לפני שיהיה מאוחר: חייבים לחזק את הרפואה הציבורית

הרפורמה של הממונה על שוק ההון משה ברקת אולי מיטיבה עם הצרכן הישראלי ביחס למצב הקודם, אך היא לא פותרת אותנו משאלה גדולה הרבה יותר, אפרופו מחאת המתמחים המבקשים את קיצור התורנויות: מה המשקל הרצוי בין רפואה פרטית לציבורית והאם רפורמות כאלו רק ממסדות, מחזקות ומעניקות עוד יותר לגיטימציה לרפואה הפרטית על חשבון הציבורית.

"למערכת הבריאות הפרטית השפעות ישירות ועקיפות על המערכת הציבורית. המערכת הפרטית משלמת שכר גבוה הרבה יותר מהמערכת הציבורית מכיוון שאין עליה מגבלות שכר ומכיוון שאינה צריכה לשאת בעלויות של מערך חירום וטיפול בחולים מורכבים. תשלום השכר הגבוה במערכת הפרטית משאיר את בתי החולים הציבוריים ריקים מרופאים מומחים בשעות אחר הצהריים. כמו כן, בתי החולים הציבוריים נושאים בעלות ההכשרה של הרופאים והמערכת הפרטית נהנית מרופאים מומחים ללא השתתפות בעלות ההכשרה שלהם", כתבה מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר שכתבה דו"ח מקיף על ביטוחי בריאות, סוכנים ובונוסים תוך שהיא מתארת את האינטראקציה החזקה בין שני העולמות. "היכולת של המערכת הפרטית לשלם לרופאים שכר גבוה יותר מהמערכת הציבורית מביאה למעבר רופאים למערכת הפרטית, מגדילה את התורים במערכת הציבורית באופן שמחליש את אמון הציבור במערכת הציבורית ומביא להגדלת הביקוש למערכת הפרטית", היא מסכמת.

מחלקת קורונה בבית חולים הלל יפה | צילום: שרון צור

"אם לא תגבה את הכסף באמצעות מס, זה לגמרי לא אומר שהאזרחים לא ישלמו", היטיב להסביר מי שכיהן כמנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, שתמך בעבר בהעלאת מס בריאות. "להיפך", הוא מסביר, "האזרחים יוציאו בוודאות את הכסף הזה, אבל בצורה של ביטוח פרטי ושם ישלמו הרבה יותר ויקבלו הרבה פחות. בבריאות יש כלל פשוט: מה שאתה עושה באופן פרטי, הוא יקר יותר. מה עוד שאנו מדברים על מנגנון הרבה פחות שוויוני כי אולי רק בין 40% ועד 70% יודעים לרכוש את השירותים הללו ואנו מחויבים לתת מענה ל־100% מאוכלוסייה. על כל שקל שאתה משקיע בבריאות ציבורית, אתה מקבל תמורה של 1.5 שקל - זו תשואה נהדרת", מסכם מי שהיה גם סגן הממונה על התקציבים.  הרי זה פחות עניין אידיאולוגי, אלא רק כלכלי: שיעור ההחזר למבוטחים בביטוחי בריאות הפרטי עמד על 40% בלבד. על כל 100 שקל שהמבוטחים שילמו, חברות הביטוח החזירו רק 40 שקל בצורה של שירותי בריאות. זאת לעומת שיעור החזר של כ־82% בשב"נים - 82 שקל על כל 100 שקל. כלומר, חברות הביטוח הפרטיות אינן תורמות ליעילות בהקצאת המשאבים במשק.