאים לחברות הייטק וסטארט-אפים"' אומר נחמיה' "העסקתם זה לא בונוס כזה או אחר והם לא צריכים להשתתף בפרסומות או להיות על פוסטרים שלנו. זה פשוט מתכתב עם הרבה מאוד ערכים של העולם שלנו וצריך לתמוך בערכים האלה".

נחמיה ממש מתעקש ש"אין כאן ROI" (החזר השקעה - א.ד): "כשאתה רואה אנשים כאלה במשרד שלך, זה בדיוק מה שאתה צריך בשביל להבין לעומק את הערכים של העבודה הקשה, להתמודדות ברמה הגבוהה. זה עוזר להתיישר לפי אותם ערכים באותה חברה. זה מסר לכולם שאנחנו חברה ששמה לעצמה מטרה לצמוח כל שנה, להתחרות עם חברות עולמיות בעלות משאבים גדולים, לחפש ולמצוא את היתרון היחסי שלנו. הספורטאים האלה הם בדיוק ההפך מבינוניות. אני חושב שבקלות חברות הייטק ישראליות יכולות להשקיע כך בספורטאים ספורטאיות ישראליות. ההייטק הישראלי יכול לעשות את זה בקלות".