אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדינה השקיעה עשרות מיליונים ביצירת מקומות עבודה בצפון, רק 20 משרות התווספו צילום: שירלי זינגר

דו"ח המבקר

המדינה השקיעה עשרות מיליונים ביצירת מקומות עבודה בצפון, רק 20 משרות התווספו

המדינה נכשלה בפיתוח צפון המדינה: מבקר המדינה מפרט כיצד כמעט בכל תחום שנכלל בתוכנית לקידם הכלכלה ופיתוח התשתיות בצפון נותרו פערים משמעותיים והחלטת הממשלה לא הצליחה להשיג את מטרתה; בתחום הבריאות הוקצו כ-150 מיליון שקל לתוספת מיטות אך דווקא בתקופה זו היקף המיטות בצפון ירד

19.10.2021, 16:00 | דותן לוי

המדינה נכשלה בניסיונותיה לקדם את הכלכלה ופיתוח התשתיות בצפון, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה. לפי המבקר, המדינה השקיעה קרוב ל-70 מיליון שקל כדי לקדם משרות חדשות באמצעות מסלול ייעודי ליצירת מקומות עבודה חדשים, אך הצליחה לפתוח רק 20 משרות כאלה. 

המבקר בחן במסגרת הדו"ח את יישום החלטת הממשלה לפיתוח הצפון כאשר פיתוח הכלכלה היה חלק משורה של נושאים אשר עליהם הופקד משרד הכלכלה כשהכוונה הייתה כי באמצעות השקעה כספית ויוזמות שונות ניתן יהיה למשוך לצפון תעשייה עתירת ידע ולסייע ביצירת מקומות תעסוקה, הגדלת פריון העבודה, קידום תעשייה תחרותית ומתקדמת, משיכת השקעות ויזמים, חיזוק עסקים קטנים ובינוניים ופיתוח אזורי תעשייה. לנושא זה הוקצו 90 מיליון שקל ומהם נוצלו 74% (כ-66 מיליון שקל). כן נמצא, כי היקפי הסיוע לעסקים בצפון רק ירדו בשנים שבהן פעלה התוכנית, ולא נעשה שיווק ממוקד למשיכת עסקים חדשים לצפון.

עוד בדוח מבקר המדינה: 

החלטת הממשלה 2262 שעיקרה: "פיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה" התקבלה בינואר 2017, ובה, הממשלה החליטה להפעיל תוכנית רב-שנתית לפיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה. התוכנית הרב-שנתית נקבעה לשנים 2021-2017, כאשר רוב סעיפי התוכנית יבוצעו במהלך השנים 2017 ו-2018. התוכנית כוללת שמונה פרקים: כללי, פיתוח כלכלי, חינוך והשכלה גבוהה, פיתוח תשתיות תחבורה והגדלת הנגישות התחבורתית, מתן שירותים חברתיים וציבוריים, חיזוק השלטון המקומי, גיבוש צעדים אסטרטגיים לפיתוח כלכלי בטווח הבינוני ופיתוח כללי של העיר חיפה. 17.3 מיליארד שקל הוקצו למחוז הצפון המשתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. 

מפרץ חיפה, צילום: שירלי זינגר מפרץ חיפה | צילום: שירלי זינגר מפרץ חיפה, צילום: שירלי זינגר

הרקע לקבלת ההחלטה היה נכון לאותה עת כפי שהוא נכון כיום, מחוז הצפון מתאפיין בפערים ברוב תחומי החיים לעומת שאר המחוזות, ובכללם בתחומי תעסוקה ושכר, השכלה גבוהה וחינוך, בריאות והגירה שלילית. כך למשל, השכר הממוצע לשכיר במחוז הצפון הוא הנמוך ביותר בהשוואה למחוזות האחרים, וכך גם שיעור האבטלה, תחולת העוני ושיעור ההגירה השלילית הם הגבוהים ביותר לעומת שאר המחוזות, למעט מחוז ירושלים. עוד ניתן לומר, כי התעסוקה הדומיננטית היא זו של התעשייה המסורתית במחוז וכך האוכלוסייה הצעירה אינה נשארת במחוז. 

פערים נוספים הם בתיירות עם פוטנציאל תיירותי בלתי ממומש, בתחום ההשכלה הגבוהה והחינוך יש פערים גדולים בהישגים לימודיים, בתחום הבריאות: תוחלת החיים במחוז הצפון נמוכה בשנתיים מהממוצע הארצי ושיעור הרופאים המועסקים לאלף נפש במחוז הצפון הוא הנמוך ביותר ביחס לשאר המחוזות, ואלה רק דוגמאות בודדות, כאשר כמעט בכל תחום שבו נדרשת גם השקעה מצד המדינה הפערים ניכרים היטב בשטח.  

