ד"ר סבאח אל בינאלי: "יש יותר כסף שמגיע מישראל לאמירויות מאשר להיפך"

"אם מסתכלים על מערכת היחסים הפיננסית בין ישראל לאמירויות, ואני מתכוון לעסקים בין גופים פרטיים לגופים פרטיים בלי להתייחס ליחסים הכלכליים בין הממשלות, יש יותר כסף שמגיע מישראל אל גופים עסקיים בנסיכויות מאשר להיפך". כך אמר ד"ר סבאח אל בינאלי, שותף אחראי על פעילות OurCrowd במפרץ, בשיחה עם "כלכליסט" באבו דאבי. "המשקיעים הישראלים מרגישים מאוד בנוח עם השקעות בסיכון גבוה וזאת בנוסף לעובדה שמדובר בשוק חדש ולא נודע עבורם. לעומת זאת, המשקיעים מהנסיכויות מעדיפים לבנות מערכת יחסים יציבה, מסודרת ובטוחה לפני שהם מחליטים להשקיע".

אל בינאלי הצטרף ל־OurCrowd לפני שנה, ימים אחדים לפני החתימה ההיסטורית של מנהיגי ישראל ואיחוד הנסיכויות על הסכמי אברהם. כמי שמכיר את העולם הפיננסי של מדינות המפרץ, הוא מביע באופן גלוי את מה שאנשי עסקים ישראלים רבים מרגישים בשנה החולפת. התקווה בקרב יזמים רבים בחודשים הראשונים לנורמליזציה בין המדינות היתה שהכסף האמירתי יזרום במהירות ובקצב גבוה מכיוון המפרץ ליזמים ולהייטקיסטים הישראלים ובכלל לתעשייה המקומית. אלא שככל שעבר הזמן התבהר לצד הישראלי שהאמירתים הרבה יותר נינוחים ומעמיקים בקבלת החלטות ההשקעה שלהם.

שווקים של מיליארדים

"בהשוואה לישראל ולעולם, תרבות ההון סיכון בנסיכויות לא ממש מפותחת. לעומת זאת, השקעות פרייבט אקוויטי זה תחום הרבה יותר מפותח. לכן אם יש לך חברה בשלב של השקעות הון סיכון ואין לך מוצר קיים עם תזרים מוכח, אז יש כאן סיכונים תפעוליים והמשקיעים כאן לא ממהרים לקחת על עצמם את הסיכון הזה. אבל כשמדובר בחברות בשלבים מתקדמים יותר, אולי יותר קל למצוא משקיעים מקומיים", הוא אומר.

אל בינאלי מנהל היום את OurCrowd Arabia  שרשומה כקרן הון סיכון ב־ADGM, אזור סחר פיננסי שמרכזו בבירת איחוד האמירויות אבו דאבי. "אנחנו מנסים לשכנע סטארט־אפים מישראל לעשות דווקא כאן את קפיצת הצמיחה שלהם. ב־OurCrowd אישרנו בינתיים השקעה בסטארט־אפ אחד מהנסיכויות ובנוסף סגרנו על השקעה בקרן עצמה. התחום העיקרי שמעניין אותי הוא פינטק, כולל אינשורטק".

סבאח אל בינאלי בכנס באבו דאבי השבוע. "יש כאן המון הזדמנויות" | צילום: סיון פרג'

הוא מציין שאיחוד הנסיכויות הוא שוק ענק שמאפשר להתחבר לשווקים אחרים. "אם אתה מסתכל על איחוד הנסיכויות כעל שוק יחיד, אתה מקבל צמיחה במכה אחת. אבל כשמתבוננים לעומק רואים גם את האפשרות להתחבר בקלות לשווקים נוספים. כשהבסיס שלך בנסיכויות ואתה רוצה להגיע לשווקים אחרים במזרח, זה הרבה יותר קל. אם אתה, כחברה בינונית־קטנה, לא מסוגל לבצע את הקפיצה הגדולה לאירופה או לארה"ב, הפעילות מאבו דאבי או מכל מקום באמירויות יכולה להיות אמצעי וכלי טוב להוכיח את היכולות שלך, לגדול ואולי להגיע בהמשך לשווקים במערב", אמר.

האם זה כל כך פשוט לעבור לשווקים במזרח? הרי מדובר בתרבות אחרת.

"מלזיה ואינדונזיה עושות עסקים גדולים עם הנסיכויות. הממשלה שלנו הכריזה בשנה שעברה על תוכנית השקעות של 3 מיליארד דולר במדינות הללו. אני לא אומר שקל לפרוץ לשווקים האלה, אבל במקרים רבים זה יכול להיות קל יותר, בהשוואה לפריצה לשוק האמריקאי למשל. בסופו של דבר, רק שכבה מאוד מצומצמת של חברות שצומחות יפה יכולה להגיע לשם. אז למה לא לבוא לכאן? תבואו, תציגו את ההכנסות שלכם ותראו שאתם יכולים לעשות את הקפיצה ההתפתחותית בשווקים במזרח".

האם אתה מכיר חברות ישראליות שעברו לאבו דאבי?

"אני יודע לפחות על חברה אחת שקיבלה החלטה לעבור, אם כי עוד לא עברה פיזית, ועל עוד כמה שבודקות את האפשרות הזאת. שלב המסחור והסקיילינג אפ הוא זמן טוב לבחון את המעבר. אתה לא בהכרח חייב להעביר לכאן את כל הפעילות של החברה. תפתח משרד, תעסיק פה מנהל שיווק ותתחיל לצמוח מזרחה. ברור שזה לא מתאים לכל אחד, אבל יש פה המון הזדמנויות. אפילו חברות רפואה וטכנולוגיות בריאות יכולות לעשות כאן את שלבי הניסויים הקליניים שלהן במקום לעבור את התהליכים הבירוקרטיים והארוכים של מינהל התרופות האמריקאי. כאן יש לך גישה ל־4 מיליארד אנשים. יש היגיון רב בלהעביר לכאן גם חלק מהייצור. מעבר לעובדה שהייצור באזור המפרץ הרבה יותר זול, יש גם המון תמריצים כספיים ומיסויים שהממשלה מציעה לכל מי שקובע כאן את הפעילות שלו".

"הישראלים מרגישים מאוד בנוח עם השקעות בסיכון גבוה. לעומת זאת, המשקיעים מהנסיכויות מעדיפים לבנות מערכת יחסים יציבה, מסודרת ובטוחה לפני שהם מחליטים להשקיע"

"היועץ שלי היה ישראלי"

אל בינאלי השתתף ביום שני באירוע באבו דאבי בנושא השקעות פינטק בפורום הפינטק והסייבר של ADGM. באירוע השתתפו חברי המשלחת העסקית Beyond Business של בנק הפועלים ומכון היצוא, בהם אנשי עסקים ישראלים לצד גורמי ממשל ואנשי עסקים בכירים מאיחוד הנסיכויות.

כמנהל הפעילות של OurCrowd אל בינאלי מחשיב את עצמו כמועסק האמירתי הראשון בגוף כלכלי ישראלי. יש לו ניסיון רב בפעילות מול גורמי ממשל באזור המפרץ ובניהול חברות ענק. בין היתר הוא כיהן כסגן יו"ר הדירקטוריון ויו"ר ועדת ההשקעות והאסטרטגיה של חברת ההשקעות האמירתית National Investor, מנהל ההשקעות הראשי ומנכ"ל אשראי Shuaa Capital ומנהל הדירקטוריון ב־Credit Suisse Saudi Arabia. את התואר הראשון עשה בפרינסטון בארה"ב ואת הדוקטורט קיבל מאוניברסיטת קולומביה.

"יש היגיון רב להעביר לכאן גם חלק מהייצור. מעבר לעובדה שהייצור הרבה יותר זול, יש המון תמריצים כספיים ומיסויים שהממשלה מציעה לכל מי שקובע כאן את הפעילות שלו"

"את השנים הראשונות של הלימודים שלי עשיתי בפרינסטון שיש בה קהילה יהודית גדולה. בלימודים המתקדמים בקולומביה, היועץ שלי היה ישראלי לגמרי שנולד וגדל בישראל. כשהודיעו על ההסכמים בין ישראל לנסיכויות ג’ון מדווד, המייסד של OurCrowd, התחיל להתקשר לכל החברים שלו ולחפש שותף אמירתי, אז חבר משותף שלנו שאני מכיר כבר 30 שנה שידך בינינו. השיחה הראשונה שלי עם מדווד היתה ב־27 באוגוסט וההסכמים עצמם נחתמו בדיוק חודש לאחר מכן".

מאחורי אל בינאלי יותר מ־20 שנות ניסיון בהשקעות ויזמויות והוא עסק בעבר בהבאת מימון, הקמת חברות חדשות וניהול חברות קיימות. הוא לקח חלק במכירת אחד מבנקי ההשקעות הסעודיים לקרדיט סוויס ומכירת סוכנות הידיעות זאוויה לתאגיד תומסון־רויטרס.

מה שטוב לאמזון

"הפלטפורמה הבינלאומית של OurCrowd היא נקודת מפגש קלאסית לסטארט־אפים, ליזמים ולמשקיעים משתי המדינות. הכוונה היא להרחיב את ההצלחה של OurCrowd בארה"ב וישראל גם לאזור המפרץ. קח לדוגמה את עסקת הענק שבה אובר רכשה את קארים מדובאי. למה? כי ככה הם נכנסו במכה אחת לעשרים מדינות במזרח התיכון". 

"לא כל חברה מסוגלת לבצע את הקפיצה הגדולה לאירופה או לארה"ב. הפעילות מאיחוד הנסיכויות יכולה להיות אמצעי להוכיח את היכולות ולגדול"

ענקית שיתופי הנסיעה האמריקאית רכשה לפני כשנתיים את המתחרה שלה מדובאי תמורת כ־3 מיליארד דולר. "בעסקה הזאת אובר קיבלה שליטה על פעילות הנסיעות ב־14 מדינות במזרח התיכון, באפריקה ובדרום אסיה, בהן סעודיה ועיראק. לאחר הרכישה קיבלה אובר אישור מהרגולטור במצרים לרכישה, צעד שהופך אותה למובילה בענף באזור המזרח התיכון", אמר אל בינאלי. 

דוגמה נוספת לחשיבות של פעילות באזור המפרץ והשליטה על השוק האדיר שמגולם בו היא העסקה שבה אמזון רכשה את פלטפורמת המסחר האלקטרוני המקומי סוק בשנת 2017 תמורת סכום מוערך של 800-600 מיליון דולר. "אם אתה חושב שאמזון רכשה את סוק בגלל החלק של המסחר האלקטרוני אתה טועה. היא עשתה את העסקה בגלל הצד הלוגיסטי. היא קיבלה חברה אמירתית שמכסה את כל המזרח התיכון", ציין.

מעבר לפינטק, באיזה תחומים אתם מחפשים השקעות?

"השאלה היא לא איזה מגזר להשקיע אלא השלב שבו נמצאת החברה. אין ספק שלישראלים יש יתרון עצום בשלבי השקעות ראשונים אבל כשרוצים לצמוח החוצה, הנסיכויות הן שער כניסה לשווקים גדולים בדרום מזרח אסיה וגם באפריקה. מדובר בשווקים של מיליארדי דולרים. מבחינת התחומים אני בעיקר מחפש השקעות ויוזמות בתחום הפינטק והאינשורטק. יש באמירויות יותר מדי בנקים והשוק הזה יהיה חייב לעבור תהליכי קונסולידציה. יש חוסר יעילות בתהליכים, וזה בדיוק המקום שחברות פינטק ויזמים מהתחום יכולים לעשות שינוי גדול בתוך המערכת הזאת".