בדו"ח מפרט המבקר את הביקורת של משרדו ליישום החלטת הממשלה בתחומי הכלכלה, התיירות, האנרגייה, החינוך, הבריאות והתחבורה. כמו כן, משרד מבקר המדינה בדק את יישום הצעדים האסטרטגיים שנקבעו בהחלטה. מעל לכל המסקנות, קבע המבקר, כי בטרם התקבלה החלטת הממשלה לא הוכנה במשרד האוצר עבודת מטה מקיפה, כך שהתוכנית הוכנה לפי תקציבים שכבר אושרו למשרדי הממשלה וחלק מהפתרונות שהוצעו בעבודות המקצועיות לא קיבלו בה ביטוי. כמו כן, התוכנית לא קבעה יעדים ברורים ולא נקבעה לה תוכנית המשך.

למרות תוספת התקציב: מספר המיטות בבתי החולים ירד

בתחום הבריאות התוכנית הקצתה לשנים 2020-2017 כ-2.5 מיליארד שקל מתוכם רק 930 מיליון שקל הם בגדר תוספת על תוכניות קודמות של המשרד. כך למשל הוקצה תקציב של 235 מיליון שקל עבור פתיחת מחלקות ותוספת מיטות למגוון מחלקות, משרד הבריאות הקצה כ-150 מיליון שקל בתקופה זו, אך עדיין שיעור המיטות בצפון ירד. גם בפרויקט קיצור התורים לא הושגו תוצאות אמיתיות ותושבי הצפון עדיין נדרשים להמתין לתור בחלק מהתחומים 28.5-38.6 ימים. 

מספר המיטות לא גדל למרות ההשקעה. מחלקת קורונה בבית החולים רמב"ם בחיפה, צילום: רויטרס מספר המיטות לא גדל למרות ההשקעה. מחלקת קורונה בבית החולים רמב"ם בחיפה | צילום: רויטרס מספר המיטות לא גדל למרות ההשקעה. מחלקת קורונה בבית החולים רמב"ם בחיפה, צילום: רויטרס

בתחום החינוך, נוצלו 859 מיליון מתוך תקציב של 945 מיליון שקל, אך גם השקעה זו טרם הצליחה לצמצם את הפערים בנתוני הזכאות לבגרות בין מחוז הצפון ליתר המחוזות (מלבד מחוז ירושלים). הקמתה של אוניברסיטה בצפון הארץ בהתאם להחלטת ממשלה 3578 אשר התקבלה לפני 15 שנה לא מתקדמת. 

בענף התיירות נמצא, כי משרד התיירות כיוון לקידום התיירות בדרום הארץ ולא בצפון וכי ההחלטה לא הגדילה את פיתוח תשתיות התיירות בשנים הללו. בתחום האנרגיה לא מומשה התוכנית לתמיכה בחיבור צרכני גז טבעי מהצפון למרות הקצאה של 35 מיליון שקל וחלק ניכר מקו חלוקת הגז הטבעי בקו אווירי מוצקין, טבריה צפת כלל לא הוקם, כך שמחוז צפון מרכז את המספר הנמוך ביותר של צרכני גז טבעי. 

תחום התחבורה הוא בעל ההיקף התקציבי הגבוה ביותר ועמד על 12 מיליארד שקל, אך מרבית הפרויקטים היו בשלבים שונים עוד בטרם התוכנית וכן יש עיכובים ב-6 מתוך 11 המיזמים התחבורתיים. 

בסיכום נכתב בדו"ח, כי החלטת הממשלה לא כללה צעדים אופרטיביים הכוללים הקצאת תקציב וקביעת לוחות זמנים לביצועם. עד מועד סיום הביקורת לא הושלמה בחינת העתקת מחנות צה"ל למחוז הצפון, לא נעשתה כל פעולה לבחינת העתקת פעילותן של חברות ממשלתיות בעלות אופי טכנולוגי והיקף תעסוקה גדול למחוז הצפון, טרם התקבלה הכרעה סופית על מיקום שדה התעופה המשלים לנתב"ג והפרויקטים שהוכרו כ"מיזמים לאומיים" כמעט שלא קודמו. לדוגמה, נכון למועד סיום הביקורת, נוצלו 37.5 מיליון שקל מתוך 400 מיליון שקל שהוקצו בהחלטת הממשלה לפרויקטים שהוכרו כ"מיזמים לאומיים". הצעדים האסטרטגיים האלה יכולים היו להיות מחוללי השינוי ומנועי הצמיחה הנדרשים על מנת לשפר באופן מהותי את המצב במחוז הצפון, וכפועל יוצא להוביל לשיפור גם בכל תחומי החיים, אך צעדים אלו לא קודמו דיים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות